מ' כמו מדונה?

מעריב לוקח צד? * א' לא לבד * משאל העם נדחק לפינה * בר-לב מפחד לישון לבד בדירה? * מי אמר תפרו לי תיק * ומה ההבדל בין תרגיל השפן הנשלף לכיפה אדומה? * הלו, זקי רכיב, מה קורה בלשכה?
דבורית שרגל |

הכותרות

כל העיתונים בוחשים עדיין במועמד למפכ"ל שכשל. פייר, הרבה יותר מעניין מכל סבב שיחות בלתי נגמר ומבנייה כזו או אחרת, לא משנה באיזה חבל ארץ.

מאוד משונה הכותרת של ישראל היום.

למה משונה? מאחר שמדובר בה על האונס של מ' כאילו מ' זו מוכרת לכל הקוראים, כאילו לאות יש איזושהי משמעות על.

כאילו מ' היא לפחות מדונה, ולכן כולנו, כל הקוראים, צריכים לדעת מי זו, אבל להשתמש בשם קוד.

הדס שטייף עדיין נעדרת מסיקור הפרשה, וטוב שכך.

(ר' הערותיי משבת, על יחסי הידידות שלה עם בר-לב).

בגל"צ, לעומת זאת, היא ממשיכה לסקר את הפרשה באהדה לניצב.

לא הבנתי את הכוונה ב-

"ל-ynet נודע"

הרי כולם קיבלו אותו דיווח, למה דווקא לכם נודע?

בידיעות: "החשד: אונס"

בכותרת המשנה מובאות שלוש גרסאות:

בר-לב: "לא תקפתי"

המקורבים: "אין בעיה חוקית, מקסימום בעיה עם אשתו"

מח"ש: "יש ראיות חזקות לעבירות מין"

בכתבה בע' 2 (ירון דורון וטובה צימוקי) נכתב כי לבר-לב היה רומן עם מ', ופעם אחת כפה עצמו עליה.

מקורביו, באותה כתבה בדיוק אומרים: "את מ' הוא בקושי זוכר".

אחח,זה גבר זה.

עוד בידיעות: הפרקליטה ממשפט קצב, עו"ד אירית באומהורן ש"חצתה את הקווים".

היא הייתה אחראית לקשר עם המתלוננות נגד קצב, ובעיקר לקשר עם א' ממשרד התיירות ועם א' מבית הנשיא, שבסופו של הוצאה מכתב האישום. זה היה הקש ששבר אותה, ולכן פרשה מפרקליטות ירושלים.

בתשובה לשאלת ידיעות (טובה צימוקי) איך חצתה את הקווים, היא אומרת:

"אף פעם לא ראיתי את המתלוננות בעבירות מין כמקשה אחת. אני ממשיכה להיות בעד מיצוי הדין לגבי תוקפי מתלוננות שנפגעו, אך סולדת ממתלוננות שמפריחות עלילות שווא. יש גם הבדל בין מתלוננות צעירות וחסרות ניסיון, לבין נשים מבוגרות שיודעות לעמוד על זכויותיהן"

השתכנעתם?

בתרשים זרימה מתואר מצב העניינים פלג-א' כך:

"א' התלוננה שפלג הטריד אותה מינית. הוא נחקר בנציבות שירות המדינה והתפטר.

א' סיפרה בעבר לפלג כי בר-לב תקף אותה באילת. פלג דיווח למח"ש אך א' סירבה להגיש תלונה.

כעת דיווח על כך פלג בשנית והביא לכך שא' זומנה להעיד במח"ש. א': פלג מנסה להציג אותי כמתלוננת סדרתית"

ע' 5 מוקדש לכתבה תומכת על א' (אתי אברמוב וירון דורון), כנראה בעקבות הפנמת הביקורת על הדברים שנכתבו בעיתון על אודות א' בימים האחרונים.

בוקסית קטנה מספרת שבר-לב עבר לישון אצל חברים במשמר-איילון, אף שאישתו, הולנדית במוצאה, שוהה בהולנד כבר "זמן רב".

לא ברור. אם אשתו לא בארץ, למה הוא צריך לישון אצל חברים? מפחד לישון לבד בבית?

מעריב בשער מוזר אפילו יותר מזה של ישראל היום:

בר-לב וא' וביניהם ראש עיריית אילת, באותו כנס מפורסם בעיר לפני כשנתיים וחצי.

הכותרת מעדיפה את גרסת בר-לב: "תפרו לי תיק".

אבל אין פה אפילו מרכאות.

למה, כי בר-לב לא אמר זאת מפורשות? כי מעריב החליט לתרגם את דבריו לשפה חד משמעית, ובתוך כך להביע עמדת מערכת?

בכל מקרה, המשפט "תפרו לי תיק" לא מופיע בציטוטים של בר-לב במעריב.

