ב-IMF מזהירים את ישראל: בועת הנדל"ן מאיימת על הבנקים - יש צורך ליצור איזון
כלכלת ישראל צלחה את המיתון באופן מוצלח, אך כעת עליה להגיב ללחצים האנפלציונים, לשפר את ההתערבות בשוק המט"ח וכן להסדיר את המתרחש בשוק הנדל"ן, זה המסר הכללי שעולה מהדו"ח שהגישה היום קרן המטבע הבינלאומית (IMF).
חברי משלחת ה-IMF הגישו היום לשר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ ונגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר מסמך מסכם לקראת הגשת הדו"ח השנתי על כלכלת ישראל לשנת 2010, אשר צפוי להתפרסם בינואר 2011.
הדו"ח משבח בתחילתו את ההתמודדות של ממשלת ישראל והבנק המרכזי אל מול לחצי המשבר. בין היתר נכתב כי "ישראל צלחה את המיתון העולמי במהירות, פרי מדיניותה ההחלטית והשמירה על מסגרות המדיניות המאקרו-פיננסיות". בנוסף, מיינו כלכלי ה-IMF כי קצב צמיחת התוצר מרשים ביחס למדינות מתועשות אחרות.
נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, הגיב על הדו"ח המקדים: "על פי רוב, כלכלני הקרן מביעים תמיכה במדיניות הכלכלית המיושמת בישראל. עם זאת, בתחומים מסויימים הם מציגים גם ביקורת, ומגישים המלצות שעלינו להתייחס אליהן ברצינות".
דרוש שיפור
במקביל לתשבוחות שקיבלו הממשל ובנק ישראל, ציינו כלכלני ה-IMF מספר סוגיות מרכזיות הדורשות טיפול יסודי. "הרמה הגבוהה של הפעילות והתעסוקה לצד לחצי האינפלציה המצויים בשלב התחלתי, מחייבים ריסון מהיר יותר של המדיניות מאשר זה שתוכנן", כך נכתב בדו"ח. "על נטל זה ליפול בעיקר על המדיניות הפיסקלית ולא על המדיניות המוניטרית."
מדיניות רכישת הדולרים של פישר קיבלה גם כן התייחסות עוקצנית במידה. "על ישראל להמשיך להגיב לזעזועים בביקוש הגלובלי, כאשר ההתערבות בשוקי המט"ח צריכה להיות סימטרית יותר".
עוד נכתב בדו"ח כי "כדי להבטיח את סיכויי ההצלחה של ישראל בטווח הזמן הבינוני, הכרחי לשפר את התיאום בין הרשויות האחראיות על יציבות המערכת הפיננסית, דרושים תהליכים משופרים לניהול ההוצאה הציבורות בטווח הבינוני, ויש להאיץ משמעותית את המאמצים לשילוב מיעוטים בכוח העבודה."
בועת הנדל"ן מאיימת על הבנקים
כלכלני הארגון מתריעים כי יש להשיב את האיזון לשוק הנדל"ן. "קצב האינפלציה במחירי הדיור אינו יכול להימשך במגמה הנוכחית מבלי שיווצר סיכון לחוסר יציבות נרחב, בפרט במגזר הבנקאי. היות שאין ודאות מתי תחול ההתייצבות, הצעדים המיידיים לבלימת מגמת המחירים צריכים להתמקד בפעולות הדרושות ממילא לביסוס שוק הדיור בטווח הארוך", כך נכתב בדו"ח של ה-IMF.
"התמקדות זו גם תיטיב במיוחד עם רוכשי דירות צעירים. מהלכים אפשריים כוללים שחרור נוסף של קרקעות והקלות ברישוי והפחתת הפטורים ממיסוי רווחי הון על הכנסה מדיור ושכירות, כאשר המטרה היא לייצר איזון."
התחרותיות נשחקת
התחזקותו של השקל אל מול המטבעות העיקריים, שוחקת את התחרותיות של ישראל במשק הגלובלי. לראיה, אתמול (א') פורסם כי מדינות ה-PIGS הפחיתו את היקף היבוא הישראלי, הן בגלל מצבן הכלכלי הקשה, אך גם בהתחשב בהתחזקותו של השקל בעולם.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
