ועדת הכלכלה מתנגדת להעלאת אגרת רשות השידור: "הציבור לא אשם במצבה"
ועדת הכלכלה דנה היום בסעיפים 6-7 להצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011-2012, בפרק ג' בחוק העוסק ברשות השידור. לפי ההצעה, אם ייחתמו הסכמים שיאפשרו ביצוע רפורמה ברשות השידור תעלה האגרה ב-2011-2012 ב-5% בכל שנה (אם לא ייחתמו הסכמים תופחת האגרה ב-5% בשנה).
עוד מוצע, כי ב-2013 תופחת האגרה ב-5%, ב-2014 תופחת האגרה ב-4% ומ-2015 ועד 2025 תופחת האגרה ב-1% בשנה. כמו כן מוצע להעלות את האגרה שגובה משרד התחבורה בעבור רשות השידור, באמצעות אגרת הרישוי לרכב. אם ייחתמו הסכמים עם העובדים תעלה האגרה, לפי ההצעה, ב-2011-2012 ב-20% כל שנה (אם לא ייחתמו הסכמים תופחת האגרה ב-5% בשנה).
אקוניס: "האם הציבור אשם במצב של רשות השידור?"
לדברי יו"ר ועדת הכלכלה, אופיר אקוניס: "רשות השידור מקיימת שידור מצוין ברדיו ובטלוויזיה, לדעתי יש תמורה בעד האגרה אך השאלה היא האם הציבור אשם במצב של רשות השידור? ולמה הוא זה שצריך לשלם?" רכז התקשורת באגף התקציבים באוצר, יהודה סבן, השיב כי ברשות נפער בור תקציבי של כ-600-700 מיליון שקל, שלפי ההצעה אמור להיות ממומן מתקציב הממשלה ומהעלאת האגרה.
סבן הוסיף כי שיעור האגרה בישראל (העומד על כ-390 שקל בשנה) הוא מהנמוכים בעולם אם לא הנמוך ביותר. "לכן יש צורך בהעלאה בשלוש השנים הקרובות והפחתה מיד לאחר מכן", אמר. "המדינה תממן כ-320 מיליון שקל מההתייעלות, הציבור יממן מהעלאת האגרה עוד 280 מיליון שקל וההתייעלות ברשות תחסוך עוד כ-100 מיליון שקל".
בתשובה לשאלה של אקוניס, בדבר חלופות נוספות, השיב סבן ואמר כי החלופה הנוספת היא להטיל על הציבור אגרה שתממן את כל תקציב ההתייעלות. "הציבור ישלם בכל מקרה, בין אם זה מכספי המסים ובין אם מהעלאת האגרה", הוסיף סבן.
ח"כ נחמן שי אמר כי משיחות עם שר האוצר לשעבר רוני בר-און הבין כי האוצר היה מוכן בעבר לממן את עלות הרפורמה, וביקש לדעת מדוע השתנתה העמדה הזו. סבן הסביר כי נבחנו חלופות של קבלת מימון מהבנקים אך הן ירדו מהפרק. סמנכ"ל הכספים של רשות השידור, ערן הורן, אמר כי הוכנה בעבר תוכנית עסקית להבראת הרשות בשיתוף האוצר, שעלותה הייתה כמיליארד שקל. "ההתייעלות הייתה אמורה לממן 300 מיליון שקל והבנקים עוד 700 מיליון שקל", הסביר. אולם לדבריו הבנקים דרשו ערבויות מהמדינה אך המדינה לא הייתה מוכנה לתת להם.
שוב חוזרים לפתרון הפרסומות
ח"כ שי הוסיף ואמר: "אני לא בטוח שמוצה פוטנציאל המימון מחסויות ומפרסומות עוד לפני שנוגעים בכיס של הציבור". ח"כ מרינה סולודקין הצטרפה לדברים: "ברחוב יש מרד נגד הדרישה להעלאת האגרה. הציבור לא מבין איך הכסף בוזבז ועל מה הוא נדרש לשלם". ח"כ חנא סוויד אמר כי "אין הצדקה להעלאת האגרה וההצעה שהונחה על שולחן הוועדה מתייחסת לציבור ככספומט שניתן להוציא ממנו כסף בקלות".
מנכ"ל המועצה לצרכנות, עו"ד אהוד פלג, הצטרף לחברי הכנסת ואמר כי המתווה המוצע מהווה העלאה של 21% ביחס להפחתת האגרה שהובטחה בחוק. "המועצה לצרכנות רוצה שידור ציבורי איכותי, אבל הצרכנים רוצים להפסיק לממן את הדברים".
המגזר הערבי: 26% גבייה בלבד
מנהל מחלקת הגבייה ברשות השידור, אבי כ"ץ, מסר לחברי הוועדה נתונים על הגבייה של האגרה. לדבריו, הגבייה במגזר הערבי עומדת על 26% בלבד, בעוד במגזר היהודי היא עומדת על 86%. "אם היינו מגיעים ל-70% גבייה במגזר הערבי היינו מקבלים עוד 70 מיליון שקל בשנה", הסביר.
נציגי עובדי רשות השידור אמרו לחברי הכנסת כי "העובדים משלמים את חטאי הרשות לדורותיה". אולם העובדים היו חלוקים בדעותיהם באשר למימון הגרעון של הרשות. צביקה גרזון מוועד טכנאי הרדיו אמר, כי "אסור לממן את הרפורמה מהעלאת האגרה, הציבור לא אוהב אותנו כבר עכשיו לפני ההעלאה".
לעומת זאת, ורד ברמן מאגודת העיתונאים בירושלים אמרה כי "ההחלטה להוריד את האגרה בזמנו הייתה פופוליסטית, בגלל שהורידו את האגרה הרשות נכנס לגרעון". ברמן אמרה כי היא תומכת בהעלאה האגרה, "כי רשות השידור תתמוטט בלי האגרה".
היו"ר אקוניס החליט בתום הדיון שלא לקיים הצבעה על הצעת הממשלה. אקוניס פנה לנציגי משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר בדרישה לייצר חלופות תקציביות אחרות שלא כוללות העלאת האגרה.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
מסים משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.
