על החלופה האמיתית לשוק הקונצרני - כי כללי המשחק השתנו

כללי המשחק בשוק השתנו, ויחד איתו גם התשואות על האג"חים הקונצרניות
אמיר אלשיך |

שלום לכולם. בחודשים האחרונים הבורסה עשתה מהלך מרשים מאוד. ניתן להניח שמי שחזה אותו, ומי שהמשיך להאמין בדרכו גם כאשר הרוחות הקרות החלו לנשב מאירופה, הצליח לעשות גם הוא מהלך מרשים.

העניין הוא, שאל המהלך שעשתה הבורסה, הצטרפו גם האג"חים הקונצרניות, ובעיקר הבלתי מדורגות שבהן. אם בסוף הרבעון הראשון טיילו חלק ניכר מהאג"חים האלו באיזור שבין 90 ל-100 אגורות, ורבות מהן שיקפו תשואות של כ- 11% נטו, הרי שהיום הרבה מהן עלו לאיזור ה- 110 אגורות ואף יותר, ועם עליית השער ירדה כמובן התשואה.

המצב הזה הוביל לכך שניתן לומר שהיום כללי המשחק השתנו. מי שמבקש להשיג תשואה מרשימה, של למעלה מ-10% נטו, צריך לקחת סיכון אמיתי. סיכון, שבלא מעט אג"חים נמצא בגבול האפור שבין השקעה "אקזוטית" לבין חוסר אחריות.

חשוב לציין ולהזהיר, השקעה שבה סבירות הפירעון מטושטשת יתר על המידה אינה השקעה מומלצת. יש להיזהר ממנה. זאת, מאחר שיש לזכור שכאשר אג"חים מגיעות למצב שבו יש ספק משמעותי בקשר ליכולת הפירעון שלהן, השוק לא מראה רחמים.

הן "נשחטות" בעשרות אחוזים באותו יום בו הענן הגדול מכסה אותן. במובן מסויים, הן הופכות לסוג של אופציה- למצב בינארי- זה כן או לא, הכל או כלום. חישבו איזה נזק עשויה אג"ח אחת כזו ליצור לתיק שלכם. זו אינה דרך ראויה להשקיע באג"חים.

חיפוש חלופות לשוק הקונצרני

המצב הזה שאני מתאר לעיל, הוביל אותי לחשוב על אלטרנטיבות. שוק המניות ככלל, על אף שמציג תשואות מרשימות בשנתיים האחרונות, הוא לא באמת אלטרנטיבה מוצלחת להשקעה בשוק הקונצרני. אין בו את אותה מידה של וודאות. כדי להצביע על השקעה אלטרנטיבית, צריך להצביע על עוד משהו.

ה-עוד משהו הזה, הוא לדעתי, מניות של חברות שלהן יש מדיניות חלוקת דיבידנד עקבית ואשר מחלקות דיבידנד בשיעורים גבוהים באופן עקבי. אם ניתן להצביע על חברות שלהן מדיניות וחלוקת דיבידנד בפועל בשיעור גבוה, הרי שיש בהן משום התנהגות אג"חית.

הדיבידנד שמתקבל מהמניה דומה קצת במהותו לקופון. ניתן לכאורה להניח, תחת כמה סייגים, שההשקעה תחזור בדרך של חלוקות דיבידנדים (כמובן שהקרן אינה מובטחת). במצב כזה, ואם באמת מתקבל דיבידנד בשיעור משמעותי כל תקופה, הרי שניתן לראות בהשקעה כהשקעה מניבה לזמן ארוך, ולייחס לחשיפה לתנודתיות שבמחיר המניה חשיבות פחותה.

על מהותם של דיבדנדים

חלוקת דיבידנד, על פי חוק החברות, היא חלוקה של נכסים מהחברה לבעלי מניותיה, מתוקף היותם בעלי מניות. מדובר לרוב בחלוקה של מזומנים, אם כי לא בהכרח (ראו מקרה חלוקת מניות דלק נדלן בעין ע"י קבוצת דלק). על מנת לחלק את הדיבידנד נדרשת החברה לעמוד במבחני רווח ויכולת פירעון שקיימים בחוק החברות.

דיבידנד מוצג תמיד בשיעור של אחוזים. המשמעות של האחוזים הם ביחס ל-1 ערך נקוב. כלומר, כשכתוב שמניה מחלקת דיבידנד של 293% (כפי שעושה החברה עליה אני כותב), המשמעות היא שהיא מחלקת 2.93 שקלים. על מנת לדעת את שיעור הדיבידנד מסך ההשקעה, יש לחלק את הדיבידנד נטו בעלות המניה.

