מ' כמו מדונה?
הכותרות
כל העיתונים בוחשים עדיין במועמד למפכ"ל שכשל. פייר, הרבה יותר מעניין מכל סבב שיחות בלתי נגמר ומבנייה כזו או אחרת, לא משנה באיזה חבל ארץ.
מאוד משונה הכותרת של ישראל היום.
למה משונה? מאחר שמדובר בה על האונס של מ' כאילו מ' זו מוכרת לכל הקוראים, כאילו לאות יש איזושהי
כאילו מ' היא לפחות מדונה, ולכן כולנו, כל הקוראים, צריכים לדעת מי זו, אבל להשתמש בשם קוד.
הדס שטייף עדיין נעדרת מסיקור הפרשה, וטוב שכך.
(ר' הערותיי משבת, על יחסי הידידות שלה עם בר-לב).
בגל"צ, לעומת זאת, היא ממשיכה לסקר את הפרשה באהדה לניצב.
לא הבנתי את הכוונה ב-
"ל-ynet נודע"
הרי כולם קיבלו אותו דיווח, למה דווקא לכם
בידיעות: "החשד: אונס"
בכותרת המשנה מובאות שלוש גרסאות:
בר-לב: "לא תקפתי"
המקורבים: "אין בעיה חוקית, מקסימום בעיה עם אשתו"
מח"ש: "יש ראיות חזקות לעבירות מין"
בכתבה בע' 2 (ירון דורון וטובה צימוקי) נכתב כי לבר-לב היה רומן עם מ', ופעם אחת כפה עצמו עליה.
מקורביו, באותה כתבה בדיוק אומרים: "את מ' הוא בקושי זוכר".
אחח,זה גבר זה.
עוד בידיעות: הפרקליטה ממשפט קצב, עו"ד אירית באומהורן ש"חצתה את הקווים".
היא הייתה אחראית לקשר עם המתלוננות נגד קצב, ובעיקר לקשר עם א' ממשרד התיירות ועם א' מבית הנשיא, שבסופו של הוצאה מכתב האישום. זה היה הקש ששבר אותה, ולכן פרשה מפרקליטות ירושלים.
בתשובה לשאלת ידיעות (טובה צימוקי) איך חצתה את הקווים, היא אומרת:
"אף פעם לא ראיתי את המתלוננות בעבירות מין כמקשה אחת. אני ממשיכה להיות בעד מיצוי הדין לגבי תוקפי מתלוננות שנפגעו, אך סולדת ממתלוננות שמפריחות עלילות שווא. יש גם הבדל בין מתלוננות צעירות וחסרות ניסיון, לבין נשים מבוגרות שיודעות לעמוד על זכויותיהן"
השתכנעתם?
בתרשים זרימה מתואר מצב העניינים פלג-א' כך:
"א' התלוננה שפלג הטריד אותה מינית. הוא נחקר בנציבות שירות המדינה והתפטר.
א' סיפרה בעבר לפלג כי בר-לב תקף אותה באילת. פלג דיווח למח"ש אך א' סירבה להגיש תלונה.
כעת דיווח על כך פלג בשנית והביא לכך שא' זומנה להעיד במח"ש. א': פלג מנסה להציג אותי כמתלוננת סדרתית"
ע' 5 מוקדש לכתבה תומכת על א' (אתי אברמוב וירון דורון), כנראה בעקבות הפנמת הביקורת על הדברים שנכתבו בעיתון על אודות א' בימים האחרונים.
בוקסית קטנה מספרת שבר-לב עבר לישון אצל חברים במשמר-איילון, אף שאישתו, הולנדית במוצאה, שוהה בהולנד כבר "זמן רב".
לא ברור. אם אשתו לא בארץ, למה הוא צריך לישון אצל חברים? מפחד לישון לבד בבית?
מעריב בשער מוזר אפילו יותר מזה של ישראל היום:
בר-לב וא' וביניהם ראש עיריית אילת, באותו כנס מפורסם בעיר לפני כשנתיים וחצי.
הכותרת מעדיפה את גרסת בר-לב: "תפרו לי תיק".
אבל אין פה אפילו מרכאות.
למה, כי בר-לב לא אמר זאת מפורשות? כי מעריב החליט לתרגם את דבריו לשפה חד משמעית, ובתוך כך להביע עמדת מערכת?
בכל מקרה, המשפט "תפרו לי תיק" לא מופיע בציטוטים של בר-לב במעריב.
הכי מצחיק: במעריב מתפרסמת תמונת ענק של בר-לב בע' 2. הדבר הכי בולט בתמונה: המיקרופון של ynet. מאחוריו מופיע זה של גל"צ. עוד מבטי תקוע במיקרופון של ynet הסתכלתי למטה, לוודא שאני לא טועה, ואכן מדובר במעריב.
