מארז אפרתי ועד אורי בר-לב/ פוסט אורח
מה אתם אומרים? אנס או לא אנס? יכול להיות שמ' הידועה, האומרת שסיממו אותה, משקרת? יכול להיות שלא?
מזה ימים ארוכים התקשורת עוסקת באורי בר-לב ובמפכ"לותו הנשכחת. לכולם, ממש כולם, יש דעה. חד משמעית, חצובה בסלע. כל אדם שפגשתי ידע בדיוק מה הסיפור האמיתי, הבעיה האמיתית. אבל הפעם, להבדיל ממקרים קודמים, שמענו המון סיפורים.
במקרה של ארז אפרתי, למשל, הכל היה ברור: גבר ואישה, חשיכה, אלימות חד משמעית, בפרשת אב"ל הכל הרבה יותר מסובך: מ' טוענת שסוממה. הוא לא מכחיש שקיים איתה יחסי מין, אבל טוען שהכל נעשה בהסכמה.
זו מן הסתם הסיבה לכך ששמעתי השבוע פמיניסטיות לוהבות מעלות ספקות באשר לאשמתו, ולעומתן גברים שבטוחים שהוא אכן אנס, פשוט כי מי שמתנהג כמוהו, חייבים להרשיעו.
וזה עוד לפני שאמרנו מילה על ד"ר אורלי אינס, ש' או מ', שגם לגבי האמינות שלהן, שלא לדבר על המוסריות שלהן יש דיונים, דעות הציבור מתנודדות וסוערות בטוקבקים ובפינות הקפה ותשובה חד משמעית - אין.
אי הוודאות הזאת תומכת מאוד בהישרדות המתמשכת של הסיפור בתקשורת. אם ניתן היה לחרוץ את דינו של אב"ל לשבט או לחסד, ייתכן שהיה לתקשורת קל יותר להרפות מהסיפור ולעבור הלאה.
אבל מאחורי הפורנוגרפיה השוצפת של הפרטים מסתתר סיפור מורכב באמת. למרבה אי הנוחות, ייתכן בהחלט שהפעם איש אינו משקר. המקרה של אינס כל כך גבולי שקשה לדון עליו, אבל במקרה של ש' ו-מ' יש גם האשמה באונס ממש. ובמקרה הזה, ייתכן מצב היפותטי שבו אב"ל אומר אמת, שלמיטב ידיעתו והבנתו הוא קיים יחסי מין בהסכמה עם אישה בוגרת, ומצד שני גם המתלוננת נגדו אומרת אמת, והחוויה שלה היא של אונס.
ייתכן מצב נוראי שבו יש נאנסת אבל אין אנס.
לפני שנתיים ערכתי תחקיר ארוך בנושא אונס לצורך כתיבת ספר פרוזה (
בפעמים אחרות מדובר במקרים שאכן נמצאים באיזור האפור שבו קשה להכריע אם מדובר באונס או בתקשורת ירודה משני הצדדים. במקרים כאלה נשים סיפרו לי שהן מסתובבות בעולם שנים בתחושה שנאנסו, ובתהייה האם הגבר שהיה איתן שם ידע שהוא אונס אותן.
אבל התקשורת צריכה שורה תחתונה: היה או לא היה? והתקשורת במקרה הזה היא ראי של חברה שלמה.
כי היכולת להכיל מקרים שאין בהם שחור ולבן, מקרים מורכבים של רשומון שבו אמיתות רבות ושונות זו מזו, אפילו סותרות זו את זו, יכולות להתקיים במקביל, מתפתחת עם ההתבגרות. כך זה אצל פרטים, וכך זה גם כשמדובר בציבור.
הצורך שלנו לרדד את השיח, לקבל תשובה ברורה, להגיע לשורה התחתונה, הוא סממן לחוסר בגרות של החברה הישראלית. התקשורת הישראלית, כהרגלה, משקפת לנו רק מי אנחנו. ואנחנו יכולים לחיות עם הסיפור הזה רק בתנאי שיש לו תשובה חד משמעית: אנס או לא אנס?
או להתבגר.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
