אחרי זינוק של 21%: איגרות החוב הלא צמודות עדיין כאן
איגרות החוב הלא צמודות שהנפיקה הממשלה עלו 21% בשלוש השנים האחרונות והכו את מדד המחירים לצרכן (שעלה 6%) ואת מדד מניות ת"א 25 (שעלה 9%). במיוחד עלו איגרות החוב עם 5+ שנים לפדיון (27%).
מתחילת 2010 נטלו המניות את ההולכה (מדד ת"א 25 עלה 11%), אך האג"ח הלא צמודות לא פגרו אחריהן בהרבה (הן עלו 7% והסדרות עם 5+ שנים לפדיון עלו 9%), במיוחד לאור הסיכון הנמוך יותר הכרוך בהן. בד בבד הן המשיכו להכות את מדד המחירים לצרכן (שעלה 2%).
אולם, מתחילת הרביע השלישי מסתמנת בלימה בביצועי האג"ח הלא צמודות, הן בהשוואה לחודשים הקודמים והן בהשוואה למניות ולמדד המחירים לצרכן.
בפרשת דרכים זו, לאן הולכות איגרות החוב?
להשגת התוצאות המצוינות עד לאחרונה חברו שלוש התפתחויות מפתיעות:
איגרות החוב של ממשלת ארה"ב זינקו ותשואתן לפדיון, המהווה אמת מידה לאג"ח שמנפיקות מדינות ברחבי העולם, ירדה מ-4% ל-2.9% (ולאחרונה אף בקרה ב-2.4%).
קטנו צרכי המימון - הגירעון בתקציב המדינה הצטמצם 41% בחודשים - אוקטובר 2010 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. אירופה נקלעה למשבר ואג"ח מתחרות שהנפיקו מדינות כגון פורטוגל, אירלנד, יוון וספרד לקו בתנודות וירידות חדות.
במבט לשנתיים הבאות, לא מסתמנת תפנית לרעת איגרות החוב הממשלתיות הלא צמודות. הפד' ירכוש אג"ח של ממשלת ארה"ב בעד 600 מיליארד דולר עד אמצע 2011 ולהערכת מריל לינץ' תשואת הפדיון על איגרת החוב ל-10 שנים תסתכם ב-3.25% בסוף השנה.
בנק ישראל מעריך שהממשלה תעמוד בתקרות הגירעון וההוצאות בתקציבה ב-2011, אם יאושרו הצעדים הכלולים בהצעת התקציב. הקשיים באירופה לא יפתרו במהרה; מדינות נוספות כגון פורטוגל ואולי גם ספרד עלולות ללכת בדרכן של אירלנד ויוון. השקל לא יפוחת משמעותית כנגד הדולר ולהערכת מריל לינץ' שער החליפין יסתכם ב-3.90 בסוף 2011. התוצר ימשיך לגדול בקצב מהיר, בהשוואה למדינות מפותחות רבות, כך שתשואת הפדיון הנוספת (פרמייה) שתובעים משקיעים זרים בגין סיכון המדינה לא תגדל.
העלייה המהירה במחיר הדיור תיבלם, בשלב מסוים, ואם לא תפוצה במלואה על ידי התייקרות בשכר הדירה, תרסן את העלייה במדד המחירים לצרכן. עם זאת, בשנים 2013 ואילך עלולות לנשב בפניהן רוחות נגד חזקות:
- בארה"ב, הריבית הנמוכה ורכישות הפד' יוליכו לעלייה בקצב האינפלציה ותשואות הפדיון על איגרות החוב הנומינאליות תקדמנה לעלות.
- בנק ישראל וארגון OECD מתריעים, שההפחתה שהממשלה מתכננת בשיעורי המס לסוגיו בשנים 2013 - 2016 תחייב ריסון בהוצאות, אחרת תהיה חריגה גדולה מתקרת הגירעון.
- התחזקות בדולר בעולם, במקביל להתאוששות בכלכלת ארה"ב, ו/או הקטנת יתרות מטבע חוץ בידי בנק ישראל, תפחת את השקל כנגד הדולר ותתמוך בעלייה במדד המחירים לצרכן.
- חבילות החילוץ העצומות באירופה והנחישות לא לפרק את גוש האירו ישפרו הדרגתית את מצב החברות הסוררות שתהפוכנה תחרותיות יותר.
לסיכום, אין להניח שהעליות יוצאות הדופן מהן נהנו איגרות החוב הממשלתיות הלא צמודות בשלוש השנים האחרונות תחזורנה, אך לעת עתה הן מסוגלות להתבסס ברמותיהן הגבוהות יחסית. ירידות של ממש תהיינה, להערכתי, אם בכלל, רק לקראת 2013.
את האמור לעיל צריך לסייג כמובן: שוקי ההון בעולם ובארץ תנודתיים מאוד וייתכנו שינויים גדולים לפי ההתפתחויות בשטח. גם נכסים הנחשבים בשגרה סולידיים ובטוחים, כגון איגרות חוב ממשלתיות, עלולים לסבול מכך בכל רגע נתון.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".