-
בע' 4, בהמשך לתמונת השער העליונה, א' המפוקסלת במגוון תמונות מהכנסים האילתיים, בחסות צלם מעריב באילת, יהודה בן יתח.
בשער יש מדבקה משונה לתמונה. מזתומרת "באותו שולחן"? הרי כן, דובר בכנס מסוים, שבמהלכו היה האירוע.
תוס': בגיליון האלק' של מעריב (ובו בלבד) הופיעו השם והתואר של א' באחת התמונות באותו ע' 4. התמונה הוסרה אחרי זמן קצר, ובכ"ז כבר הופצה ברשת.
הנה היא, אחרי שמחקתי את הפרטים (תודה רבה לפלג)
הארץ הוא העיתון היחיד בו הידיעה על חקירת בר-לב והמתלוננת מ' לא מופיעה ככותרת ראשית. היא כן מופיעה ככותרת ליד הראשית, בשער.
בתמונה בהארץ בר-לב מצולם בעיניים עצומות. תמונתה של א' המפוקסלת איננה.
שאלות בלתי פתורות
האם בר-לב חזר לביתו (מעריב)
או לבית חבריו (ידיעות)
האם לתרגיל שעשו לו קוראים
או תרגיל השפן הנשלף מהכובע (מעריב)
האם "האיש אוהב נשים, מה לעשות" (מקורב, לידיעות)
או האם "אורי הוא אדם חם, לא עבריין מין. לא כל חיבוק, לא כל לחיצת יד חמה הם מגע מיני" (חברים, למעריב)
האם "מ' לא הייתה בקשר עם א' בשנים האחרונות, אולם חברה משותפת של השתיים קשרה את הקצוות באחרונה ודרבנה את מ' להגיש תלונה" (ידיעות)
או ש"מ' הגיעה למח"ש לפני מספר ימים, לאחר ששמעה על תלונתה של א'" (מעריב)
ספירת מלאי
מעריב וידיעות, ארבעה עמודים ראשונים.
ישראל היום, שלושה.
הארץ, ע' 3.
נספחים
מתי גולן מוטרד לכאורה מפרשת בר-לב, ודורש שמבקר המדינה
אבל הוא חוקר, מה אתה רוצה?
משה נגבי על
צפי סער על א' וה
בישראל היום כותבת שיר זיו על המהדורה המרכזית של 2 ו-10, ומציינת שסדרות המשטרה שלנו, האמת העירומה ותיק סגור "לא הצליחו להותיר חותם משמעותי בנוף הטלוויזיוני"
אממ, אולי, אלא שהאמת
חוק משאל העם
נדחק לקרן זווית יחסית בגלל הסרטים הכחולים של המשטרה.
ברוב של 65 מול 33 אישרה הכנסת את החוק. מעתה, כל הסדר הכולל ויתור על שטחים בריבונות ישראל יהיה טעון אישור רוב בעם.
רק בהארץ משאל העם המאושר מככב ב
וה
בידיעות הוקדש לכך עמוד, 11
ויש גם כתב חדש לעיתון: אריאל רינגל הופמן.
במעריב, 8, בלי טורי בעד ונגד.
במעריב מוקדש למשאל סטריפ תחתון בשער, ובישראל היום יש לו
גולני או גבעתי?
אתמול, במסגרת קמפיין "את היחידה שלי" הובא בידיעות סיפור (ראובן וייס) על שישה חברים שלמדו ביחד בתיכון בשוהם, שהגיעו לבקו"ם כשבלבם חלום: להתגייס לגבעתי.
היום במעריב: ארבעה חברים ממועצה אזורית גן רווה, בדרך לחטיבת גולני (אמיר בוחבוט).
וזה, כליווי לידיעה "כולם רוצים גולני", שנמצאת בדרך לתואר "החטיבה הכי נחשקת בצה"ל".
אחחח, המלחמות האלו.
קצה האצבעות
בשער ידיעות יש פרומו לכתבה על אייל שני ב-7 לילות הקרוב. הכותרת "תבשיל עם ריח רע"
על הנושים, טענות השפים ובקיצור "הפנים האמיתיות של משורר האוכל".
חלק מהקרב של ידיעות נגד קשת?
אסון בעוספייה
נאיף כיוף, אשתו רימה ובתם קרין בת השנתיים נמצאו מתים בביתם. רצח והתאבדות? הרעלה?
על פי המדרג המקובל, ובגלל שיש לנו הרבה כחול על הראש, הידיעה מופיעה בידיעות ובמעריב בע' 14.
