האם המלחמה של המשקיעים הפרטיים בששינסקי מוצדקת?
פעילות המשקיעים הפרטיים בגז ונפט כנגד מסקנות ועדת ששינסקי תופסת תאוצה, בטור זה אתייחס למאמר שפורסם השבוע תחת הכותרת -
בימים האחרונים אנו ערים לפעילות נרחבת של משקיעי גבעות עולם כנגד מסקנות ועדת ששינסקי. הטענות העולות מהפרסומים בעיתונות הן בטווח רחב: ציבור המשקיעים הוא בעל הבית האמיתי של התגליות, הנפגעים היחידים הם ציבור המשקיעים הקטנים, המס שמציעה הועדה הוא בתחולה רטרואקטיבית, הסיכונים הגבוהים שהמשקיעים לקחו בקידוח תמר, שינוי חוקי המשחק וטענות אחרות.
מעניינת בעיקר היא הטענה שטוען דוד וינברגר, המצהיר על עצמו כבעל יחידות השתתפות בגבעות עולם ומי שנחשב כאחד המשקיעים הבולטים שמרבה להתראיין לתקשורת.
וינברגר מסביר כי "הוועדה מטילה את כל המיסוי לא על ההכנסות, מהם נגזרים התמלוגים העוברים למדינה ולשותף הכללי שהוא הטייקון, אלא על הרווחים. למעשה, על התמלוגים שמקבלים הטייקונים לא מוטל המס הפרוגרסיבי והם ימשיכו לקבל בדיוק את אותו תמלוג על".
אני רוצה להתייחס למספר טענות:
ההסבר שנתן מר ויינברגר מעניין וחשוב מאוד שיפורסם ברבים. קודם לכן אתן כמה מילים על שותפות מוגבלת.
שותפות מוגבלת ושותף כללי הם מינוחים המוכרים ומקובלים בתחומי ההיי-טק והון הסיכון ובחיפושי נפט וגז בארץ. בקווים כלליים שותפות מוגבלת זו שותפות בה יש שותף כללי המנהל אותה והוא בעל אחריות לכל התחייבויותיה ושותפים מוגבלים שהם המשקיעים ואחריותם מוגבלת.
השותף הכללי זכאי לחלק מההכנסות או הרווחים בהתאם להסכם השותפות המוגבלת והמשקיעים (השותפים המוגבלים) משתתפים ביתרת הרווחים.
ויינברגר טוען, ובדיקת התשקיפים והדוחות אשרה את טענתו, כי השותף הכללי בשותפויות הגז מקבל את חלקו מההכנסות. בתחום ההיי-טק, השותף הכללי בקרנות הון-הסיכון מקבל חלק ברווחים. ההבדל הוא מהותי.
בתחום ההיי-טק, קרנות הון סיכון פועלות ברובן הגדול כשותפויות מוגבלות, כמו השותפויות בחיפושי גז ונפט בארץ. השותף הכללי בקרן הון סיכון זכאי ל-20% מהרווחים, והוא מרוויח רק אם השותפים מרוויחים ורק לאחר שהשותפים קבלו את השקעתם במלואה.
לעומת זאת, השותף הכללי בחיפושי נפט וגז מקבל 'תמלוגים' בגובה 5% - 20% מהמכירות, גם במצב שהשותפות והמשקיעים בה מפסידים. בגבעות עולם, השותף הכללי זכאי ל-20.45% כתמלוג-על מההכנסות (תפוקת הנפט). זה בהחלט שיפור לעומת הסדר התמלוגים הקודם (בוטל ביום 17 לספטמבר 2007) שעל פיו שיעור התמלוגים הגיע עד ל 50%- מההכנסות.
תמלוג-העל שגובה השותף הכללי בגבעות עולם מההכנסות הוא שערורייתי. המשמעות היא שהשותף הכללי (בגבעות עולם) מקבל כ-40% מהרווח לפני מס של השותפות ולמשקיעים הקטנים לא נשאר הרבה רווח גם לפני יישום המלצות ועדת ששינסקי. לא ברור מדוע משקיעים בתנאים אלו.
האפשרות העומדת בפני המשקיעים לצאת ממצב זה, וכדאי להתייעץ עם עו"ד רסלר, היא שינוי הסכם השותפות כך שהשותף הכללי יהיה זכאי ל-20% מהרווחים כפי שנהוג בקרנות הון סיכון. להערכתי יש בכוחם להשיג זאת.