כלומר, מניה שמחלקת 293 אגורות ועולה 2875 אגורות, מחלקת דיבידנד בשיעור של 10.2% ברוטו. לדיבידנד יש יום אקס, ומי שיחזיק את המניה בסגירה של היום שלפני יום האקס (סוף יום הקום) יהיה זכאי לקבלת הדיבידנד.

מדיבידנדים מנוכה מס במקור (לרוב 20%). לאחר חלוקת הדיבידנד, ישנו תיקון טכני בבורסה לשער של המניה. התיקון הזה קורה נטו ממס. מאחר שישנו תיקון, יוצא בפועל שחלוקת הדיבידנד אינה מהווה רווח למשקיע. זאת מאחר שהמניה יורדת בהתאם. עם זאת, סטטיסטית (אם כי לא בהכרח כמובן) ובעיקר בחברות המייצרות רווח באופן עקבי, נוהגת המניה לתקן את השער לאחר חלוקת הדיבידנד.

על מדיניות חלוקת דיבידנד

מדיניות חלוקת דיבידנד הינה מדיניות שמאמץ הדירקטוריון ולפיה החברה תחלק אחוז מסויים מהרווח הנקי כל תקופה. קביעת השיעור והעיתוי נגזרים בעיקר ממידת הרווחיות של החברה והערכותיה העסקיות לשנים הקרובות.

חברות שקובעות מדיניות חלוקת דיבידנד עושות את זה על מנת לשלוח מסר אופטימי למשקיעי החברה בנוגע לעסקיה העתידיים או לחילופין כתוצאה מאינטרסים אחרים של בעלי השליטה היכולים לנבוע מהיחסים ביניהם או מגורמים אחרים. מדיניות חלוקת דיבידנד אינה מחייבת את החברה מבחינה משפטית והיא יכולה להפסיקה בכל עת.

על חברת מדטכניקה- חברה עם רווחיות איתנה ומדיניות חלוקת דיבידנד אדיבה

בבורסה שלנו בארץ, אין הרבה חברות בעלות מדיניות חלוקת דיבידנד גבוהה ועקבית. לא סתם היא זכתה לכינוי בורסה של קמצנים. עם זאת, ישנן מספר חברות אשר נוהגות לחלק באופן עקבי- אחת מהן היא חברת מדטכניקה.

פעילות החברה

חברה זו עוסקת בייבוא, שיווק והפצה של ציוד רפואי. פעילותה בתחום זה מושתתת על מערך של הסכמי ייצוג ושיווק עם יצרני המכשור והציוד. כמו כן, עוסקת החברה בפיתוח, ייצור ושיווק של מוצרים בתחום הרפואי.

את הפעילות בתחום זה מבצעת החברה באמצעות פלייט מדיקל אינווישנס בע"מ אשר עוסקת בעיקר בפיתוח, ייצור ושיווק של מכשור רפואי בתחום ההנשמה. חברה זו התמזגה לפני כשנה עם חברת אפסווינג. בשנת 2009, 90% מהכנסותיה של החברה נבעו מתחום המסחר והשירותים.

כ- 43% מהכנסות החברה מתחום מוצרים ושירותים, הינם ממוצרים שנרכשים מספקים מהותיים של החברה (שבהם היא תלויה) וביניהם פיליפיס, אולימפוס - ווטרס.

נתונים כספיים

באשר לרווחיות, חברת מדטכניקה, הינה חברה רווחית באופן עקבי. בין השנים 2006-2009 סיימה החברה ברווח נקי שנע בין 29 ל- 42 מיליון שקלים. כאשר השיא נרשם בשנת 2009. בשנת 2010 עתידה החברה להציג גידול ברווח, כאשר הרווח בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה מסתכם לכ- 54 מיליון שקלים.

עם זאת, יש לציין שעל אף הגידול ברווחיות נרשם קיטון מסויים של כ- 10% בהכנסות, שעמדו נכון לסוף הרבעון השלישי על כ- 02 מיליון שקלים. שיעור הרווח הגולמי עומד על כ- 30-32 אחוזים ושיעור הרווח התפעולי נע סביב ה- 15%.

באשר לנזילות, מרבית נכסי החברה (75%) הינם נכסים שוטפים, ההון החוזר של החברה עומד על כ- 143 מיליון שקלים. והיחס השוטף עומד על כ- 2.7. דבר המעיד על נזילות גבוהה. החברה אינה חברה ממונפת כלל- האשראי החיצוני שלה מסתכם בפחות מ- 10 מיליון שקלים שמהווים פחות מ- 4% מהיקף המאזן. שיעור ההון העצמי מסך המאזן עומד על 60%.

