משנה את כללי הדיווח: רשות ני"ע - "דיווח החברות כולל מידע עודף שאינו מהותי"
רשות ניירות ערך לא מרוצה מצורת הדיווח של החברות כיום והיא נמצאת כיום במהלך מקיף לשיפור הדיווח של החברות, כך הודיעה היום. את הפרויקט הציגה היום מנהלת מחלקת תאגידים ברשות ני"ע, עו"ד שיראל גוטמן-עמירה, בכנס התאגידים שנערך בתל אביב.
מטרת מהלך זה של הרשות היא לשפר את הרלוונטיות של הדיווח ולהפוך אותו לשימושי יותר בתהליך קבלת ההחלטות של המשקיע. מהלך זה מגיע לאחר בחינת דיווחי החברות, המלצות ועדת ברנע בעניין צורות דיווח ייעודיות לכל מגזר, החלת כללי חשבונאות בינלאומיים (IFRS) ובחינת השינויים בעולם.
בנוסף, ברשות נפגשו עם גורמים שונים בשוק. למרות התחושה בשוק שהדו"חות טובים, ברשות מעוניינים לטפל בליקויים באופן יישום הוראות דיווח, כאשר ניתן דגש ל"מידע עודף שאינו מהותי הכלול בדו"חות", חוסר אחידות ובהירות המידע. כך, בין היתר תפעל הרשות להתאמת מבנה הדו"חות כך שמבנה כל הפרקים בהם יהיה דומה, דרישות דיווח ספציפיות לכל מגזר, הבהרת עקרונות הדיווח וקביעת הורדות גילוי מקיפות להיבטי הממשל התאגידי. היעד של הרשות היא החלת כללי הדיווח החדשים החל מהדו"חות השנתיים של 2011.
מבנה הדו"חות החדש:
1. דיון וניתוח של ההנהלה - יחליף את דו"ח הדירקטוריון הקיים. תכליתו מתן התייחסות מנקודת מבט ההנהלה למצב ענייני התאגיד והאסטרטגיה שלו. עיקרי השינויים ביחס לדו"ח הדירקטוריון כוללים דרישה למתן סקירה עסקית אודות מצב עסקי התאגיד ותחומי פעילותו, תוך פירוט ההשפעות של ההתפתחויות בסביבה הכלכלית של התאגיד. דו"ח ההנהלה יכלול גילוי אודות אופן התממשות מידע צופה פני עתיד שניתן בעבר. לצד יו"ר הדירקטוריון והמנכ"ל יחתמו על הדו"ח גם מקבל ההחלטות התפעוליות הראשי כמשמעותו בכללי החשבונאות, וכן יו"ר הועדה לבחינת הדו"חות הכספיים.
2. תיאור עסקי התאגיד - פרק גילוי ענפי: הוחלט לקדם פיתוח של דרישות גילוי ייעודיות לפי תחומי פעילות, כגון ענפי הנדל"ן להשקעה, הנדל"ן היזמי, פעילות הגז והנפט, חברות ההחזקה וההשקעה וחברות הביומד. פרק מימון ונזילות - יצירת תת-פרק חדש בדו"ח תיאור עסקי התאגיד העוסק בהיבטי מימון וסיכון הנזילות, על רקע לקחים מהמשבר הפיננסי האחרון. פרק סיכונים - תת-פרק חדש. תיאור עסקי התאגיד המרכז את הטיפול בסיכונים (כולל סיכונים תפעוליים וסיכוני שוק), שמטרתו לייצר תמונה כוללת וטיפול אחיד בסיכונים.
4. דו"ח ממשל תאגידי - הוחלט ליצור דו"ח ממשל תאגידי ייעודי כחלק בלתי נפרד מהדו"ח התקופתי. הדוח יכלול שאלון מובנה בו תשובה "כן" לגבי כל אחת מן השאלות תהווה אינדיקציה חיובית לקיומו של ממשל תאגידי תקין, ולהיפך. השאלון ייערך לפי נושאים שונים הקשורים להיבטי ממשל תאגידי, ובכלל זה אופן התנהלות הדירקטוריון, אופן התנהלות ועדת הביקורת והוועדה לבחינת הדו"חות הכספיים, תהליכי אישור ובקרה לגבי עסקות עם בעלי שליטה, מבקר פנימי ורואה החשבון המבקר.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
