תכנית הצנע של אירלנד: תקצץ 15 מיליארד אירו ב-4 שנים, הכלכלנים סקפטיים
לאחר שנכנע ללחצים והסכים לקבל על עצמו חבילת סיוע, היום חושף הממשל האירי תכנית קיצוצים מסיבית המסתכמת ב-15 מיליארד אירו (כ-20 מיליארד ד') על פני תקופה של ארבע שנים.
בין היתר, המע"מ יועלה באופן משמעותי, קצבאות הביטוח הלאומי יופחתו, עשרות אלפי משרות יקוצצו וכל זאת על מנת להפחית את החוב הריבוני לרמה של 3% מהתוצר המקומי הגולמי ב-2014. רק נזכיר שכעת עומד החוב על 32% מהתמ"ג.
אירלנד חותכת בבשר החי. היום כאמור השיק הממשל את תכנית הצנע, שמטרתה להבריא את כלכלת המדינה מהעול הכלכלי הכבד אשר על גבה מאז המשבר האחרון. ההודעה באה במקביל למו"מ המתנהל מול ראשי ה-IMF והאיחוד האירופי בנוגע להיקף חבילת הסיוע שתקבל אירלנד, אשר עומדת כעת 85 מיליון אירו, כמו גם לאחר הורדת הדירוג האגרסיבית מטעם סוכנות הדירוג סטנרד אנד פורס' (S&P).
זו האחרונה חתכה הלילה את דירוג דירוג האג"ח הארוכות של אירלנד ל-A מ-AA מינוס ואת האג"ח הקצרות לדירוג A-1 מדירוג קודם של A-1 פלוס. הדירוג החדש שניתן מעיד על כך שהסוכנות מעריכה שממשלת אירלנד תזדקק לגייס הרבה יותר כספים, ביחס למספרים הנוכחיים שרצים בשוק.
סוכנות הדירוג הזהירה כי היא צפויה להוריד את דירוג האשראי פעם נוספת, במקרה והמו"מ בין אירלנד למלווים יכשל, או במידה והשיחות אודות העברת התקציב החדש באירלנד לא יעלו יפה.
מפחיתים את השכר ומותירים את מס החברות
עיקרה של תכנית הצנע האירית מתרכז בביטוח הלאומי. על פי מתווה התכנית, קיצוץ הקיצבאות (אבטלה, ילדים וכדומה) צפוי להסתכם ל-3 מיליארד אירו בשנה ובסך הכל מעל 10 מיליארד אירו בתום ארבע השנים. מדובר בחיתוך גס, שווה ערך לכ-15% מתקציב הביטוח הלאומי.
בנוסף, החל מ-2013 יועלה מס הערך המוסף (מע"מ) ובשוק העבוה צפוי קיצוץ של כ-28,000 משרות - מספר עצום ביחס למדינה שמאכלסת כ-4 מיליון תושבים בלבד.
סעיף נוסף ברפורמה נוגע להפחתת שכר המינימום ב-1 אירו מרמה נוכחית של 8.65 אירו לשעה. זאת המטרה לעודד בעלי עסקים לגייס עובדים, וכך לתרום להתחדשות המחזור הכלכלי במשק.
מה שבלט במיוחד הוא סעיף מס החברות שנותר ללא שינוי. מס החברות באירלנד, אשר עומד על 12.5% ונחשב לנמוך ביותר, ישאר ללא שינוי. קובעי המדיניות הסבירו זאת בכך ש-1 מתוך כל 7 עובדים באירלנד מועסק בידי חברה חיצונית.
לטענתם, הותרת שיעור מס החברות ברמה נמוכה יעודד עוד ועוד חברות להכנס לשוק האירי ובמקביל ימנע בריחה של החברות הזרות הפועלות בשוק כגון אינטל מיקרוסופט ופייזר.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
