פעילות המשקיעים הפרטיים בגז ונפט כנגד מסקנות ועדת ששינסקי תופסת תאוצה, בטור זה אתייחס למאמר שפורסם השבוע תחת הכותרת - "המשקיעים נערכים למלחמה" שפורסם ב-Bizportal ב-16.11.10

בימים האחרונים אנו ערים לפעילות נרחבת של משקיעי גבעות עולם כנגד מסקנות ועדת ששינסקי. הטענות העולות מהפרסומים בעיתונות הן בטווח רחב: ציבור המשקיעים הוא בעל הבית האמיתי של התגליות, הנפגעים היחידים הם ציבור המשקיעים הקטנים, המס שמציעה הועדה הוא בתחולה רטרואקטיבית, הסיכונים הגבוהים שהמשקיעים לקחו בקידוח תמר, שינוי חוקי המשחק וטענות אחרות.

מעניינת בעיקר היא הטענה שטוען דוד וינברגר, המצהיר על עצמו כבעל יחידות השתתפות בגבעות עולם ומי שנחשב כאחד המשקיעים הבולטים שמרבה להתראיין לתקשורת.

וינברגר מסביר כי "הוועדה מטילה את כל המיסוי לא על ההכנסות, מהם נגזרים התמלוגים העוברים למדינה ולשותף הכללי שהוא הטייקון, אלא על הרווחים. למעשה, על התמלוגים שמקבלים הטייקונים לא מוטל המס הפרוגרסיבי והם ימשיכו לקבל בדיוק את אותו תמלוג על".

אני רוצה להתייחס למספר טענות:

ההסבר שנתן מר ויינברגר מעניין וחשוב מאוד שיפורסם ברבים. קודם לכן אתן כמה מילים על שותפות מוגבלת.

שותפות מוגבלת ושותף כללי הם מינוחים המוכרים ומקובלים בתחומי ההיי-טק והון הסיכון ובחיפושי נפט וגז בארץ. בקווים כלליים שותפות מוגבלת זו שותפות בה יש שותף כללי המנהל אותה והוא בעל אחריות לכל התחייבויותיה ושותפים מוגבלים שהם המשקיעים ואחריותם מוגבלת.

השותף הכללי זכאי לחלק מההכנסות או הרווחים בהתאם להסכם השותפות המוגבלת והמשקיעים (השותפים המוגבלים) משתתפים ביתרת הרווחים.

ויינברגר טוען, ובדיקת התשקיפים והדוחות אשרה את טענתו, כי השותף הכללי בשותפויות הגז מקבל את חלקו מההכנסות. בתחום ההיי-טק, השותף הכללי בקרנות הון-הסיכון מקבל חלק ברווחים. ההבדל הוא מהותי.

בתחום ההיי-טק, קרנות הון סיכון פועלות ברובן הגדול כשותפויות מוגבלות, כמו השותפויות בחיפושי גז ונפט בארץ. השותף הכללי בקרן הון סיכון זכאי ל-20% מהרווחים, והוא מרוויח רק אם השותפים מרוויחים ורק לאחר שהשותפים קבלו את השקעתם במלואה.

לעומת זאת, השותף הכללי בחיפושי נפט וגז מקבל 'תמלוגים' בגובה 5% - 20% מהמכירות, גם במצב שהשותפות והמשקיעים בה מפסידים. בגבעות עולם, השותף הכללי זכאי ל-20.45% כתמלוג-על מההכנסות (תפוקת הנפט). זה בהחלט שיפור לעומת הסדר התמלוגים הקודם (בוטל ביום 17 לספטמבר 2007) שעל פיו שיעור התמלוגים הגיע עד ל 50%- מההכנסות.

תמלוג-העל שגובה השותף הכללי בגבעות עולם מההכנסות הוא שערורייתי. המשמעות היא שהשותף הכללי (בגבעות עולם) מקבל כ-40% מהרווח לפני מס של השותפות ולמשקיעים הקטנים לא נשאר הרבה רווח גם לפני יישום המלצות ועדת ששינסקי. לא ברור מדוע משקיעים בתנאים אלו.

האפשרות העומדת בפני המשקיעים לצאת ממצב זה, וכדאי להתייעץ עם עו"ד רסלר, היא שינוי הסכם השותפות כך שהשותף הכללי יהיה זכאי ל-20% מהרווחים כפי שנהוג בקרנות הון סיכון. להערכתי יש בכוחם להשיג זאת.

