אל-אריאן מזהיר: "תוכנית הסיוע לאירלנד אך ורק דוחה את הבעיות של גוש האירו"
חבילת הסיוע שקיבלה אירלנד בסכום של כ-85 מיליארד אירו, אינה פותרת את הבעיות בגוש האירו, אלא אך ורק דוחה את התפשטות משבר החוב למדינות נוספות. כך אמר היום (ב') מוחמד אל-אריאן, בטור אישי שפורסם בפייננשל טיימס.
"החבילה לא תשנה את חוקי המשחק", אמר אל-אריאן, מנכ"ל משותף בקרן האג"ח הגדולה בעולם - פימקו. "הסיוע יפחית את הסיכון מפני התפשטות משבר החוב אל מדינות הפריפריה באירופה, אך אינו ישפיע משמעותית על צמיחת אירלנד בטווח הבינוני או על שוק העבודה".
קובעי המדיניות באירלנד הגיעו להסכם במסגרתו תקבל המדינה חבילת חירום בסכום כולל של 85 מיליארד אירו (113 מיליארד דולר). המדינה תקבל סכום של 67.5 מיליארד אירו מאיחוד האירופי, ואת הסכום הנותר תקבל המדינה מקרן הפנסיה של קרן המטבע העולמית. כך אמר מארטי סאלמי, דובר מחלקת האוצר של פינלנד לאחר שהצדדים הגיעו להסכם על גובה הסכום בבריסל.
"תוכנית החילוץ אינה פותרת את הבעיות של האיחוד האירופי, אלא היא דוחה את הקץ. הם מנסים לקנות זמן בכדי לגבש במהירות מנגנון לפתרון בעיות חוב של מדינות בגוש האירו עד לשנת 2013", אמר אל-אריאן והוסיף כי הריבית שקיבלה המדינה - 5.8%, אינה זולה אך טובה בהשוואה לתנאי השוק.
זוהי אינה הפעם הראשונה שאל-אריאן מתייחס למצב הכלכלי העגום באירופה. בחודש שעבר אמר כי יוון תגיע ככל הנראה למצב של חדלות פירעון במהלך שלוש השנים הבאות. זאת לאחר שהקיצוצים בגירעון הממשלתי לא יספיקו בכדי להפחית את נטל החוב במדינה.
"ליוון יש אינטרס להגיע לחדלות פירעון כל עוד היא תמנע את ההידבקות של מדינות נוספות, וכל עוד היא תעשה זאת באמצעות ארגון מחדש ותמחור חובות מסודר בכדי לשמר את התחרות", אמר אל-אריאן במהלך כנס כלכלי בניו יורק. "בדומה ל'עשור האבוד' באמריקה הלטינית בשנות השמונים, החלופה לא מבטיחה צמיחה ויצירת מקומות תעסוקה".
רוביני מפנה זעמו לפורטוגל
גורם נוסף בשוק ש
"סביר מאוד כי פורטוגל תזדקק לעזרה בינלאומית", אמר רוביני שנחשב לנביא הזעם של הכלכלה העולמית. "המדינה מתקרבת לנקודה קריטית בעקבות נטל החוב המשמעותי והצמיחה האיטית". רוביני הוסיף כי שכנתה של פורטוגל, ספרד, הכלכלה הרביעית בגודלה בגוש האירו "גדולה מדי בשביל לקבל סיוע".
בשוק העריכו כי לאחר שאירלנד תקבל את הסיוע הכספי, הפוקוס יעבור למדינות נוספות שעשויות לא לעמוד בנטל החוב כמו פורטוגל וספרד. "פורטוגל צריכה יותר מזומנים מאירלנד מפני שהיא מנפיקה אג"ח בשווקים על בסיס יומיומי", אמר ניק פירוייזה, ראש מחלקת אסטרטגיות ריבית בבנק נומורה בלונדון. "השווקים עשויים להתמקד בפורטוגל בנקודה מסויימת בגלל שהיא נמצאת בסיכון רב".
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
