ראיון

גיא בר: "אנחנו מס' 2 בדיגיטל, אני מבין שלאידיאולוג'יק ולינון כואב לשמוע את זה"

גיתם BBDO מדברים עם אייס על מבנה העבודה החדש, חזון הפעילות בעתיד וההתחזקות באינטראקטיב. על אדלר-חומסקי: "סמנכ"ל דיגיטל? לא צריך דבר כזה. זה חסר הגיון". ינון לנדנברג: "מחמאה גדולה לחיפאי פשוט שכמוני שמר בר מכיר את השם שלי. אני מאחל לו הצלחה רבה בהמשך תפקידו"
משה בנימין |

השנתיים האחרונות בענף האינטראקטיב הן למעשה השנתיים האחרונות בענף הפרסום כולו. טשטוש הגבולות בין אמצעי המדיה - טלוויזיה, עיתונות, אינטרנט ובכלל ניו-מדיה והשינויים הטכנולוגיים התכופים, הכריח את משרדי הפרסום לייצר תפיסה חדשה של הדרך בה הם עובדים וחושבים.

אחד מהם שיצא למסע רה-ארגון שכזה היה גיתם BBDO שהחליטו לסיים את ההפרדה המסורתית (מלפני 3 שנים ויותר) של דיגיטל ושאר המשרד ולעבוד במתכונת הוליסטית בה כל עובד מוכשר לתת מענה כולל, גם בדיגיטל. בראיון לאייס מספרים גיא בר, המשנה למנכ"ל וראש מחלקת הקריאייטיב ומעיין טרינגל מנהל הניו-מדיה ש"קל זה לא היה והתהליך טרם הושלם" אבל אם תשאלו אותם הם לא יהססו - הם יודעים מי מוביל את הענף.

עברתם ממבנה פעילות קודם של אינטראקטיב 'Stand-alone' למבנה חדש. בקודם זיהיתם חסרונות ועברתם הלאה, העולם משתנה ורציתם לעמוד בקצב, אבל אין מודל מושלם מהן החסרונות של מבנה העבודה החדש?

"קודם כל צריך לציין שיש כאן 11 צוותי אינטראקטיב ואין כאן כבר איש אינטראקטיב ואיש אופליין. עד תחילת השנה היה וכבר אין. מי שטוב עושה הכל ומי שלא - פשוט לא עושה".

"החסרונות של המבנה כיום ואני אומר היום מכיוון שעוד שנתיים זה כבר יהיה לא רלוונטי הם מאוד ברורים. אם נחזור קצת אחורה נראה שזה תהליך מאוד מאוד יקר מכיוון שרצים עד שמגיעים למטרה ב-2 צירים מקבילים של 2 הדיסציפלינות ואתה מבזבז כסף כי אתה לא באמת צריך אותם ועושה את ההטמעה עד שהתהליך מושלם. זה תהליך קשה מכיוון שזה 'מי הזיז את הגבינה שלי לכל העולם ולהקתו'. החיסרון בזה היום, למרות שבעיניי הוא שולי לעומת היתרון, הוא זה שבעצם אין אנשים מתמחים, אין התמחות ואנשים שהם יעודיים בחשיבה. אין כאן אנשים שבאו וכל מה שהם עשו עד היום זה חשיבה אינטראקטיבית ודיגיטלית ועכשיו הם יכולים להבין נניח בתיאוריה רעיונות שהם יותר טובים. למה זה ייגמר תוך שנתיים? כיוון שהדור מתחלף - היום מתקבלים לעבודה אצלנו אנשים שהם דור דיגיטלי, כולם בפייסבוק וברשתות החברתיות על בסיס יומיומי ודבר שני, הידע בארגון גובר והולך".

האם אלו פרסומאים פרופר או מוטציה חדשה של עובד במשרד פרסום?

"היום עוד אין את המוטציות החדשות האלו. בעוד שנתיים שלוש אנשי קריאייטיב שלא יבינו שלא יעשו דיגיטל בצורה טבעית כמו שאר המדיות לא יהיה להם מקום. לא למנהלים ולא לעובדים".

