המעבר לפריפריה: "במחיר של שתי מכוניות רכשתי דירת 3 חדרים קרובה לים"

השבוע Bizportal בחר להציג את סיפורם האישי של אנשים שבחרו לעזוב את אזור המרכז לטובת העיר אשקלון הדרומית
לירן סהר |

התייקרות הדירות בשנתיים האחרונות מקשה על זוגות צעירים ומשפחות לרכוש את דירת חלומותיהם במרכז הארץ והמעבר מחוץ לגבולות אשדוד-חדרה הופך לאלטרנטיבה הגיונית. Bizportal שוחח עם אנשים שבחרו להעתיק את חייהם מאזור המרכז לעיר אשקלון הדרומית.

"חשבנו בהתחלה לרכוש דירה במרכז, אך בגלל איכות החיים הטובה והמחירים הנוחים בחרנו באשקלון", אומרים עדי ואלעד שממתינים להשלמת דירת ה-4 חדרים 108 מ"ר שרכשו בשכונת אפרידר מחברת מבנים ונתיבים.

אלעד אומר כי הדירה נרכשה בכ-800 אלף שקל לפני כשנה ובעקבות עליית המחירים יכולה להימכר כיום בכמיליון שקל. "כל החברים שלי שהתלבטו ולבסוף לא רכשו מבכים על כך היום כאשר המחירים הרבה יותר גבוהים. לקחנו משכנתא בהיקף של חצי מיליון שקל וההחזר החודשי של כ- 3,200 שקל לא מעיק עלינו, אני עובד בחברת נדל"ן ברמת אביב ועדי עובדת בסניף בנק בקרית גת".

הנקודה הכואבת היחידה עליה מלין אלעד היא זמן הנסיעה הארוך לעבודה בתל אביב. "אני יוצא שעה וחצי יותר מוקדם מהבית מעמיתיי לעבודה, זמן הנסיעה ברכבת אורך 40 דקות, אולם עם נסיעות האוטובוס מהתחנה ואליה לוקח לי לפחות שעה וארבעים דקות להגיע מדלת הבית לדלת המשרד".

"יצאתי לפנסיה וחיפשתי דירה במחיר שאוכל לעמוד בו, לכן נתתי צ'אנס לדרום", אומר שמואל שעבר לא מזמן לאשקלון מחולון. "במחיר של שתי מכוניות יוקרתיות, בכ-560 אלף שקל, רכשתי דירת 3 חדרים עם מעלית וחניה שזקוקה לשיפוץ, לקחתי הלוואה של 230 אלף שקל ל-8 שנים. את הדירה בחולון אני משכיר וכך אני מצליח לשלם את ההלוואה".

שמואל אומר שהחליט לחיות כמו בחו"ל ולרכוש דירת קיט- "הייתי בים הבוקר, מכרתי את המכונית ואני רוכב לכל מקום על אופניים, יש כאן תחושה של נופש ופחות צפיפות מאשר במרכז, שקלתי לעבור לבת-ים אך ההוצאה של 800-900 אלף שקל הייתה גדולה עליי".

שי הניג, מנכ"ל חברת אפגד הבונה באשקלון, אומר כי הרבה אנשים עוברים כיום לאשקלון מאשדוד, ראשון לציון ואף מנס ציונה. "אנשים מתחילים להבין שהעיר מתקרבת למרכז, נסיעת רכבת לתל אביב תמשך 35 דקות ברגע שתחובר מסילת הרכבת דרך ראשון לציון. אני מאמין שפער המחירים בין העיר לבין אשדוד יצטמצם בשנים הקרובות, כיום הוא עומד על כ-30%".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.