לגבי הטיעונים המשפטיים לסוגיהם ובכלל זה, רטרואקטיביות, עמידה בהסכמים, וטענות אחרות, כמו גם לכל הטיעונים המשפטיים המלומדים השונים שהועלו ע"י משפטני תאגידי הגז בחוות הדעת השונות, ניתנה תשובה ניצחת ע"י שופטת בית המשפט העליון א. פרוקצ'יה בפסיקת בית המשפט העליון מה- 22 לאוגוסט 2010.

אני מצטט מתוך פסק הדין: "ככלל, יש לכבד התחייבות חוזית, והדבר חל גם על רשות שלטונית. אלא שעל רשות כזו חלה חובה ציבורית להשתחרר מהסכם כאשר צרכי ציבור חיוניים מחייבים זאת.

הלכת ההשתחררות מוחלת כתנאי מכללא בחוזה שלטוני," וכן "בנסיבות העניין, נראה לי, כי לא רק שהרשות הציבורית הייתה רשאית להשתחרר מההסכם, אלא חלה עליה חובה ציבורית לעשות כן." כדאי גם לקרוא את חוות הדעת של המשנה ליועץ המשפטי של הממשלה, עו"ד אבי ליכט שעליו הסתמכה ועדת ששינסקי.

ה'סיכונים' הגבוהים שהמשקיעים לקחו בקידוח תמר בחיפושי נפט אינם גבוהים כלל וכלל. חיפושי נפט וגז אינם הימור והדירקטוריונים שהחליטו לאשר את ההשקעות בקידוחים בפרויקט 'תמר' אינם ולא היו מהמרים. מי שמאמין כך מוזמן להגיש נגד הדירקטורים תביעה על רשלנות.

העובדות שונות לחלוטין

הסיכון העומד כיום בפני היזמים בחיפושי נפט וגז נמוך בהרבה מבעבר ומאידך סיכויי ההצלחה גבוהים ביותר. יתרה מכך, בהשוואה לסקטורים עסקיים אחרים מסתבר שרמת הסיכון שלוקחות חברות הגז אינה יוצאת דופן, כי אם להיפך; הסיכון שלוקחים עליהם יזמים ומשקיעים בחברות היי-טק והסיכון שלוקחים עליהם עצמאיים ובעלי עסקים קטנים ובינוניים גבוה הרבה יותר מהסיכון של חברות הגז ואילו במקרה של הצלחה הרווחים שלהם נמוכים הרבה יותר.

סיכויי ההצלחה בקידוחי אקספלורציה עומד היום על יותר מ-30%, סיכויי ההצלחה בכל סוגי הקידוחים יחד בחברות הנפט הגדולות, עומד היום על יותר מ- 60% ובחברת נובל אנרג'י על יותר מ-70% (שקף ממצגת נובל אנרג'י מיוני 2010). לעומת זאת, רק 30% מהעסקים הקטנים והבינוניים שורדים בסוף חמש השנים הראשונות לפעילותם, ושיעור ההצלחה של חברות היי-טק עמד על 15.1%.

בתנאים אלו, גם ההשקעות הגדולות בקידוחים במים עמוקים כדאיים. במאי 2008, כחצי שנה לפני הקידוח, העריכה נובל אנרג'י על סמך פענוח בדיקות סיסמיות את גודל מאגר הגז ב'תמר' ב- 109 מיליארד מ"ק, (שווי של כ- 20 מיליארד דולר) ואת ההסתברות למציאת גז טבעי ב- 35%. בתנאים אלו בהחלט היה כדאי לקדוח את שדה 'תמר' בתקציב שנאמד אז ב- 123 מיליון דולר.

ולבסוף, האפשרות של שינוי בחוקי המס כתובה בתשקיף ובדוחות של שותפויות הגז, כולל החלטת הממשלה משנת 2002 שועדת ששינסקי יישמה. בסיכומו של דבר אין למשקיעים להלין אלא על עצמם, ובכוחם לשנות את מצבם.

הכותב הוא אמנון פורטוגלי, ממיסדי פורום 'פעולה אזרחית', לשעבר מרצה (מהחוץ) בביה"ס למוסמכים במנהל עסקים בפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א ובעל נסיון רב בניהול תעשייתי, בהון סיכון, ובבנקאות השקעות

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.