"צעדי נתניהו הם כמו אקמול, על הממשלה לבצע צעדים שיורגשו מחר בבוקר"

תגובתם של גורמים בתחום הנדל"ן לצעדי ראש הממשלה לצינון שוק הנדל"ן שנויות במחלוקת. "הכיוון הוא נכון, אך יקח הרבה זמן עד שהמחירים ירדו"
לירן סהר |

הערב הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו על צעדים לצינון שוק הנדל"ן הכוללים מתן הנחה לקבלנים שיבנו תוך זמן סביר, הפחתת מס השבח ההיסטורי על קרקעות מ- 45% ל- 20% ומתן אפשרות לרשויות המקומיות לגבות באופן ישיר את היטלי הפיתוח מהקבלנים לצורך בניית מוסדות ציבור ושטחי ציבור.

יוסי גורדון, מנכ"ל התאחדות הקבלנים, אמר כי מדובר בצעד חיובי שבהחלט יכול להגדיל את ההיצע. "הכיוון הוא נכון, אך התניית ההנחה לקבלנים בבנייה בזמן כה קצר היא בעייתית, תהליכי קבלת היתרי בנייה והמחסור בעובדים זרים יקשו מאוד על קבלתה".

"ראשי הערים לא בונים במהרה שכונות חדשות, אם הממשלה לא תכניס יד לכיס ותבנה מבני ציבור לא יקודמו שכונות", הוסיף גורדון. "יש עוד צעדים שהממשלה יכולה לעשות כמו להוריד מיסים ישירים. יקח עוד זמן עד שהמחירים ירדו, המטרה כעת היא לעצור את עלייתם".

"צעדי נתניהו הם כמו אקמול, לא מספיקים", אומר ארז כהן, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין. "הפחתת מס השבח היא דבר טוב, אך מדובר בעסקאות שנמשכות מספר חודשים, בניית הדירות אורכת שנה-שנתיים. גם ההנחה על הקרקעות לקבלנים היא חיובית, אך מדובר במכרזים עתידיים והקרקעות לא נמצאות באזורי ביקוש חמים . על המדינה להפחית מיסים על דירה ראשונה לזוגות צעירים ולהפשיר קרקעות. "על הממשלה לעשות דברים שניתן יהיה להרגיש מחר בבוקר".

עו"ד יעקב אטרקצ'י, בעלים משותף ומנכ"ל חברת אאורה ישראל: "ההפחתה במס השבח ההיסטורי על הקרקעות תעודד את בעלי הקרקעות למכור או לעשות עסקאות קומבינציה, דבר שעשוי להגדיל את היצע הקרקעות בישראל ולפתור בעיה נקודתית בתל אביב וגוש דן ששם עיקר הקרקע בבעלות פרטית וכך להקל על הביקושים. הצלחתו של הצעד למתן ההנחה ליזמים במכרזי מנהל תלויה בשיתוף הפעולה של הרשויות המקומיות ומוסדות התכנון. אין לי ספק שהיזמים ישתפו פעולה ויזרזו הקמת פרויקטים בתוך 30 חודשים בכדי לזכות בהנחה של 15% על מחיר הקרקע, אולם אם במקביל להנחה זו לא תהיה הקלה בתהליכים התכנוניים, בעיקר ברשויות המקומיות, הדבר יהיה בלתי ישים ולכן הממשלה צריכה לגרום לשיתוף פעולה גם מצד הרשויות".

אהוד המאירי, יו"ר פירמת שמאות המקרקעין אהוד המאירי ושות': "מדובר בצעד מבורך של הממשלה. נוצר מצב שלמחזיקי קרקעות היסטורית לא השתלם למכור אותן מאחר וידעו כי ככל שימתינו יותר שנים, שיעור המס ילך וירד. ברגע שהאוצר פותח את האופציה למכירת קרקעות בשיעור מס נמוך, הדבר מהוה תמריץ לפרטיים למכור את הקרקעות שבידיהם לקבלנים שונים בשוק החופשי ומצד שני, הורדת מס הרכישה יוצרת תמריץ לקבלנים לרכוש את אותן קרקעות. התוצאה היא עידוד של שחרור מלאי קרקעות לשוק כדי לאפשר מענה לביקושים על הדירות, תוך זמן יחסית קצר. ונוסיף על כך את מנהל מקרקעי ישראל שייתן לקבלנים תמריץ גדול על ידי הנחה של 15% כדי לעודד אותם לבנות במהירות דירות למגורים.

"לצערי, כמה מחברות הבניה הגדולות יותר בישראל, מחזיקות במלאי קרקעות היסטוריות ונוח להם לבנות לאט- לאט ולא להציף את השוק בדירות כי ככל שרמת המחירים גבוהה יותר הן מרוויחות יותר כסף ולגבי אותו מלאי קרקעות טרם ניתן מענה ואין תמריץ, או סנקציה לאותן חברות להתחיל בבניה מאסיבית", מוסיף המאירי. "עד עתה הממשלה פעלה בעיקר על צד הביקוש על ידי העלאת הריבית או הגבלת המשכנתאות אך פעולות אלה לא הצליחו להשפיע במידה ניכרת. יש להודות על כך שסוף סוף הממשלה התפנתה לטפל, בצדק, בצד ההיצע. אולם יש ללוות את זה בפתרון של פיצויים גם לסקטור החקלאי באזור המרכז כדי שישחררו אלפי יחידות דיור לשוק. נכון שהליך התכנון לוקח זמן אולם העובדה כי בשוק רואים כי התהליך מתחיל, יגרום לאנשים להפסיק עם מירוץ רכישת הדירות ויראה להם שיש למה לחכות".

אברהם קוזניצקי, יו"ר ובעלים חברת מנרב: "אם מס השבח יופחת לתקופה קצובה, הרי שיותר בעלי קרקע ירצו ליהנות מן ההפחתה ולממש את הנכסים שלהם ולהציע את הקרקעות שהם מחזיקים למכירה ונראה כי תהיה לכך תהודה. בנוגע למתן הנחה ליזמים, אני צופה בבעיות מאחר וקיצור תקופת הבניה בחלק מהמקרים אינה תלויה כלל בקבלן, אלא תלויה במתן היתרים של הרשויות בתום הבניה ובקבלת טופס 4. אם הפרמטרים של קיצור תקופת הבניה לא יוסדרו בצורה ברורה, אני צופה בקשיי מדידה של קיצור תקופת הבניה ויתרה מזאת, אף תביעות של הקבלנים כנגד הרשויות בגין מניעת הזכות לקבל את ההנחה שלא באשמתם. הרי שמדובר בתהליך בירוקרטי ומסורבל לפעמים. לכן, יהיה צורך אמיתי בקביעת קריטריונים ברורים למדידת זמן קיצור תקופת הביצוע. בסך הכל אני חושב שזה תהליך חיובי ובלבד שהתהליכים לא יהיו מסורבלים כתוצאה מהליכים בירוקרטים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"

"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם  של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי 

רן קידר |

מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.

נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.

במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.

עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.

בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.