"צעדי נתניהו הם כמו אקמול, על הממשלה לבצע צעדים שיורגשו מחר בבוקר"

תגובתם של גורמים בתחום הנדל"ן לצעדי ראש הממשלה לצינון שוק הנדל"ן שנויות במחלוקת. "הכיוון הוא נכון, אך יקח הרבה זמן עד שהמחירים ירדו"
לירן סהר |

הערב הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו על צעדים לצינון שוק הנדל"ן הכוללים מתן הנחה לקבלנים שיבנו תוך זמן סביר, הפחתת מס השבח ההיסטורי על קרקעות מ- 45% ל- 20% ומתן אפשרות לרשויות המקומיות לגבות באופן ישיר את היטלי הפיתוח מהקבלנים לצורך בניית מוסדות ציבור ושטחי ציבור. יוסי גורדון, מנכ"ל התאחדות הקבלנים, אמר כי מדובר בצעד חיובי שבהחלט יכול להגדיל את ההיצע. "הכיוון הוא נכון, אך התניית ההנחה לקבלנים בבנייה בזמן כה קצר היא בעייתית, תהליכי קבלת היתרי בנייה והמחסור בעובדים זרים יקשו מאוד על קבלתה". "ראשי הערים לא בונים במהרה שכונות חדשות, אם הממשלה לא תכניס יד לכיס ותבנה מבני ציבור לא יקודמו שכונות", הוסיף גורדון. "יש עוד צעדים שהממשלה יכולה לעשות כמו להוריד מיסים ישירים. יקח עוד זמן עד שהמחירים ירדו, המטרה כעת היא לעצור את עלייתם". "צעדי נתניהו הם כמו אקמול, לא מספיקים", אומר ארז כהן, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין. "הפחתת מס השבח היא דבר טוב, אך מדובר בעסקאות שנמשכות מספר חודשים, בניית הדירות אורכת שנה-שנתיים. גם ההנחה על הקרקעות לקבלנים היא חיובית, אך מדובר במכרזים עתידיים והקרקעות לא נמצאות באזורי ביקוש חמים . על המדינה להפחית מיסים על דירה ראשונה לזוגות צעירים ולהפשיר קרקעות. "על הממשלה לעשות דברים שניתן יהיה להרגיש מחר בבוקר". עו"ד יעקב אטרקצ'י, בעלים משותף ומנכ"ל חברת אאורה ישראל: "ההפחתה במס השבח ההיסטורי על הקרקעות תעודד את בעלי הקרקעות למכור או לעשות עסקאות קומבינציה, דבר שעשוי להגדיל את היצע הקרקעות בישראל ולפתור בעיה נקודתית בתל אביב וגוש דן ששם עיקר הקרקע בבעלות פרטית וכך להקל על הביקושים. הצלחתו של הצעד למתן ההנחה ליזמים במכרזי מנהל תלויה בשיתוף הפעולה של הרשויות המקומיות ומוסדות התכנון. אין לי ספק שהיזמים ישתפו פעולה ויזרזו הקמת פרויקטים בתוך 30 חודשים בכדי לזכות בהנחה של 15% על מחיר הקרקע, אולם אם במקביל להנחה זו לא תהיה הקלה בתהליכים התכנוניים, בעיקר ברשויות המקומיות, הדבר יהיה בלתי ישים ולכן הממשלה צריכה לגרום לשיתוף פעולה גם מצד הרשויות". אהוד המאירי, יו"ר פירמת שמאות המקרקעין אהוד המאירי ושות': "מדובר בצעד מבורך של הממשלה. נוצר מצב שלמחזיקי קרקעות היסטורית לא השתלם למכור אותן מאחר וידעו כי ככל שימתינו יותר שנים, שיעור המס ילך וירד. ברגע שהאוצר פותח את האופציה למכירת קרקעות בשיעור מס נמוך, הדבר מהוה תמריץ לפרטיים למכור את הקרקעות שבידיהם לקבלנים שונים בשוק החופשי ומצד שני, הורדת מס הרכישה יוצרת תמריץ לקבלנים לרכוש את אותן קרקעות. התוצאה היא עידוד של שחרור מלאי קרקעות לשוק כדי לאפשר מענה לביקושים על הדירות, תוך זמן יחסית קצר. ונוסיף על כך את מנהל מקרקעי ישראל שייתן לקבלנים תמריץ גדול על ידי הנחה של 15% כדי לעודד אותם לבנות במהירות דירות למגורים. "לצערי, כמה מחברות הבניה הגדולות יותר בישראל, מחזיקות במלאי קרקעות היסטוריות ונוח להם לבנות לאט- לאט ולא להציף את השוק בדירות כי ככל שרמת המחירים גבוהה יותר הן מרוויחות יותר כסף ולגבי אותו מלאי קרקעות טרם ניתן מענה ואין תמריץ, או סנקציה לאותן חברות להתחיל בבניה מאסיבית", מוסיף המאירי. "עד עתה הממשלה פעלה בעיקר על צד הביקוש על ידי העלאת הריבית או הגבלת המשכנתאות אך פעולות אלה לא הצליחו להשפיע במידה ניכרת. יש להודות על כך שסוף סוף הממשלה התפנתה לטפל, בצדק, בצד ההיצע. אולם יש ללוות את זה בפתרון של פיצויים גם לסקטור החקלאי באזור המרכז כדי שישחררו אלפי יחידות דיור לשוק. נכון שהליך התכנון לוקח זמן אולם העובדה כי בשוק רואים כי התהליך מתחיל, יגרום לאנשים להפסיק עם מירוץ רכישת הדירות ויראה להם שיש למה לחכות". אברהם קוזניצקי, יו"ר ובעלים חברת מנרב: "אם מס השבח יופחת לתקופה קצובה, הרי שיותר בעלי קרקע ירצו ליהנות מן ההפחתה ולממש את הנכסים שלהם ולהציע את הקרקעות שהם מחזיקים למכירה ונראה כי תהיה לכך תהודה. בנוגע למתן הנחה ליזמים, אני צופה בבעיות מאחר וקיצור תקופת הבניה בחלק מהמקרים אינה תלויה כלל בקבלן, אלא תלויה במתן היתרים של הרשויות בתום הבניה ובקבלת טופס 4. אם הפרמטרים של קיצור תקופת הבניה לא יוסדרו בצורה ברורה, אני צופה בקשיי מדידה של קיצור תקופת הבניה ויתרה מזאת, אף תביעות של הקבלנים כנגד הרשויות בגין מניעת הזכות לקבל את ההנחה שלא באשמתם. הרי שמדובר בתהליך בירוקרטי ומסורבל לפעמים. לכן, יהיה צורך אמיתי בקביעת קריטריונים ברורים למדידת זמן קיצור תקופת הביצוע. בסך הכל אני חושב שזה תהליך חיובי ובלבד שהתהליכים לא יהיו מסורבלים כתוצאה מהליכים בירוקרטים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוחמד בן סלמאן
צילום: U.S. Department of State