הכי מצחיק: במעריב מתפרסמת תמונת ענק של בר-לב בע' 2. הדבר הכי בולט בתמונה: המיקרופון של ynet. מאחוריו מופיע זה של גל"צ. עוד מבטי תקוע במיקרופון של ynet הסתכלתי למטה, לוודא שאני לא טועה, ואכן מדובר במעריב.

-

בע' 4, בהמשך לתמונת השער העליונה, א' המפוקסלת במגוון תמונות מהכנסים האילתיים, בחסות צלם מעריב באילת, יהודה בן יתח.

בשער יש מדבקה משונה לתמונה. מזתומרת "באותו שולחן"? הרי כן, דובר בכנס מסוים, שבמהלכו היה האירוע.

תוס': בגיליון האלק' של מעריב (ובו בלבד) הופיעו השם והתואר של א' באחת התמונות באותו ע' 4. התמונה הוסרה אחרי זמן קצר, ובכ"ז כבר הופצה ברשת.

הנה היא, אחרי שמחקתי את הפרטים (תודה רבה לפלג)

הארץ הוא העיתון היחיד בו הידיעה על חקירת בר-לב והמתלוננת מ' לא מופיעה ככותרת ראשית. היא כן מופיעה ככותרת ליד הראשית, בשער.

בתמונה בהארץ בר-לב מצולם בעיניים עצומות. תמונתה של א' המפוקסלת איננה.

שאלות בלתי פתורות

האם בר-לב חזר לביתו (מעריב)

או לבית חבריו (ידיעות)

האם לתרגיל שעשו לו קוראים כיפה אדומה (ישראל היום)

או תרגיל השפן הנשלף מהכובע (מעריב)

האם "האיש אוהב נשים, מה לעשות" (מקורב, לידיעות)

או האם "אורי הוא אדם חם, לא עבריין מין. לא כל חיבוק, לא כל לחיצת יד חמה הם מגע מיני" (חברים, למעריב)

האם "מ' לא הייתה בקשר עם א' בשנים האחרונות, אולם חברה משותפת של השתיים קשרה את הקצוות באחרונה ודרבנה את מ' להגיש תלונה" (ידיעות)

או ש"מ' הגיעה למח"ש לפני מספר ימים, לאחר ששמעה על תלונתה של א'" (מעריב)

ספירת מלאי

מעריב וידיעות, ארבעה עמודים ראשונים.

ישראל היום, שלושה.

הארץ, ע' 3.

נספחים

מתי גולן מוטרד לכאורה מפרשת בר-לב, ודורש שמבקר המדינה יחקור.

אבל הוא חוקר, מה אתה רוצה?

משה נגבי על עברן המיני של מוטרדות ונאנסות.

צפי סער על א' והשוטר, וגם על הנסיך ונערתו.

בישראל היום כותבת שיר זיו על המהדורה המרכזית של 2 ו-10, ומציינת שסדרות המשטרה שלנו, האמת העירומה ותיק סגור "לא הצליחו להותיר חותם משמעותי בנוף הטלוויזיוני"

אממ, אולי, אלא שהאמת נמכרה ל-HBO לפני כחודש.

חוק משאל העם

נדחק לקרן זווית יחסית בגלל הסרטים הכחולים של המשטרה.

ברוב של 65 מול 33 אישרה הכנסת את החוק. מעתה, כל הסדר הכולל ויתור על שטחים בריבונות ישראל יהיה טעון אישור רוב בעם.

רק בהארץ משאל העם המאושר מככב בכותרת הראשית.

והפרשנות.

בידיעות הוקדש לכך עמוד, 11

ויש גם כתב חדש לעיתון: אריאל רינגל הופמן.

במעריב, 8, בלי טורי בעד ונגד.

במעריב מוקדש למשאל סטריפ תחתון בשער, ובישראל היום יש לו הפניה.

גולני או גבעתי?

אתמול, במסגרת קמפיין "את היחידה שלי" הובא בידיעות סיפור (ראובן וייס) על שישה חברים שלמדו ביחד בתיכון בשוהם, שהגיעו לבקו"ם כשבלבם חלום: להתגייס לגבעתי.

היום במעריב: ארבעה חברים ממועצה אזורית גן רווה, בדרך לחטיבת גולני (אמיר בוחבוט).

וזה, כליווי לידיעה "כולם רוצים גולני", שנמצאת בדרך לתואר "החטיבה הכי נחשקת בצה"ל".

אחחח, המלחמות האלו.

קצה האצבעות

בשער ידיעות יש פרומו לכתבה על אייל שני ב-7 לילות הקרוב. הכותרת "תבשיל עם ריח רע"

על הנושים, טענות השפים ובקיצור "הפנים האמיתיות של משורר האוכל".

חלק מהקרב של ידיעות נגד קשת?

