בקשה לתביעת ענק: חברות הדלק הפרו את חוק הפיקדון על מכלי משקה
בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית הוגשה כנגד חברות הדלק הישראליות בטענה, כי הן מסרבות להשיב לצרכנים הרוכשים מכלי משקה בחנויות נוחות שבהנהלתן את סכום הפיקדון הנקוב על גבי המשקה וכן גובות מע"מ על בגין דמי הפיקדון - בניגוד לחוק. התובעים, טוענים כי החברות וביניהן דלק ישראל הפרו את סעיף 6 לחוק הפיקדון על מיכלי משקה, ואת תיקון מספר 4 לחוק הפיקדון. כמו כן, נטען כי החברות מחייבות את הצרכנים אשר רוכשים בקבוקי משקה מסומנים מלאים ברכיב מע"מ בגין דמי הפיקדון. סכום התביעה המוערך כנגד כל חברות הדלק הינו בסך כולל של 2.905 מיליארד שקלים ותוספת סך של 64.5 אלף שקלים בגין רכיב המע"מ שחויב ביתר. חוק הפיקדון על מכלי משקה, נכנס לתוקפו ב-1 באפריל 2001. מטרתו של החוק הייתה להביא לאיסוף ומחזור, אשר לולא החוק, היה גורלם אחד והוא הטמנה באתרי פסולת ברחבי הארץ, יחד עם השלכה של חלק לא מבוטל מהם ברשות הרבים. עם זאת, מספר קשיים, ובראשם מחסור חמור בנקודות החזרת מיכלים, גרמו לכך שהיעדים שנקבעו בחוק לא הושגו והציבור הרחב יצא נפגע מכך שאינו מקבל את כספו בחזרה. סעיף 6 לחוק קובע כי על בתי העסק מוטלת חובה לקבל חזרה מיכלי משקה, להציב שלט בתחומם המיידע אודות חובה זו, על מנת להעלות את מודעות הצרכנים לנושא ובכך להגביר את אחוזי ההחזרה. תיקון סעיף 4 ביטל את ההוראה שאיפשרה בעבר לבית עסק המוכר מכלי משקה לצריכה בתחומי בית העסק, שלא לגבות פיקדון. זאת במטרה ליצור אחידות בחובת גביית הפיקדון המוטלת על בתי העסק השונים, וכן על מנת למנוע מצב בו נגבה פיקדון על ידי בית העסק, ללא ידיעת הצרכן. רוב חברות הדלק מפעילות חנויות נוחות בצמוד לתחנות הדלק שלהן. מדובר בחנויות קמעונאיות לממכר מוצרי צריכה נפוצים מסוג משקאות קלים, עיתונים, סיגריות, חטיפים ועוד. בין הרשתות הנפוצות בישראל ניתן למצוא את רשת "Yellow" של פז, "SoGood" של סונול, "מנטה" של דלק ו"אלונית" של דור אלון. בהודעה שפרסמה דלק ישראל לבורסה אמרה: "בשל השלב המקדמי של ההליך, אין החברה יכולה להעריך את סיכוי התביעה". החברה מסרה, כי תפעל להסרת שמה של קבוצת דלק מהבקשה.
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?
הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם
הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.
"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".
הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.
ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.
במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.
הברית המתחדשת: מוחמד בן סלמאן וטראמפ בדרך למפגש היסטורי בנובמבר
מעסקאות של מאות מיליארדים ועד נורמליזציה עם ישראל - כל הפרטים על המפגש שישנה את המזרח התיכון
יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן צפוי להיפגש עם הנשיא דונלד טראמפ בוושינגטון בנובמבר הקרוב, במסגרת מה שהופך למפגש דיפלומטי מרכזי השנה. אם המפגש יתקיים כמתוכנן, תהיה זו הפעם הראשונה מאז 2018 בה יתקבל בן סלמאן בבית הלבן באופן רשמי - מאז פרשת רצח העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י שהשפיעה על מעמדו הבינלאומי.
הפגישה המתוכננת מהווה המשך למגעים שהחלו כבר בינואר השנה, כאשר בן סלמאן היה המנהיג הזר הראשון שקיים שיחה עם טראמפ לאחר כניסתו לתפקיד. השיחה אותתה על סדר העדיפויות החדש של הממשל הנוכחי ביחסים עם הממלכה.
מיליארדים על השולחן
הביקור הקרוב בוושינגטון נקשר ישירות לפסגה שהתקיימה בריאד במאי האחרון. טראמפ, שהיה מלווה ביותר מ-30 מנהיגים עסקיים מתאגידים אמריקאיים מובילים, הצהיר על חתימת עסקאות בשווי של טריליון דולר. הבית הלבן תיקן מאוחר יותר את הנתון לכ-600 מיליארד דולר.
במהלך אותו ביקור במאי הוכרזו שיתופי פעולה בתחום הבינה המלאכותית, כולל אספקת שבבים מחברות אנבידיה ו-AMD לחברת AI הסעודית Humain עבור פרויקט מרכז נתונים. הודעות אלו הביאו לעלייה של 6.4% במניית אנבידיה.
- טראמפ רוצה להפריט את ענקיות המשכנתאות - עסקה של 500 מיליארד דולר
- המשקיעים באינטל רגועים - הם צריכים לדאוג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בן סלמאן הציג בפני טראמפ במהלך שיחתם בינואר תכנית להרחבת ההשקעות הסעודיות בארה"ב ל-600 מיליארד דולר במהלך ארבע השנים הבאות, עם אפשרות להרחבה נוספת בהתאם להזדמנויות שיתגלו. ההשקעות המתוכננות מתמקדות במספר תחומים מרכזיים: בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי עם שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה אמריקאיות מובילות, אנרגיה מתחדשת כולל פרויקטי אנרגיה סולארית ורוח בהיקפים נרחבים, תעשיות ביטחוניות עם עסקאות נשק והגנה, ותשתיות חכמות המשלבות טכנולוגיות מתקדמות.
