ועדת הכלכלה דנה היום בסעיפים 6-7 להצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011-2012, בפרק ג' בחוק העוסק ברשות השידור. לפי ההצעה, אם ייחתמו הסכמים שיאפשרו ביצוע רפורמה ברשות השידור תעלה האגרה ב-2011-2012 ב-5% בכל שנה (אם לא ייחתמו הסכמים תופחת האגרה ב-5% בשנה).

עוד מוצע, כי ב-2013 תופחת האגרה ב-5%, ב-2014 תופחת האגרה ב-4% ומ-2015 ועד 2025 תופחת האגרה ב-1% בשנה. כמו כן מוצע להעלות את האגרה שגובה משרד התחבורה בעבור רשות השידור, באמצעות אגרת הרישוי לרכב. אם ייחתמו הסכמים עם העובדים תעלה האגרה, לפי ההצעה, ב-2011-2012 ב-20% כל שנה (אם לא ייחתמו הסכמים תופחת האגרה ב-5% בשנה).

אקוניס: "האם הציבור אשם במצב של רשות השידור?"

לדברי יו"ר ועדת הכלכלה, אופיר אקוניס: "רשות השידור מקיימת שידור מצוין ברדיו ובטלוויזיה, לדעתי יש תמורה בעד האגרה אך השאלה היא האם הציבור אשם במצב של רשות השידור? ולמה הוא זה שצריך לשלם?" רכז התקשורת באגף התקציבים באוצר, יהודה סבן, השיב כי ברשות נפער בור תקציבי של כ-600-700 מיליון שקל, שלפי ההצעה אמור להיות ממומן מתקציב הממשלה ומהעלאת האגרה.

סבן הוסיף כי שיעור האגרה בישראל (העומד על כ-390 שקל בשנה) הוא מהנמוכים בעולם אם לא הנמוך ביותר. "לכן יש צורך בהעלאה בשלוש השנים הקרובות והפחתה מיד לאחר מכן", אמר. "המדינה תממן כ-320 מיליון שקל מההתייעלות, הציבור יממן מהעלאת האגרה עוד 280 מיליון שקל וההתייעלות ברשות תחסוך עוד כ-100 מיליון שקל".

בתשובה לשאלה של אקוניס, בדבר חלופות נוספות, השיב סבן ואמר כי החלופה הנוספת היא להטיל על הציבור אגרה שתממן את כל תקציב ההתייעלות. "הציבור ישלם בכל מקרה, בין אם זה מכספי המסים ובין אם מהעלאת האגרה", הוסיף סבן.

ח"כ נחמן שי אמר כי משיחות עם שר האוצר לשעבר רוני בר-און הבין כי האוצר היה מוכן בעבר לממן את עלות הרפורמה, וביקש לדעת מדוע השתנתה העמדה הזו. סבן הסביר כי נבחנו חלופות של קבלת מימון מהבנקים אך הן ירדו מהפרק. סמנכ"ל הכספים של רשות השידור, ערן הורן, אמר כי הוכנה בעבר תוכנית עסקית להבראת הרשות בשיתוף האוצר, שעלותה הייתה כמיליארד שקל. "ההתייעלות הייתה אמורה לממן 300 מיליון שקל והבנקים עוד 700 מיליון שקל", הסביר. אולם לדבריו הבנקים דרשו ערבויות מהמדינה אך המדינה לא הייתה מוכנה לתת להם.

שוב חוזרים לפתרון הפרסומות

ח"כ שי הוסיף ואמר: "אני לא בטוח שמוצה פוטנציאל המימון מחסויות ומפרסומות עוד לפני שנוגעים בכיס של הציבור". ח"כ מרינה סולודקין הצטרפה לדברים: "ברחוב יש מרד נגד הדרישה להעלאת האגרה. הציבור לא מבין איך הכסף בוזבז ועל מה הוא נדרש לשלם". ח"כ חנא סוויד אמר כי "אין הצדקה להעלאת האגרה וההצעה שהונחה על שולחן הוועדה מתייחסת לציבור ככספומט שניתן להוציא ממנו כסף בקלות".

מנכ"ל המועצה לצרכנות, עו"ד אהוד פלג, הצטרף לחברי הכנסת ואמר כי המתווה המוצע מהווה העלאה של 21% ביחס להפחתת האגרה שהובטחה בחוק. "המועצה לצרכנות רוצה שידור ציבורי איכותי, אבל הצרכנים רוצים להפסיק לממן את הדברים".

המגזר הערבי: 26% גבייה בלבד

מנהל מחלקת הגבייה ברשות השידור, אבי כ"ץ, מסר לחברי הוועדה נתונים על הגבייה של האגרה. לדבריו, הגבייה במגזר הערבי עומדת על 26% בלבד, בעוד במגזר היהודי היא עומדת על 86%. "אם היינו מגיעים ל-70% גבייה במגזר הערבי היינו מקבלים עוד 70 מיליון שקל בשנה", הסביר.

נציגי עובדי רשות השידור אמרו לחברי הכנסת כי "העובדים משלמים את חטאי הרשות לדורותיה". אולם העובדים היו חלוקים בדעותיהם באשר למימון הגרעון של הרשות. צביקה גרזון מוועד טכנאי הרדיו אמר, כי "אסור לממן את הרפורמה מהעלאת האגרה, הציבור לא אוהב אותנו כבר עכשיו לפני ההעלאה".

לעומת זאת, ורד ברמן מאגודת העיתונאים בירושלים אמרה כי "ההחלטה להוריד את האגרה בזמנו הייתה פופוליסטית, בגלל שהורידו את האגרה הרשות נכנס לגרעון". ברמן אמרה כי היא תומכת בהעלאה האגרה, "כי רשות השידור תתמוטט בלי האגרה".

היו"ר אקוניס החליט בתום הדיון שלא לקיים הצבעה על הצעת הממשלה. אקוניס פנה לנציגי משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר בדרישה לייצר חלופות תקציביות אחרות שלא כוללות העלאת האגרה.