אסון בעוספייה

נאיף כיוף, אשתו רימה ובתם קרין בת השנתיים נמצאו מתים בביתם. רצח והתאבדות? הרעלה?

על פי המדרג המקובל, ובגלל שיש לנו הרבה כחול על הראש, הידיעה מופיעה בידיעות ובמעריב בע' 14.

בהארץ אפשר למצוא אותה ע"פ ע' 5.

רק בישראל היום הידיעה מוזכרת גם בשער (ובע' 7).

אסונות בעולם

339 איש נמחצו למוות בעת מנוסת בהלה במהלך פסטיבל מים שנערך בבירת קמבודיה, פנום פן.

בהארץ הידיעה מופיעה בשער.

בידיעות ובמעריב הידיעה זוכה לכיתוב תמונה בעמודי העולם הנידחים.

נס ברוממה

אחרי חיפושים ארוכים בארכיון (!) רשות השידור, נמצאו גלילי הפילם של שני הפסטיבלים הראשונים לשירי ילדים, מהשנים 1971, 1970. ברשות התלהבו והעבירו את החומרים לפורמט דיגיטלי. בחנוכה הם ישודרו בתוכנית מיוחדת של כך היה (רז שכניק, ידיעות אחורי).

לחם עבודה

מה קורה במעריב?

מינויו החשאי של אבי משולם (שנחשף פה) הזכיר לעיתונאים הוותיקים שהם חיים שם על זמן שאול. ד"ר זקי רכיב מסוגר בלשכתו, איש מהפועלים כחולי ולבני הצווארון לא יודע מה קורה שם ומה הוא מתכנן. בתחילת ינואר, כך על פי התוכניות, תצא בת קול מהלשכה ותפזר את הערפל.

רבים מאוד מהעיתונאים במעריב (טוב, לא רק) עובדים, עדיין, בשכר מגוחך, מבוקר ועד ליל, ניזונים מתחושת שליחות. אלוהים יודע למה. בעצם לא צריך את אלוהים: בני אדם נוטים להזדהות מאוד עם מקום העבודה שלהם. שאחרת, איזו סיבה תהיה להם להקדיש לו את חייהם, לסבול גחמות שונות ומשונות, קיצוצי שכר, החלטות שההיגיון מהן והלאה?

בקרליבך 2 לא מעט חוששים מהרגע בו ייצא האח הגדול מהלשכה ויכריז יאללה הביתה, עוברים לעיתון ללא עיתונאים. זה מוצר חדשני ומהפכני שהמצאנו פה במעבדות בקרליבך, בזמן שעבדתם.

ואותם עיתונאים בעלי תחושת שליחות ירגישו באותו רגע את הסטירה המצלצלת, את העלבון הנורא: איך ייתכן? אחרי כל מה שעשינו? כן כן. אחרי כל מה שעשיתם.

בפעם הבאה תתמסרו פחות ודרשו עוד. שברון הלב יהיה קל יותר.

האלימות בסילוואן/ הודעה לעיתונות

ארגון קשב קיבל אתמול את תגובתו החריפה של נציב פניות הציבור ברשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו - גיורא רוזן, לפנייתו באשר לסיקור עיתונאי כושל של כתבת חדשות 10 שיר שגיא.

הכתבה שודרה בחדשות 10 ב-18/10/10 ועסקה באירועי האלימות בשכונת סילוואן שבמזרח ירושלים. הכתבה התבססה על שני סרטונים שצולמו במהלך עימותים בסילוואן באותו היום. באחד מהם נראו שוטרי מג"ב מצטרפים למתנחלים ביידוי אבנים לעבר תושבי השכונה הפלסטינים. בשני נראה פעיל שמאל, ד"ר עמיאל ורדי, משוחח עם ילד פלסטיני.

בתגובתו תוקף רוזן בחריפות את האופן בו בחרה שגיא להציג את ורדי כפעיל שמאל אלים שמדרבן ילדים צעירים "לצאת אלי קרב" וליידות אבנים, כאשר בפועל אין כל עדות לתוכן השיח בין השניים ואין ראיה להחזקת אבן בידו.

בנוסף מבקר רוזן את העצה של שגיא לד"ר ורדי, כפי שמסרה במכתב ההסבר שלה: "באשר לד"ר ורדי, לעניות דעתי, מן הראוי שאדם במעמדו, איש חינוך יעסוק בהרגעת הרוחות ולא בהתססתם...". על כך הוסיף הנציב: "לצערי, תגובה זו אינה ממין העניין..."

בלוגלנד

השגיאות של התיקונים של אייפון, מתוך חורים ברשת.

לפני אחרי

מישהו ייתן את הדין במח' מודעות בישראל היום.

מצחיק.

לפני פיזור

חלומות בטון/ שרון הולצמן

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה

רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רווחים כלואים

החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)

שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה

רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רווחים כלואים

החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)