בהארץ אפשר למצוא אותה ע"פ ע' 5.
רק בישראל היום הידיעה מוזכרת גם בשער (ובע' 7).
אסונות בעולם
339 איש נמחצו למוות בעת מנוסת בהלה במהלך פסטיבל מים שנערך בבירת קמבודיה, פנום פן.
בהארץ הידיעה מופיעה בשער.
בידיעות ובמעריב הידיעה זוכה לכיתוב תמונה בעמודי העולם הנידחים.
נס ברוממה
אחרי חיפושים ארוכים בארכיון (!) רשות השידור, נמצאו גלילי הפילם של שני הפסטיבלים הראשונים לשירי ילדים, מהשנים 1971, 1970. ברשות התלהבו והעבירו את החומרים לפורמט דיגיטלי. בחנוכה הם ישודרו בתוכנית מיוחדת של כך היה (רז שכניק, ידיעות אחורי).
לחם עבודה
מה קורה במעריב?
מינויו החשאי של אבי משולם (שנחשף פה) הזכיר לעיתונאים הוותיקים שהם חיים שם על זמן שאול. ד"ר זקי רכיב מסוגר בלשכתו, איש מהפועלים כחולי ולבני הצווארון לא יודע מה קורה שם ומה הוא מתכנן. בתחילת ינואר, כך על פי התוכניות, תצא בת קול מהלשכה ותפזר את הערפל.
רבים מאוד מהעיתונאים במעריב (טוב, לא רק) עובדים, עדיין, בשכר מגוחך, מבוקר ועד ליל, ניזונים מתחושת שליחות. אלוהים יודע למה. בעצם לא צריך את אלוהים: בני אדם נוטים להזדהות מאוד עם מקום העבודה שלהם. שאחרת, איזו סיבה תהיה להם להקדיש לו את חייהם, לסבול גחמות שונות ומשונות, קיצוצי שכר, החלטות שההיגיון מהן והלאה?
בקרליבך 2 לא מעט חוששים מהרגע בו ייצא האח הגדול מהלשכה ויכריז יאללה הביתה, עוברים לעיתון ללא עיתונאים. זה מוצר חדשני ומהפכני שהמצאנו פה במעבדות בקרליבך, בזמן שעבדתם.
ואותם עיתונאים בעלי תחושת שליחות ירגישו באותו רגע את הסטירה המצלצלת, את העלבון הנורא: איך ייתכן? אחרי כל מה שעשינו? כן כן. אחרי כל מה שעשיתם.
בפעם הבאה תתמסרו פחות ודרשו עוד. שברון הלב יהיה קל יותר.
האלימות בסילוואן/ הודעה לעיתונות
ארגון קשב קיבל אתמול את תגובתו החריפה של נציב פניות הציבור ברשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו - גיורא רוזן, לפנייתו באשר לסיקור עיתונאי כושל של כתבת חדשות 10 שיר שגיא.
הכתבה שודרה בחדשות 10 ב-18/10/10 ועסקה באירועי האלימות בשכונת סילוואן שבמזרח ירושלים. הכתבה התבססה על שני סרטונים שצולמו במהלך עימותים בסילוואן באותו היום. באחד מהם נראו שוטרי מג"ב מצטרפים למתנחלים ביידוי אבנים לעבר תושבי השכונה הפלסטינים. בשני נראה פעיל שמאל, ד"ר עמיאל ורדי, משוחח עם ילד פלסטיני.
בתגובתו תוקף רוזן בחריפות את האופן בו בחרה שגיא להציג את ורדי כפעיל שמאל אלים שמדרבן ילדים צעירים "לצאת אלי קרב" וליידות אבנים, כאשר בפועל אין כל עדות לתוכן השיח בין השניים ואין ראיה להחזקת אבן בידו.
בנוסף מבקר רוזן את העצה של שגיא לד"ר ורדי, כפי שמסרה במכתב ההסבר שלה: "באשר לד"ר ורדי, לעניות דעתי, מן הראוי שאדם במעמדו, איש חינוך יעסוק בהרגעת הרוחות ולא בהתססתם...". על כך הוסיף הנציב: "לצערי, תגובה זו אינה ממין העניין..."
בלוגלנד
השגיאות של
לפני אחרי
מישהו ייתן את הדין במח' מודעות בישראל היום.
מצחיק.
לפני פיזור
חלומות בטון/ שרון הולצמן

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע.
המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק
הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.
ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה.
בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.
בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.
- מדרגות מס הכנסה: איך נקבע המס שאתם משלמים? מדריך
- הקפאת מדרגות המס עברו בקריאה ראשונה - איך זה ישפיע עליכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.