לגבי הטיעונים המשפטיים לסוגיהם ובכלל זה, רטרואקטיביות, עמידה בהסכמים, וטענות אחרות, כמו גם לכל הטיעונים המשפטיים המלומדים השונים שהועלו ע"י משפטני תאגידי הגז בחוות הדעת השונות, ניתנה תשובה ניצחת ע"י שופטת בית המשפט העליון א. פרוקצ'יה בפסיקת בית המשפט העליון מה- 22 לאוגוסט 2010.
אני מצטט מתוך פסק הדין: "ככלל, יש לכבד התחייבות חוזית, והדבר חל גם על רשות שלטונית. אלא שעל רשות כזו חלה חובה ציבורית להשתחרר מהסכם כאשר צרכי ציבור חיוניים מחייבים זאת.
הלכת ההשתחררות מוחלת כתנאי מכללא בחוזה שלטוני," וכן "בנסיבות העניין, נראה לי, כי לא רק שהרשות הציבורית הייתה רשאית להשתחרר מההסכם, אלא חלה עליה חובה ציבורית לעשות כן." כדאי גם לקרוא את חוות הדעת של המשנה ליועץ המשפטי של הממשלה, עו"ד אבי ליכט שעליו הסתמכה ועדת ששינסקי.
ה'סיכונים' הגבוהים שהמשקיעים לקחו בקידוח תמר בחיפושי נפט אינם גבוהים כלל וכלל. חיפושי נפט וגז אינם הימור והדירקטוריונים שהחליטו לאשר את ההשקעות בקידוחים בפרויקט 'תמר' אינם ולא היו מהמרים. מי שמאמין כך מוזמן להגיש נגד הדירקטורים תביעה על רשלנות.
העובדות שונות לחלוטין
הסיכון העומד כיום בפני היזמים בחיפושי נפט וגז נמוך בהרבה מבעבר ומאידך סיכויי ההצלחה גבוהים ביותר. יתרה מכך, בהשוואה לסקטורים עסקיים אחרים מסתבר שרמת הסיכון שלוקחות חברות הגז אינה יוצאת דופן, כי אם להיפך; הסיכון שלוקחים עליהם יזמים ומשקיעים בחברות היי-טק והסיכון שלוקחים עליהם עצמאיים ובעלי עסקים קטנים ובינוניים גבוה הרבה יותר מהסיכון של חברות הגז ואילו במקרה של הצלחה הרווחים שלהם נמוכים הרבה יותר.
סיכויי ההצלחה בקידוחי אקספלורציה עומד היום על יותר מ-30%, סיכויי ההצלחה בכל סוגי הקידוחים יחד בחברות הנפט הגדולות, עומד היום על יותר מ- 60% ובחברת נובל אנרג'י על יותר מ-70% (שקף ממצגת נובל אנרג'י מיוני 2010). לעומת זאת, רק 30% מהעסקים הקטנים והבינוניים שורדים בסוף חמש השנים הראשונות לפעילותם, ושיעור ההצלחה של חברות היי-טק עמד על 15.1%.
בתנאים אלו, גם ההשקעות הגדולות בקידוחים במים עמוקים כדאיים. במאי 2008, כחצי שנה לפני הקידוח, העריכה נובל אנרג'י על סמך פענוח בדיקות סיסמיות את גודל מאגר הגז ב'תמר' ב- 109 מיליארד מ"ק, (שווי של כ- 20 מיליארד דולר) ואת ההסתברות למציאת גז טבעי ב- 35%. בתנאים אלו בהחלט היה כדאי לקדוח את שדה 'תמר' בתקציב שנאמד אז ב- 123 מיליון דולר.
ולבסוף, האפשרות של שינוי בחוקי המס כתובה בתשקיף ובדוחות של שותפויות הגז, כולל החלטת הממשלה משנת 2002 שועדת ששינסקי יישמה. בסיכומו של דבר אין למשקיעים להלין אלא על עצמם, ובכוחם לשנות את מצבם.
הכותב הוא אמנון פורטוגלי, ממיסדי פורום 'פעולה אזרחית', לשעבר מרצה (מהחוץ) בביה"ס למוסמכים במנהל עסקים בפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א ובעל נסיון רב בניהול תעשייתי, בהון סיכון, ובבנקאות השקעות
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
