"צעדי נתניהו הם כמו אקמול, על הממשלה לבצע צעדים שיורגשו מחר בבוקר"
הערב הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו על
יוסי גורדון, מנכ"ל התאחדות הקבלנים, אמר כי מדובר בצעד חיובי שבהחלט יכול להגדיל את ההיצע. "הכיוון הוא נכון, אך התניית ההנחה לקבלנים בבנייה בזמן כה קצר היא בעייתית, תהליכי קבלת היתרי בנייה והמחסור בעובדים זרים יקשו מאוד על קבלתה".
"ראשי הערים לא בונים במהרה שכונות חדשות, אם הממשלה לא תכניס יד לכיס ותבנה מבני ציבור לא יקודמו שכונות", הוסיף גורדון. "יש עוד צעדים שהממשלה יכולה לעשות כמו להוריד מיסים ישירים. יקח עוד זמן עד שהמחירים ירדו, המטרה כעת היא לעצור את עלייתם".
"צעדי נתניהו הם כמו אקמול, לא מספיקים", אומר ארז כהן, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין. "הפחתת מס השבח היא דבר טוב, אך מדובר בעסקאות שנמשכות מספר חודשים, בניית הדירות אורכת שנה-שנתיים. גם ההנחה על הקרקעות לקבלנים היא חיובית, אך מדובר במכרזים עתידיים והקרקעות לא נמצאות באזורי ביקוש חמים . על המדינה להפחית מיסים על דירה ראשונה לזוגות צעירים ולהפשיר קרקעות. "על הממשלה לעשות דברים שניתן יהיה להרגיש מחר בבוקר".
עו"ד יעקב אטרקצ'י, בעלים משותף ומנכ"ל חברת אאורה ישראל: "ההפחתה במס השבח ההיסטורי על הקרקעות תעודד את בעלי הקרקעות למכור או לעשות עסקאות קומבינציה, דבר שעשוי להגדיל את היצע הקרקעות בישראל ולפתור בעיה נקודתית בתל אביב וגוש דן ששם עיקר הקרקע בבעלות פרטית וכך להקל על הביקושים. הצלחתו של הצעד למתן ההנחה ליזמים במכרזי מנהל תלויה בשיתוף הפעולה של הרשויות המקומיות ומוסדות התכנון. אין לי ספק שהיזמים ישתפו פעולה ויזרזו הקמת פרויקטים בתוך 30 חודשים בכדי לזכות בהנחה של 15% על מחיר הקרקע, אולם אם במקביל להנחה זו לא תהיה הקלה בתהליכים התכנוניים, בעיקר ברשויות המקומיות, הדבר יהיה בלתי ישים ולכן הממשלה צריכה לגרום לשיתוף פעולה גם מצד הרשויות".
אהוד המאירי, יו"ר פירמת שמאות המקרקעין אהוד המאירי ושות': "מדובר בצעד מבורך של הממשלה. נוצר מצב שלמחזיקי קרקעות היסטורית לא השתלם למכור אותן מאחר וידעו כי ככל שימתינו יותר שנים, שיעור המס ילך וירד. ברגע שהאוצר פותח את האופציה למכירת קרקעות בשיעור מס נמוך, הדבר מהוה תמריץ לפרטיים למכור את הקרקעות שבידיהם לקבלנים שונים בשוק החופשי ומצד שני, הורדת מס הרכישה יוצרת תמריץ לקבלנים לרכוש את אותן קרקעות. התוצאה היא עידוד של שחרור מלאי קרקעות לשוק כדי לאפשר מענה לביקושים על הדירות, תוך זמן יחסית קצר. ונוסיף על כך את מנהל מקרקעי ישראל שייתן לקבלנים תמריץ גדול על ידי הנחה של 15% כדי לעודד אותם לבנות במהירות דירות למגורים.
"לצערי, כמה מחברות הבניה הגדולות יותר בישראל, מחזיקות במלאי קרקעות היסטוריות ונוח להם לבנות לאט- לאט ולא להציף את השוק בדירות כי ככל שרמת המחירים גבוהה יותר הן מרוויחות יותר כסף ולגבי אותו מלאי קרקעות טרם ניתן מענה ואין תמריץ, או סנקציה לאותן חברות להתחיל בבניה מאסיבית", מוסיף המאירי. "עד עתה הממשלה פעלה בעיקר על צד הביקוש על ידי העלאת הריבית או הגבלת המשכנתאות אך פעולות אלה לא הצליחו להשפיע במידה ניכרת. יש להודות על כך שסוף סוף הממשלה התפנתה לטפל, בצדק, בצד ההיצע. אולם יש ללוות את זה בפתרון של פיצויים גם לסקטור החקלאי באזור המרכז כדי שישחררו אלפי יחידות דיור לשוק. נכון שהליך התכנון לוקח זמן אולם העובדה כי בשוק רואים כי התהליך מתחיל, יגרום לאנשים להפסיק עם מירוץ רכישת הדירות ויראה להם שיש למה לחכות".
אברהם קוזניצקי, יו"ר ובעלים חברת מנרב: "אם מס השבח יופחת לתקופה קצובה, הרי שיותר בעלי קרקע ירצו ליהנות מן ההפחתה ולממש את הנכסים שלהם ולהציע את הקרקעות שהם מחזיקים למכירה ונראה כי תהיה לכך תהודה. בנוגע למתן הנחה ליזמים, אני צופה בבעיות מאחר וקיצור תקופת הבניה בחלק מהמקרים אינה תלויה כלל בקבלן, אלא תלויה במתן היתרים של הרשויות בתום הבניה ובקבלת טופס 4. אם הפרמטרים של קיצור תקופת הבניה לא יוסדרו בצורה ברורה, אני צופה בקשיי מדידה של קיצור תקופת הבניה ויתרה מזאת, אף תביעות של הקבלנים כנגד הרשויות בגין מניעת הזכות לקבל את ההנחה שלא באשמתם. הרי שמדובר בתהליך בירוקרטי ומסורבל לפעמים. לכן, יהיה צורך אמיתי בקביעת קריטריונים ברורים למדידת זמן קיצור תקופת הביצוע. בסך הכל אני חושב שזה תהליך חיובי ובלבד שהתהליכים לא יהיו מסורבלים כתוצאה מהליכים בירוקרטים".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
