ה'שותף הכללי' בגז ונפט - הוא זה שדופק את 'המשקיע הקטן'

אמנון פורטוגלי |

במאמר זה, אני רוצה להתמקד בתשלומים לשותף הכללי. השותף הכללי בשותפויות הגז והנפט מקבל 'תמלוגים' בגובה 5% - 20% מהמכירות, גם במצב שהשותפות והמשקיעים בה מפסידים.

תשלומים אלו גבוהים יותר ממה שהמדינה לוקחת (12.5%), ולא נפגעים כלל מהמלצות ועדת ששינסקי. לשם השוואה, השותף הכללי בקרנות הון סיכון, זכאי ל-20% מהרווחים, והוא מרוויח רק אם השותפים מרוויחים ורק לאחר שהשותפים קבלו את השקעתם במלואה.

בגבעות עולם, השותף הכללי זכאי ל-20.45% מההכנסות. זה בהחלט שיפור לעומת הסדר התמלוגים הקודם (בוטל ב- 2007) שעל פיו שיעור התמלוגים הגיע עד ל-50% מההכנסות. המשמעות היא שהשותף הכללי (בגבעות עולם) מקבל כ-40% מהרווח לפני מס של השותפות ולמשקיעים הקטנים לא נשאר הרבה רווח גם לפני יישום המלצות ועדת ששינסקי.

בעברית טובה השותפים הכללים (תשובה, לוסקין, מימון וכו') בשותפויות הגז הנסחרות בבורסה 'דופקים' את המשקיעים הקטנים. עבור מה הם מקבלים השותפים הכלליים תשלומים אלו? זה אינו דיבידנד על השקעתם בשותפות שיכולה להיות אפסית, אין להם כל מומחיות בגז או בנפט, הם בסך הכך ארגנו את גיוס ההון לשותפות וקבלו (בחינם) את ההיתרים מהמדינה.

מצד שני, ההסכם בין השותף הכללי והשותפים המוגבלים (המשקיעים), כולל גובה התשלומים לשותף הכללי, מופיע בתשקיפים ובדוחות, וזו החלטה חופשית של המשקיעים להשקיע בתנאים אלו.

אם נכמת את השפעת ההמלצות של ועדת ששינסקי יחד עם התשלומים לשותף הכללי נקבל שהמשקיע הפרטי המשלם מס הכנסה שולי של 35%, והשותף הכללי יקבלו יחד כ-42% מההכנסות נטו (לאחר הוצאות הפקה ותפעול) מהפרויקט, (המשקיע הפרטי 26%, והשותף הכללי 16%), והמדינה תקבל כ-58%.

אם השותף הכללי יקבל את חלקו ברווחים ולא בהכנסות, חלקו של המשקיע הפרטי יגדל לכ- 33% מההכנסות נטו, השותף הכללי יקבל כ-2% והמדינה כ-65%.

מעניין שהזעם של המשקיעים מנותב כנגד ועדת ששינסקי, בעוד שהוא צריך להיות מופנה כנגד השותף הכללי או כנגד הנכונות שלהם עצמם להשקיע בתנאים אלו. נראה לי שטענות כמו של רו"ח ניסים צריכות להיות מופנות לשותפים המוגבלים, אבל זו דרישה מוגזמת, שהרי הוא עובד עבורם.

ועכשיו - התייחסות לעניין חלקם של המשקיעים הפרטיים

בנקודה זו ארצה להתייחס למאמר שפורסם ב-Bizportal לפני מספר ימים מאת רו"ח יהושע נסים שטוען כי המודל המוצע ע"י ועדת ששינסקי מתעלם משיעורי המס השולי שחל על משקיעים פרטיים שעשויים להגיע (כולל תשלומים לביטוח לאומי) לכ-60% מס, גבוה יותר משיעור המס המשוקלל שחושב במודל.

כל דיון המדבר על הרווחים של המשקיעים מבלי לציין את שלל הטבות המס הייחודיות לתחום, ומתוצאות האמת בשטח הוא דיון מוטה. לדוגמה, רו"ח נסים מתעלם מהאפשרות של המשקיע הפרטי למכור את יחידות ההשתתפות בבורסה ולשלם מס רווח הון של 20% בלבד, פחות מהמס שחושב במודל של ששינסקי, והרבה פחות משיעורי המס השולי.

בין השאר יש לציין את חלק הפחת בעלויות ההשקעה וההפקה ובעיקר לא להתעלם מ'הפיל שבחדר' (Elephant in the Room) - התשלומים לשותף הכללי שהוא אחד הגורמים החשובים לירידה בהכנסות המשקיעים הפרטיים.

כדי לרענן את זכרונו, כדאי שרו"ח ניסים יסתכל בדוח של דלק קידוחים שפורסם ב-18 לנובמבר, סעיפים חשובים אלו מופיעים בדוח, והוא עצמו שותף בכיר בפירמה החתומה עליו.

הכותב הוא אמנון פורטוגלי, ממיסדי פורום 'פעולה אזרחית', לשעבר מרצה (מהחוץ) בביה"ס למוסמכים במנהל עסקים בפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א ובעל נסיון רב בניהול תעשייתי, בהון סיכון, ובבנקאות השקעות

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי