ב-IMF מזהירים את ישראל: בועת הנדל"ן מאיימת על הבנקים - יש צורך ליצור איזון

קרן המטבע הבינלאומית הגישה היום מסמך מסכם לקראת הדו"ח השנתי על כלכלת ישראל ל-2010. על שוק המט"ח: "דרושה התערבות סימטרית יותר"
לירוי פרי |

כלכלת ישראל צלחה את המיתון באופן מוצלח, אך כעת עליה להגיב ללחצים האנפלציונים, לשפר את ההתערבות בשוק המט"ח וכן להסדיר את המתרחש בשוק הנדל"ן, זה המסר הכללי שעולה מהדו"ח שהגישה היום קרן המטבע הבינלאומית (IMF).

חברי משלחת ה-IMF הגישו היום לשר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ ונגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר מסמך מסכם לקראת הגשת הדו"ח השנתי על כלכלת ישראל לשנת 2010, אשר צפוי להתפרסם בינואר 2011.

הדו"ח משבח בתחילתו את ההתמודדות של ממשלת ישראל והבנק המרכזי אל מול לחצי המשבר. בין היתר נכתב כי "ישראל צלחה את המיתון העולמי במהירות, פרי מדיניותה ההחלטית והשמירה על מסגרות המדיניות המאקרו-פיננסיות". בנוסף, מיינו כלכלי ה-IMF כי קצב צמיחת התוצר מרשים ביחס למדינות מתועשות אחרות.

נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, הגיב על הדו"ח המקדים: "על פי רוב, כלכלני הקרן מביעים תמיכה במדיניות הכלכלית המיושמת בישראל. עם זאת, בתחומים מסויימים הם מציגים גם ביקורת, ומגישים המלצות שעלינו להתייחס אליהן ברצינות".

דרוש שיפור

במקביל לתשבוחות שקיבלו הממשל ובנק ישראל, ציינו כלכלני ה-IMF מספר סוגיות מרכזיות הדורשות טיפול יסודי. "הרמה הגבוהה של הפעילות והתעסוקה לצד לחצי האינפלציה המצויים בשלב התחלתי, מחייבים ריסון מהיר יותר של המדיניות מאשר זה שתוכנן", כך נכתב בדו"ח. "על נטל זה ליפול בעיקר על המדיניות הפיסקלית ולא על המדיניות המוניטרית."

מדיניות רכישת הדולרים של פישר קיבלה גם כן התייחסות עוקצנית במידה. "על ישראל להמשיך להגיב לזעזועים בביקוש הגלובלי, כאשר ההתערבות בשוקי המט"ח צריכה להיות סימטרית יותר".

עוד נכתב בדו"ח כי "כדי להבטיח את סיכויי ההצלחה של ישראל בטווח הזמן הבינוני, הכרחי לשפר את התיאום בין הרשויות האחראיות על יציבות המערכת הפיננסית, דרושים תהליכים משופרים לניהול ההוצאה הציבורות בטווח הבינוני, ויש להאיץ משמעותית את המאמצים לשילוב מיעוטים בכוח העבודה."

בועת הנדל"ן מאיימת על הבנקים

כלכלני הארגון מתריעים כי יש להשיב את האיזון לשוק הנדל"ן. "קצב האינפלציה במחירי הדיור אינו יכול להימשך במגמה הנוכחית מבלי שיווצר סיכון לחוסר יציבות נרחב, בפרט במגזר הבנקאי. היות שאין ודאות מתי תחול ההתייצבות, הצעדים המיידיים לבלימת מגמת המחירים צריכים להתמקד בפעולות הדרושות ממילא לביסוס שוק הדיור בטווח הארוך", כך נכתב בדו"ח של ה-IMF.

"התמקדות זו גם תיטיב במיוחד עם רוכשי דירות צעירים. מהלכים אפשריים כוללים שחרור נוסף של קרקעות והקלות ברישוי והפחתת הפטורים ממיסוי רווחי הון על הכנסה מדיור ושכירות, כאשר המטרה היא לייצר איזון."

התחרותיות נשחקת

התחזקותו של השקל אל מול המטבעות העיקריים, שוחקת את התחרותיות של ישראל במשק הגלובלי. לראיה, אתמול (א') פורסם כי מדינות ה-PIGS הפחיתו את היקף היבוא הישראלי, הן בגלל מצבן הכלכלי הקשה, אך גם בהתחשב בהתחזקותו של השקל בעולם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.