כדיגיטל לבד יכולתם להביא לקוחות דיגיטל לבד שלא עבדתם איתם באופליין. האם לא שמתם לעצמכם תקרה בזה שהפכתם למשרד שלא מחלק את הפעילות. זה לא הפך לקשה יותר להביא לקוחות מבחוץ כמו בעבר?

"גם היום אפשר, מה הבעיה? אנחנו היום, חד-משמעית יכולים להביא לקוחות מבחוץ ולעשות להם רק דיגיטל. אני רואה את זה בדיוק הפוך ממך, אתה אומר ש'סגרנו' אני אומר ש'פתחנו'. היום אני משרד שיכול להביא לקוח (ויש לנו כאלה) שאני עושה להם רק דיגיטל. כמובן שהשאיפה שלי היא שיום יבוא והוא יצמח ויגדל וירצה לעשות דברים גדולים יותר ואז ידע שיש לו בית".

"האנשים שלנו הפכו להיברידיים, הם להוטים להביא רעיונות דיגיטליים שאיש דיגיטל שהפך כבר למקובע לא יוכל להביא. אני מכיר טוב את השוק ויכול להגיד לך שגיתם פיצחה את הנושא הזה בצורה הטובה ביותר - להבדיל ממשרדים אחרים שכל אחד לקח את זה לכיוון שונה. זה אולי נשמע קל אבל לא עבר שבוע בחודשים האחרונים שלא נכנס אליי למשרד מישהו ואמר לי: 'חייבים להפריד עוד פעם, זה לא יכול לעבוד ככה' קשה לאנשים להתרגל לזה. "מדובר בתהליך ארוך ולא קל. משרד שאחרי חצי שנה יוותר לעצמו בתהליך כזה ייצא בהפסד גדול".

זה נדמה כאילו כל ענף האינטראקטיב הרים דגל לבן מול מקאן ואתם רוצים להילחם על מקומות 2 ומטה - מה גם שכולכם רבים על מי מס' 2 בענף, אתם, אידיאולוג'יק, D-SAY?

"אלו המספרים וזה מדיד. אני מבין את זה שלאידיאולוג'יק ולינון (לנדנברג, מבעלי פובליסיס-אידיאולוג'יק. מ"ב) מאוד כואב לשמוע את זה הם אחלה חברה אבל תראה מה קורה להם למשל, הם היו ראשונים, מקאן הורידו אותם ואנחנו גם. הם הבינו שהמודל של משרד שעובד רק באינטראקטיב הולך ופוחת (הם עוד יחסית למעלה אבל רוב השאר ממש למטה ) גריי (אדלר-חומסקי) יעברו אותם, באומן יעברו אותם אחרי שגם הם יבינו שהם צריכים לשנות את המודל, שלמור עוד קשה לי להגיד אבל אני מבטיח לך שכולם יעבדו כמו שאנחנו עובדים. גם הקטנים-בינוניים רוצים לעשות את זה אבל קשה להם מההיבט הכספי. לגבי מקאן - תן לנו לצמוח כל שנה כמו שצמחנו עד עכשיו ותוך 3 שנים אנחנו מדביקים את הפער".

בסופו של דבר מדובר בתוצר שאתם מייצרים עבור הלקוח ומציגים מול הקהל וזו השורה התחתונה החשובה - יש מהלך שיצא מגיתם במבנה הפעילות החדש שאתם גאים להיות חתומים עליו?

"בגדול כדי להצליח במהלכי אינטגרייטד צריך זרוע דיגיטלית טובה ובמקביל שינוי בדרך בה העובדים חושבים. בנוסף יש את הדבר הכי משמעותי והוא חינוך הלקוח - 95% מהלקוחות לא רגילים לזה ולא מבקשים מהלכי אינטגרייטד. הם עדיין מבקשים את אותו הקמפיין הרגיל. כדי שזה יקרה אתה חייב לחנך אותם לזה, להראות ולהציג בפניהם עוד פעם ועוד פעם עד שזה יקרה".

