אור לנו
א' נחשפת והעיתונים מפזרים את דמותה לכל אורכם ורוחבם * האם תהיה מתלוננת שלישית? * שיחות סקס טלפוני לפנות בוקר * פלאסקים מחגי פלג, כמה אפשר עוד לשאת? * ואייל שני, מבוקש לכל עת
כותרות
נאום התוכחה של ד"ר אורלי אינס לא פסח על אף עיתון.גדעון לוי כותב מאמר מערכת המככב בשער. "ד"ר אורלי אינס,מאסטר שף
שלושת הפיינליסטים הכינו מנות לשופטי מעריב, ומחר, בגמר, אפשר יהיה לראות אם יש הקבלה בין שתי החטיבות. הסיפור מופיע במעריב אחורי, ובתרבות מעריב. כשער. בישראל היום מתראייןזמן תל אביב
כתבת השער: אורגזמות קולניות בתל אביב. איך השכנים מתייחסים ולמה זה קורה (כי יש הרבה אנשים צעירים, שעוד לא צריכים להשתתק מפחד הילדים). מרוב דוהם, השתתקתי.וידוא עובדות
בילי מוסקונה לרמן טוענת במעריב שד"ר אינס היא קרימינולוגית.אה?איך להעמיד פנים שאתם מבינים ביין?
הארץ,מוסף הארץ
בשער: אילנה דיין חרדה לגורל העיתונות.יש עיתונאי שאינו חרד?עד מתי ירואיינו עיתונאים החרדים לגורל העיתונות?ארי שביט מראיין, אומר שאינם חברים, אבל שהוא אוהב אותה. היא מצדה אוהבת את ברנע ומרגלית. על ברכיו של הראשון גדלה מטאפורית, והיא זוכרת פסקאות שלמות שלו. דן פתח לה את הדלת לערב חדש.על ישר"ה: "אין לי פה דעה מגובשת וחוצבת להבות. השאלה אינה עקרונית אלא מעשית. אם העיתון יתבגר, יעשה חיל וישמור על אמות מידה עיתונאיות סבירות ומדויקות, לא צריכה להיות כאן בעיה אמיתית".בתשובה לשאלה של שביט על הכוח הרב הנמצא בידי ידיעות היא פשוט לא עונה, אלא נושאת נאום על תפוצה, רייטינג ופופולריות.מאחר שלא השיבה, שואל אותה שביט על הארץ:"שמאלי מדי, רדיקלי? חומצתי?"והיא אומרת: "... הדבר שבולט יותר מכל בעיתון הזה הוא המקצוענות, הכבוד לאינטליגנציה, האתוס. יש בהארץ איים של שפיות אשר בשנים הקשות האלו אני מוצאת בהם מקור גדול של נחמה".ועל מעריב:"אני רואה בבוקר את העיתונים הגדולים והדברים שמטרידים אותי מטרידים את כולם".הבעיה העיקרית בעיניה היא אובדן האתוס.לדבריה, לקרליבך וליודקובסקי היה אתוס, אבל הוא לא רלוונטי לעולמנו."בלי אתוס עיתונאי, לכתב הבודד בשטח ולמשכתבת הצעירה בדסק אין סיכוי מול המערכות שבהן הם עובדים. אין מי שיזריק סידן לעמודי השדרה שלהם".התפקיד שלה ושל שביט, לדבריה, הוא "...לבנות את האתוס העיתונאי מחדש... לא באמצעות איזה קוד אתי... בעבודה יומיומית קשה. דונם אחר דונם, רגב אחר רגב, חומה ומגדל".אילנה דיין, את בדרך הנכונה לפוליטיקה.כנס אילת לעיתונות
אמילי עמרוסי בישראל היום עללמעצבים הגרפיים
בזמן האחרון משתמשים במוסף הארץ במעין קווים דקים המחברים בין שם כלשהו לתמונה שלו, הנמצאת באותו עמוד. ככה הופכין את חוויית המשתמש למממ, רשתית יותר.מהשבוע אפשר לראות את הקווים המעוגלים האלו מעטרים גם את כתבות סופשבוע.קשה לי עם חיקויים.יש עורכים פה?
לפני פיזור
בילבי בת 65.