הדובים חוגגים ברחבי התבל: אירופה ננעלה בירידה חדה, שוק הסחורות נחבט

חשש מקריסתה של אירלנד וצלילה של המדד המרכזי בסין העיבו על הבורסות המרכזיות באירופה. הנפט והזהב איבדו עד כ-2.5%
ליאור נחום |

פסימיות בבורסות המרכזיות בעולם. הבורסות ברחבי העולם נכנעו היום (ג') לחששות, לאחר שירידות שערים חדות נרשמו באסיה באירופה. בוול סטריט המגמה אינה שונה והמדדים נחלשים בנוסף לירידה בשוק הסחורות. המגמה השלילית נרשמת לאור חשש כי אירלנד לא תעמוד בהתחייבותיה ותפשוט את הרגל ועקב חולשה של שוק המניות בסין.

עם סגירת המסחר בבורסות המרכזיות באירופה, מדד הפוטסי הבריטי השיל 2.24%, מדד הקאק הצרפתי איבד 2.52% ומדד הדאקס הגרמני ירד 1.74%. המסחר התנהל במהלך היום בטריטוריה האדומה ברקע לצלילה של 4% במדד המרכזי בסין וכן בעקבות ירידות שערים של יותר מ-1.5% במדדים המובילים בוול סטריט.

החשש המרכזי בגוש האירו מתרכז סביב אירלנד שמספקת מסרים מעורבים בנוגע למצבה הפיננסי. אתמול בריאן קואן, ראש ממשלת אירלנד, ציין כי הממשלה תמשיך לקיים דיונים עם שרי האוצר של מדינות אירופה בכדי לשפר ולהבריא את מערכת הבנקים במדינה. בנוסף, ציין קואן כי אירלנד לא תזדקק לסיוע ודחה את הלחצים הרבים שהופעלו על המדינה לעשות זאת.

למרות דברי ראש הממשלה, הביעה היום אירלנד נכונות לפחות לשקול את הסיוע מצד האיחוד האירופי וקרן המטבע העולמי (IMF). לפי פגישת שרים באירופה מסתמן כי אירלנד תנטוש את מדיניות ההתמודדות העצמית ותקבל סיוע בסך 750 מיליארד אירו מקרן ההצלה האירופית.

מוקדם יותר השנה חתכה סוכנות הדירוג מודיס' את דירוג החוב של ממשלת אירלנד בדרגה אחת. דירוג החוב של המדינה ירד מרמה של Aa1 לדרגה של Aa2. מנגד, אופק הדירוג של המדינה שהיה שלילי, עודכן לרמה יציבה. במודיס' הסבירו כי הורדת הדירוג באה בשל העלייה בחוב הממשלתי והעלות הגבוהה של הריבית על החוב. בנוסף, מודיס' צופה צמיחה נמוכה יותר למדינה ועלויות כספיות לתמיכה במערכת הבנקאית במדינה.

הבוקר באסיה, מדד בורסת שנחאי צלל יותר מ-4% בצל שמועות על צעדי הידוק מדיניות נוספים. הירידה החדה מגיעה למרות שהתשואה בהנפקת אג"ח לשנה אחת של הבנק המרכזי של סין נותרה ללא שינוי, מה שגרם לסוחרים לחשוב שלבנק אין כוונה להדק את המדיניות עוד יותר, בשלב זה.

המדד המרכזי בשנחאי נסחר בירידה של 0.7% בצהרי היום (שעון סין), אך לקראת סיום המסחר החל מידרדר במהירות ונפל עד 4.3% - מתחת לממוצע הנע ב-250 ימים האחרונים, רמה הנחשבת חשובה לשוק המקומי. נזכיר, ביום שישי צנח המדד ב-5.2% - הירידה היומית החדה ביותר מזה 14 חודשים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.