"השנה החלטנו בגיתם שבכל מצגת ללקוח (בעלת נפח) אנחנו מציגים גם רעיון אינטגרייטד. נניח שהולכים ללקוח עם 3 רעיונות אז יהיו שניים מסורתיים כמו שהוא הכיר עד עכשיו ואחד אינטגרייטד. מדובר ביזמות מוחלטת. אנחנו מציגים ללקוח משהו שעבדנו עליו מבלי שיבקש וזה יותר קשה לחשוב ככה ולהעלות את זה. הצגנו השנה 48 מהלכים שכאלו יזומים על ידינו. בעוד 10 שנים אולי כל ענף הפרסום יעשה כמות כזו בשנה אחת. אנחנו מתחילים לראות גם את השינוי בקרב הלקוחות שמתלהבים מהרעיונות אבל עדיין יש כאלו שלא מבינים על מה אנחנו מדברים. בנקודת זמן זו רוב הרעיונות בכלל לא יוצאים החוצה כי ישנם עדיין סמנכ"לי שיווק שחסרים את האומץ".

כמה ממהלכי האינטגרייטד שהצגתם אושרו ומה הצפי שלכם ל-2011?

"עד עכשיו רק 10% ממה שהצגנו קיבל אישור מהלקוחות, ז"א 5 מהלכים בלבד. אנחנו צופים שב-2011 נצליח להעביר כ-20% מהרעיונות לביצוע".

האבולוציה באינטראקטיב הגיעה לאחרונה להגדרת תפקיד חדשה בשם סמנכ"ל דיגיטל, ע"ע יוסי ארז באדלר-חומסקי. למה שבגיתם לא יהיה תפקיד מקביל לזה? גם במקאן יש הרי סמכות דיגיטל מובילה, זה הולך לשם? גם אתם בדרך?

"ממש לא. זה בדיוק המצב ההפוך. יוסי ארז הובא לאדלר-חומסקי מכיוון שהם עכשיו בדרך להניע את מהפכת הדיגיטל במשרד. הם הביאו אותו על תקן 'מנטור' כדי שיעשה בדיוק את התהליך שעשינו כאן ובשביל זה צריך מקור ידע כמוהו ששולט בתחום. לנו זה לקח שנתיים וחצי ולהם זה יהיה קצר יותר אולי משום שהידע כבר קיים. הכוונה אצלנו היא בדיוק הפוכה, אני ממש לא חושב שצריך להיות סמנכ"ל דיגיטל בתוך ארגון. האוטופיה היא שסמנכ"ל לקוחות הוא סמנכ"ל דיגיטל, למה שזה יהיה נפרד? למה ששניהם יבואו למצגת יחד וכל אחד ידבר על החלק שלו? הם לא 'שרים את אותו השיר'? זה חסר הגיון לחלוטין. פעם זה היה אצלנו ככה וכבר לא, יש עוד משרדים שעובדים כך היום".

אתם חושבים שתרגישו את יוסי ארז ואדלר-חומסקי נושפים בעורפכם בקרוב?

"בלי להתייחס לאדלר ספציפית, אנחנו נמצאים שנתיים קדימה על כל השוק.

יש לנו לקוחות משותפים עם מספר משרדים ולא רק עם אדלר. אם יתפתח 'פייט' על תקציבים נדע לעשות את שלנו".

ינון לנדנברג, מנכ"ל משותף ובעלים בפובליסיס-אידיאולוג'יק בתגובה לדבריו של גיא בר: "מחמאה גדולה לחיפאי פשוט שכמוני שמר בר מכיר את השם שלי. אני מאחל לו הצלחה רבה בהמשך תפקידו".

הצטרפו לדף אייס בפייסבוק

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

מתניהו אנגלמן
צילום: חיים טויטו-כנס בשבע בניו יורק

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן

דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון

רן קידר |

מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה  לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה. 

המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה -  כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?

כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר? 

בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?    

ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי. 

בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.   


ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.