עוקפים את ישראל בסיבוב? קטאר שוקלת ייצוא גז טבעי למצרים - כתחנה לאירופה
בזמן שבישראל נשמעים חילופי דברים בדבר המשך ייבוא הגז ממצרים ובמקביל העסקאות לרכישת גז טבעי מקומי מתעכבות בצל מסקנות ועדת ששינסקי, מעבר לגבול הדרומי של המדינה דווקא מדברים על אפשרות לייבא גז על מנת להתמודד עם הביקושים המקומיים ואף לשמש כתחנה לייצא גז קטארי לאירופה.
נשיא מצרים, חוסני מובארק, סיכם לאחרונה עם שליט קטאר כתר חמד בן חליפה על הקמת צינור שבאמצעותו קטאר תייצא גז טבעי למצרים, כך אמר שר המסחר המצרי ראשיד מוחמד ע"פ דיווחים בתקשורת הערבית היום (ד'). השר הוסיף, כי הצינור גם יאפשר לקטאר לייצא גז טבעי נוזלי (LNG) לאירופה באמצעות הנמלים במצרים.
נסיכות קטאר מחזיקה בהיקף עתודות הגז הטבעי השלישי בגודלו בעולם לאחר רוסיה ואיראן הנאמד ב-25 טריליון מטר מעוקב והיא מייצרת גם 800 אלף מכליות נפט גולמי ביום. לאחרונה נחנך בקטאר השלב הראשון בפרויקט הקמת מספנות לבניה ותחזוקה של מכליות ואוניות של מכליות גז טבעי בעלות גוף גדול וכן להסבה של אוניות ליחידות צפות לאחסון מטעני נוזל.
עם זאת, ככל הנראה הפרויקט נמצא עדיין בחיתוליו, שכן גורם במשרד האנרגיה המצרי אמר, כי השר עדיין לא התבקש רשמית לבצע בדיקת היתכנות לפרויקט.
ידיעה זו, אם תברר כנכונה מדגישה את הקושי איתו מתמודדת מצרים בעמידה בחוזה לאספקת גז לישראל. בין ישראל למצרים קיים הסכם מסגרת לאספקת 7 מיליארד מ"ק גז טבעי מדי שנה. נכון להיום, ישראל מייבאת ממצרים 1.5 מיליארד מ"ק של גז טבעי בשנה. בשבועות האחרונים, בצל דו"ח הביניים של המלצות ועדת ששינסקי פורסמו ידיעות על התקדמות במגעים בין EMG המצרית לחברה לישראל למכירת גז טבעי של עד 2.25 BCM לשנה.
מדובר באותה העסקה שהחברה לישראל מנהלת מגעים לסגירה עם שותפות תמר. אך החתימה עליה על העסקה התעכבה עד עתה בשל חוסר הוודאות השורר בחברות כתוצאה מדו"ח הביניים של ועדת ששינסקי, על-פיו יש העלות באופן חד את שיעור המיסוי.
עם זאת, הדיווחים בישראל נתקלו בהכחשות מצד המצרים, אלה המתמודדים בחודשים האחרונים עם ביקורת מקומית בשל חוסר היכולת לספק היצע שיענה על הביקושים המקומיים.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