הברית המתחדשת: מוחמד בן סלמאן וטראמפ בדרך למפגש היסטורי בנובמבר

מעסקאות של מאות מיליארדים ועד נורמליזציה עם ישראל - כל הפרטים על המפגש שישנה את המזרח התיכון

אדיר בן עמי |

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן צפוי להיפגש עם הנשיא דונלד טראמפ בוושינגטון בנובמבר הקרוב, במסגרת מה שהופך למפגש דיפלומטי מרכזי השנה. אם המפגש יתקיים כמתוכנן, תהיה זו הפעם הראשונה מאז 2018 בה יתקבל בן סלמאן בבית הלבן באופן רשמי - מאז פרשת רצח העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י שהשפיעה על מעמדו הבינלאומי.


הפגישה המתוכננת מהווה המשך למגעים שהחלו כבר בינואר השנה, כאשר בן סלמאן היה המנהיג הזר הראשון שקיים שיחה עם טראמפ לאחר כניסתו לתפקיד. השיחה אותתה על סדר העדיפויות החדש של הממשל הנוכחי ביחסים עם הממלכה.


מיליארדים על השולחן

הביקור הקרוב בוושינגטון נקשר ישירות לפסגה שהתקיימה בריאד במאי האחרון. טראמפ, שהיה מלווה ביותר מ-30 מנהיגים עסקיים מתאגידים אמריקאיים מובילים, הצהיר על חתימת עסקאות בשווי של טריליון דולר. הבית הלבן תיקן מאוחר יותר את הנתון לכ-600 מיליארד דולר.


במהלך אותו ביקור במאי הוכרזו שיתופי פעולה בתחום הבינה המלאכותית, כולל אספקת שבבים מחברות אנבידיה ו-AMD לחברת AI הסעודית Humain עבור פרויקט מרכז נתונים. הודעות אלו הביאו לעלייה של 6.4% במניית אנבידיה.


בן סלמאן הציג בפני טראמפ במהלך שיחתם בינואר תכנית להרחבת ההשקעות הסעודיות בארה"ב ל-600 מיליארד דולר במהלך ארבע השנים הבאות, עם אפשרות להרחבה נוספת בהתאם להזדמנויות שיתגלו. ההשקעות המתוכננות מתמקדות במספר תחומים מרכזיים: בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי עם שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה אמריקאיות מובילות, אנרגיה מתחדשת כולל פרויקטי אנרגיה סולארית ורוח בהיקפים נרחבים, תעשיות ביטחוניות עם עסקאות נשק והגנה, ותשתיות חכמות המשלבות טכנולוגיות מתקדמות.


נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?

הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם 

משה כסיף |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.