יוטיוב צירפה את ישראל לתוכנית פיילוט למשרדי פרסום

לפי גיל יונס, מנהל מחלקת הקשרים עם סוכניות פרסום בגוגל ישראל, יבחרו לבסוף לפילוט 3-4 משרדי פרסום
הראל עילם - אתר 140 |

ישראל צורפה היום לרשימה קצרה של 6 מדינות מסביב לעולם בהן יוטיוב מפעילה תוכנית פיילוט למשרדי פרסום בינלאומיים. התוכנית מציעה למשרדי הפרסום המשתתפים בה הדרכות תקופתיות, ייעוץ ותמיכה טכנית. משרדי הפרסום יקחו גם חלק במחקרים מקומיים ויקבלו עמלות מדיה. במהלך החודש הקרוב, גוגל ישראל תפגש עם ראשי משרדי הפרסום המובילים בארץ על מנת לבחור את המשרדים שישתתפו בפיילוט שימשך לאורך כל 2011.

לפי גיל יונס, מנהל מחלקת הקשרים עם סוכניות פרסום בגוגל ישראל, יבחרו לבסוף לפילוט 3-4 משרדי פרסום. החברה הולכת לבחור את משרדי הפרסום לפי מספר פרמטרים, ביניהם חדשנות בתחום הקריאטיב, עבודות קודמות בתחום הוידאו המקוון וחלקו של הפרסום בוידאו בתמהיל. יונס אינו פוסל שהחברה תעבוד גם עם משרדי פרסום קטנים שיראו מחויבות עמוקה לפיילוט ומוכנות להשקיע תקציב וכוח אדם בנושא.

מאיר ברנד, מנכ"ל גוגל ישראל ומנהל אזור דרום אפריקה ויוון, אמר: "על פי הערכות e-marketer מדצמבר 2009, הצמיחה החזקה ביותר בפרסום המקוון בארה"ב תגיע מהפרסום בוידיאו אשר יעלה מ- 6% מעוגת הפרסום המקוון ב- 2010 ל- 15% ב- 2014. הפרסום בוידיאו עדיין מהווה חלק קטן מעוגת הדיספליי ואנו רואים בשיתוף הפעולה הנוכחי הזדמנות אדירה להציע למפרסמים בישראל ערוצים יעילים לפרסומות וידיאו ושימוש בפורמטים, המייצרים מעורבות אמיתית בקרב הגולשים ופלטפורמה משלימה לטלוויזיה".

לכתבה המלאה באתר 140 - לחצו כאן

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".