דוחות

אלביט מערכות: נסיגה בתוצאות הרבעון בכלל המגזרים מלבד המערכות המוטסות

הכנסות אלביט מערכות ירדו ברבעון השלישי ב-11% בהשוואה לרבעון המקביל, הרווח צנח ב-22%. המנכ"ל אקרמן: "שנת 2010 הינה שנה מאתגרת"
יונתן גורודישר |

חברת אלביט מערכות מדווחת הבוקר על ירידה ברווח ובהכנסות ברבעון השלישי של שנת 2010, כאשר תוצאותיה הם מעט נמוכות מתחזיות האנליסטים בשוק.

הכנסות החברה הסתכמו ברבעון השלישי ב-649.9 מיליון דולר, ירידה של 11% בהשוואה לרבעון המקביל בשנת 2009, אז דיווחה על הכנסות של 732.5 מיליון דולר. בשוק ציפו בממוצע להכנסות של 710.8 מיליון דולר.

בשורה התחתונה, אלביט מערכות דיווחה על רווח נקי של 45.25 מיליון דולר, 22% פחות מאשר רווחיה הרבעון המקביל אשתקד. מדובר על רווח של 1.05 דולר למניה (מדולל), זאת לעומת צפי לרווח של 1.1 דולר למניה.

בבית ההשקעות פסגות צפו אתמול כי החברה תציג נסיגה בתוצאות. האנליסטית לימור גרובר מעריכה כי הסיבה לכך היא "הסביבה התחרותית, לוחות הזמנים המתארכים, לחץ על המרווחים והמגמה היציבה עד שלילית בתקציבי הביטחון באירופה". בנוסף, גרובר מציינת כי קיימת גם תחרות על החברות הפוטנציאליות לרכישה.

ברבעון השלישי אלביט ראתה ירידה בהכנסות כל המגזרים בהם היא פועלת, מלבד אחד - המערכות המוטסות. אלביט רשמה הכנסה של 194.2 מיליון דולר במגזר זה, עלייה של כ-16.5% בהשוואה לרבעון המקביל (30% מכלל ההכנסות). מכירות מערכות היבשה צנחו בכ-29% ל-94.2 מיליון דולר (14% מכלל ההכנסות), הכנסות מערכות התקשורת, שליטה ובקרה (תקשו"ב) ירדו ב-7.9% ל-266.8 מיליון דולר (41% מכלל ההכנסות) וההכנסות ממכירת מערכות אלקטרו-אופטיות רשמו נפילה של 36% לרמה של 75 מיליון דולר (11.5% מכלל ההכנסות).

החברה דיווחה כי נכון לסוף הרבעון השלישי, צבר ההזמנות עמד על 5.38 מיליארד דולר.

"שנת 2010 הינה שנה מאתגרת המבטאת את השפעת השינוי באקלים הכלכלי בקרב לקוחות הקצה שלנו", אמר נשיא אלביט מערכות, יוסי אקרמן. "במהלך שנה זו, השקענו במדיניותנו ארוכת הטווח של צמיחה באמצעות מיזוגים ורכישות, הפותחת בפנינו שווקים חדשים ומאפשרת לנו למכור ללקוחותינו מערכות מוכללות יותר. לאחרונה השלמנו את עסקת רכישת סולתם, סיימר ואיי.טי.אל, המעשירה את יכולותינו בתחום הארטילריה והאלקטרו-אופטיקה. אנו ממשיכים לבחון הזדמנויות דומות גם מעבר לים, בשווקי יעד חשובים לנו כמו ארצות הברית ושווקים נוספים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.