כח היח"צ: קבלו את הקמפיין ששיגר את מיכאל ביטון אל לשכת ראש מועצת ירוחם

מסר קליט עמד במרכז הקמפיין של ביטון שניצח בבחירות, לאחר 5 שנים בהן עמד עמרם מצנע בראש ועדה קרואה. אנשי 'בן חורין ואלכסנדרוביץ'' מספרים
אלה ברייר |

מיכאל ביטון, נציג מפלגת 'קדימה' ניצח השבוע בבחירות לראשות מועצת ירוחם, והביס את מתמודדיו, בהם מוטי אביסרור, נציג 'הליכוד' וראש המועצה עד לפני 5 שנים.

ביטון שכר את שירותי משרד התקשורת והיח"צ 'בן חורין ואלכסנדרוביץ'' על מנת שיסייעו לו בקמפיין הבחירות. "כשניגשנו לנושא הקמפיין, זה היה אחרי שעשינו מחקר שכלל סקרים ובדיקה יסודית של השטח", מספר איתי בן חורין בשיחה עם אייס, "תמונת המצב היתה מורכבת, אביסרור היה ראש מועצת ירוחם במשך 12 שנה ונתמך על ידי הליכוד. גם המועמד השני אילן אלמקייס, נציג ישראל ביתנו קיבל גב חזק ממפלגתו".

ביטון היה המועמד היחיד שהחליט לבחור משרד יחסי ציבור, מהלך שבדיעבד עזר לו ככל הנראה לזכות בתואר הנכסף. "בנינו קמפיין שבא להבליט את המנהיגות של ביטון בתור שלב ראשון. בשלב השני שמנו את הדגש על השייכות- הנה מנהיג משלנו. יצרנו מספר כתבות בתקשורת הראשית שביססו אותו".

איך התמודדתם עם המועמדים האחרים?

"בחרנו להתמקד באביסרור, הנחנו שהוא האיום הרציני יותר והחלטנו ללכת על קמפיין של עבר מול עתיד: מיכאל יכול לבנות עתיד אחר לירוחם, בניגוד לאביסרור ששייך לעבר. הדגשנו את המילה עתיד ואת הרעיון שאתם, הציבור, תבחרו עבורכם או את העבר או את העתיד".

איך בא לידי ביטוי השיתוף פעולה עם קדימה?

"החיבור לקדימה עזר מאוד. התמיכה שלהם הייתה חשובה ואפילו יו"ר התנועה והאופוזיציה ציפי לבני הגיעה לכאן לכנס והתקבלה בצורה יפה. מעבר לזה, האיש עצמו מאוד מחובר לשטח ולאנשים שזה חשוב ביותר".

בן חורין מספר כי משרדו נאלץ להתנהל עם תקציב נמוך מה שדרש יצירתיות גדולה: "מבין 3 המעומדים, לדעתי אנחנו עבדנו עם הכי מעט כסף. לא עשינו שלטי חוצות ורוב התקציב הלך על פליירים ועל כנסים, לא היו פרסומים ברדיו או דברים גדולים. העובדה ששני המתמודדים האחרים לא לקחו משרד מקצועי, בסוף עמדה לרעתם ולדעתי הם התחרטו על כך בדיעבד".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זדורוב
צילום: צילום משידור בית המשפט
הטוקבק של השבוע

"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?

רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רומן זדורוב

התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב  שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש. 

תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור. 


בשורה התחתונה,  רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים. 

כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות? 

העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.

בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.