באשר לתזרימי מזומנים, החברה מייצרת כל שנה בין 30-40 מיליון שקלים, כאשר את שנת 2009 סיימה החברה את התזרים מפעילות שוטפת ב- 45 מיליון שקלים והשנה עומד סכום זה על 59 מיליון שקלים. עם זאת, התזרים באופן כללי מצביע על ירידה של כ- 15-26 מיליון שקלים, בעיקר על רקע חלוקות של דיבידנדים בהיקפים של 36-54 מיליון שקלים בשלוש השנים האחרונות.

חלוקת דיבידנדים - בחודש דצמבר 2007 מכרו בעלי המניות בחברה חלק מהחזקותים לחברת עילדב. במסגרת מכירה זו, נחתם הסכם בעלי מניות אשר בין היתר נכלל בו סעיף אשר לפיו הצדדים מתחייבים לפעול ככל יכולתם לגרום לחברה לחלק במהלך כל שנה לפחות 50% מהרווחים השנתיים של החברה, ובשנה שלחברה לא יהיו רווחים, אז בכפוף לכל דין, לחלק את סכום הדיבידנד שחולק שנה שעברה מתוך הרווחים המצטברים של החברה. מדיניות זו אומצה ע"י הדירקטוריון בשנת 2008.

מאז אימוץ המדיניות מחלקת החברה דיבידנדים בעקביות כל רבעון. היקף חלוקת הדיבידנדים הינו גבוה. כך למשל, בשנת 2010 עתידה החרבה לחלק דיבידנד בהיקף כולל של 586 אגורות, המהווים נכון לשער של היום, חלוקה מצטברת של כ- 20%.

בנוסף, החברה הכריזה על דיבידנד בשיעור גבוה (293%) המהווה למעלה מ- 10% מערך המניה. יום הקום של דיבידנד זה יחול ביום שני (22/11). דיבידנד זה הינו מרשים מאוד לטעמי. כפי שהדברים נראים, החברה עתידה להמשיך ולהתמיד בחלוקת הדיבידנדים.

נתונים נוספים- שווי השוק של החברה עומד על כ- 382 מיליון שקלים והמכפיל עומד על בין 6 ל- 7. כלומר תוך 6-7 שנים "מחזיר" הרווח הנקי של החברה את גובה שווי השוק.

לסיכום

המדובר בחברה שעוסקת בעיקר במסחר ומראה יציבות באופן כללי, וכן ברווחיות שלה. מעבר לכך, החברה אף מציגה גידול בשיעורי הרווח. החברה מחלקת דיבידנדים גבוהים באופן עקבי החל משנת 2008. בנוסף, החברה מחלקת בקרוב (יום הקום חל כאמור ביום שני 22/11) דיבידנד גבוה המהווה למעלה מ- 10%.

כל אלו, הופכים את החברה לשחקנית מעניינת בתיק ההשקעות (ועל כן, אף רכשתי אותה בעצמי). בהיותה מניה המחלקת דיבידנד באופן עקבי, אני מתייחס אליה כהשקעה מניבה לאורך זמן. יש כמובן לציין שקיימים סיכונים- מדובר במניה, ושערה כמובן יכול להיות תנודתי. מעבר לכך, היא מניית יתר, ועל כן אינה תמיד סחירה בשיעורים גבוהים. שיהיה לכולם המשך שבוע פורה.

הכותב, אמיר אלשיך, הינו בוגר תואר ראשון משולב במשפטים וראיית חשבון מהאוניברסיטה העברית, ומרצה למבחני הרשות לני"ע באקדמיה לפיננסים מגדל שוקי הון

*** הנתונים הינם למועד כתיבת המאמר (21/11/2010) ומבוססים על מידע פומבי וגלוי שהתפרסם באתר הבורסה ועל הבנתו ע"י הכותב. המידע כולל הערכות ואומדנים שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים/בלתי מעודכנים. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא, וכן אין לראות בו כהמלצה לקנות ו/או למכור את ני"ע המוזכרים בו ו/או ני"ע אחרים. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד, ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותב אינו אחראי לכל נזק, אובדן, הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא, לרבות ישיר ו/או עקיף, שייגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה, כולו או חלקו, ככל שייגרמו, ואינו מתחייב כי שימוש במידע הכלול במסמך זה עשוי ליצור רווחים בידי העושה בו שימוש. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכותב מחזיק בנייר הערך המוזכר בכתבה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.