"מעסיק בפועל" סיים התקשרות עם עובדי קבלן סמוך לסיום 9 חודשי הצבה, כדי למנוע את קליטתם כעובדיו

סעיף 12א לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996 (להלן: "החוק") קובע כי עובד הקבלן ייחשב כעובד "המשתמש" שהוא ה"המעסיק בפועל", אם העסקתו אצל "המעסיק בפועל" נמשכה יותר מתשעה חודשים. מאת: עו"ד מיכל פינברג- דורון
עו"ד לילך דניאל |

כידוע, החל ביום 1.1.2008 החלו להימנות באופן אוטומטי תשעת החודשים שבסופם ייחשב עובד הקבלן לעובד המעסיק בפועל, היינו, הפעם הראשונה שבה עובד הקבלן נחשב עובד של "המעסיק בפועל" הייתה ביום 1.10.2008.

בפסק הדין בעניין ORS משאבי אנוש[1] הובאה להכרעתו של בית הדין הארצי לעבודה השאלה אם "מעסיק בפועל" של עובדי קבלן כוח אדם רשאי להפסיק את התקשרותו איתם בסמוך לסיום תשעת חודשי עבודתם בשירותו, כדי שלא ייאלץ לקלוט אותם כעובדיו, ומטעם זה בלבד.

בית הדין פסק כי במסגרת חופש ההתקשרות מותיר החוק ל"מעסיק בפועל" את שיקול הדעת לסיים את ההתקשרות עם עובד הקבלן במהלך תקופת תשעת החודשים, כדי שלא ייחשב אותו עובד לעובדו של "המעסיק בפועל", ומטעם זה בלבד. זאת ללא קשר לתפקודו של העובד ולשיקולים הרלוונטיים לעבודתו. נפסק כי שיקול הדעת שלא לקלוט את עובדי הקבלן כאמור, הוא חלק מהפררוגטיבה הניהולית של "המעסיק בפועל".

עוד אומר בית הדין הארצי לעבודה כי החוק יצר חזקה ולפיה כאשר מדובר בהעסקה זמנית באמצעות קבלן כוח אדם, העסקה שאינה עולה על תשעה חודשים, המעביד של העובד הוא קבלן כוח האדם ולא המעסיק בפועל.

בבסיס החזקה שלפיה קבלן כוח האדם הוא המעסיק של העובד עומד עקרון הזמניות, המגן על זכויות העובדים הזמניים העוברים מ"משתמש" ל"משתמש" והמועסקים תקופה קצרה אצל "המשתמש", ואף מגן על זכויותיהם של העובדים לאור החובה לקלוט אותם אצל "המשתמש" לאחר תשעה חודשים.

בית הדין קבע כי האמור הוא למטרה ראויה ומידתית, כדי להבטיח את זכויות העובדים ואת רווחתם ולמנוע פגיעה בזכויות המגן ובביטחון הסוציאלי שלהם. זאת חרף הפגיעה בחופש העיסוק ובחופש התחרות של המעסיקים בפועל ושל קבלני כוח האדם, כמו גם בחופש ההתקשרות שלהם ושל עובדי הקבלן.

בית הדין הדגיש כי קביעותיו לעיל תקפות למקרים שבהם מדובר בתבנית העסקה אותנטית של העובד על ידי קבלן כוח-האדם, כאשר זהות המעביד ברורה.

עם זאת, גם במהלך תשעת החודשים הראשונים, במקרים שבהם זהות המעביד אינה ברורה - למשל כאשר העסקת העובד נעשית באמצעות "חברות קש" ששימשו מסווה להעסקה האמיתית על ידי המשתמש בפועל, ימשיכו לחול מבחני הפסיקה באשר לשאלה מיהו המעביד (קבלן כוח האדם או המעסיק בפועל).

כך, אם יוכח כי העסקה כאמור מהווה ניסיון לחמוק מהחובות המוטלים על מעביד מכוח דיני העבודה ומשפט העבודה המגן, תחול החזקה העובדתית ולפיה לצורך הבטחת זכויותיהם של עובדי קבלני כוח-האדם במסגרת העסקה משולשת כזו, המשתמש בפועל הוא המעסיק האותנטי ולא קבלן כוח האדם.

הערות הכותב

[1] ע"ע 497/09 זוהר גולן ואח' נ' או.אר.אס משאבי אנוש בע"מ, רשות השידור ואח'.

הכותבת - ממשרד עורכי דין נ. פינברג ושות'

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

קרנות פרייבט אקוויטי, לוגואיםקרנות פרייבט אקוויטי, לוגואים

שנת הקציר של קרנות הפרייבט אקוויטי: מי הציפו ערך ומי עדיין מחכים?

מהאקזיט ביד2, דרך המימושים של פימי בעשות אשקלון ובאורביט ועד ההנפקה של סוגת  קרנות הפרייבט אקוויטי סגרו שנה של אקזיטים והנפקות, אבל לא כל הקרנות נהנו מהגאות
רונן קרסו |

הגאות ההיסטורית בשווקים לא פסחה גם על עולם הפרייבט אקוויטי. אחרי תקופה של ריבית גבוהה, אי-ודאות ובלימת עסקאות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות מצאו את עצמן שוב בסביבה נוחה יותר למימושים ולהנפקות.

לצד הזינוקים במדדים, והפתיחה המחודשת של שוק ההנפקות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות נהנו גם הן משנה חריגה במיוחד. 4 קרנות פרייבט אקוויטי רשמו תשואות דו-ספרתיות, ובמקרים מסוימים גם הצליחו לתרגם את העליות למימושים בפועל, דרך אקזיטים והנפקות ברווחים נאים.


קרנות ההשקעה הפרטיות לא מדווחות על הרווחים שלהן, אבל אם נסתכל בתוצאות המצוינות של הבנקים - פועלים אקוויטי, לאומי פרטנרס ודיסקונט קפיטל, שעוסקות באותם תחומים - נבין שהייתה זו בהחלט שנה מדהימה. במקביל, קרנות ההשקעה המשיכו בהשקעות חדשות בחברות מקומיות בתחומים שונים כשהן נערכות גם להמשך הדרך.



פימי

קרן פימי, שנוסדה בשנת 1996 על ידי ישי דוידי, היא הגדולה והמובילה בישראל. הקרן מנהלת נכסים בשווי כולל של כ-8 מיליארד דולר.

לפני חודש הודיעה פימי על תחילת הגיוס של קרן פימי 8, לגיוס של 1.5 מיליארד דולר, ארבע שנים לאחר סיום הגיוס של קרן פימי 7, שבה גייסה 1.25 מיליארד דולר.

עד כה רכשה הקרן שליטה ב-108 חברות ומימשה 76 מהן, בהיקף עסקאות של למעלה מ-9 מיליארד דולר.