פאדל גיאט: "מדינות רבות ירצו את הגז מלוויתן, להקטין את התלות בגזפרום"

כך אומר אנליסט האנרגיה של אופנהיימר בראיון ל-Bizportal. גיאט לא חוסך ביקורת ממדינת ישראל שעלולה לשתק את חיפושי הגז בישראל אם שיעור התמלוגים יוכפל
תומר קורנפלד |

פאדל גיאט, אנליסט האנרגיה של בית ההשקעות אופנהיימר אינו אוהב להתייחס לקידוח לוויתן כאל תגלית. המשקיעים אשר הגיעו להרצאתו אתמול בכנס האנליסטים השנתי של בית ההשקעות קיוו שהוא ידבר על הפוטנציאל הגלום בקידוח הימי המתנהל מול חופי ישראל, אך זה לא קרה. פאדל העדיף לדבר יותר על שוק הנפט והגז הגלובלי, מחירי הנפט והגז והשיפורים הטכנולוגיים בתחום.

לאחר ההרצאה ניצלנו את ההזדמנות כדי לשוחח איתו על שוק הגז העולמי, בדגש על קידוח 'לוויתן'. בראיון ל-Bizportal משרטט גיאט את התרחישים העומדים בפניי יצחק תשובה ונובל אנרג'י במידה ויתברר כי הלוויתן הינו תגלית. בסיום הראיון, אי אפשר היה שלא להעלות בפני גיאט את הסוגיה הבוערת היום בתחום הנפט והגז: מסקנות ועדת ששינסקי.

כבר בתחילת הראיון הבהיר פאדל כי כל השיחה על הלוויתן הינה תחת ההנחה כי בסופו של יום יהיה מדובר בתגלית. גיאט אינו סבור כי תגלית גדולה ככל שתהיה עלולה להיות ברת השפעה על מחיר הגז העולמי.

עם זאת, גיאט מסביר כי "אף חברה אחרת לא תרצה לראות את נובל אנרג'י מוצאת מאגר גז כיוון שזה מעלה את היצע הגז הכולל בעולם". למרות זאת, גיאט סבור כי מחירי הגז בהחלט עשויים לעלות אך ימשיכו להיות נחותים בהשוואה למחירי הנפט. במקרה שכזה, כל שותפויות הגז עשויות להרוויח מכך - כיוון שמחיר המכירה יהיה גבוה יותר והרווחים יהיו בהתאם.

יצחק תשובה כבר הצהיר בעבר כי הגז של לוויתן מתוכנן להיות מיוצא לאירופה. ביבשת זו שולטות מספר חברות של גז המוכרות את תוצרתן למדינות השונות ובהן חברת גזפרום הרוסית. ניסינו להבין האם לנובל אנרג'י ולתשובה יש סיכוי להתחרות בשווקים אלו.

"אם אני הייתי אנגלה מרקל לא הייתי רוצה להיות תלוי רק בגז של גזפרום והייתי מעוניין להרחיב את מקורות הגז". עם זאת, מסביר גיאט "מדינות לא יחתמו על הסכמים ארוכי טווח מול החברות כי הם רוצים לרכוש את הגז במחיר הנמוך ביותר".

פאדל משוכנע שחברות הגז צריכות להבטיח לצרכנים ביטחון באספקת הגז וכדי להתחרות מול יצואניות הגז הנוספות ידרשו השותפות בלוויתן להוריד את המחירים: "הגז מגזפרום זורם בצינור בן 25 בהשקעה של מיליארדי דולרים. מחירי הגז מתנהלים ברמה אחת בלבד. כאשר נובל אנרג'י תרצה למכור גז באירופה, הם יצטרכו להיות תחרותיים ולהפחית מחירים". לדברי גיאט, מדינות רבות יהיו מוכנות לרכוש גז מהמשק הישראלי כדי להקטין את התלות שלהן בגזפרום באופן המשמש גיבוי לגז הרוסי.

ועדת ששינסקי

פאדל אינו מעורה כל כך בנעשה בשוק המקומי מבחינת תמלוגי הגז, אך הוא מבין שמדובר באחד הנושאים הבוערים ביותר אשר מאיימים על שוק חיפושי הנפט והגז בארץ. מסקנות הביניים של וועדת ששינסקי שפורסמו בשבוע שעבר מצביעות על כך שיש כוונה להעלות את חלקה של המדינה בפרוייקטים מרמה של 30% ל-66%.

לדברי גיאט, מדובר באחוז שאינו אטרקטיבי, אשר עלול לשתק את משק האנרגיה בישראל. במקרה שזה יהיה המצב, "נובל עלולה שלא להשקיע בפרוייקטים נוספים בישראל ולהעדיף מקומות אחרים". פאדל מאמין שבהחלט יש מקום להעלות את שיעור התמלוגים מהרמה הנוכחית, אך בוודאי שלא לרמה של 66%. לדבריו: "שיעור המס הממוצע בעולם הוא נמוך מ-50% ולישראל אסור להיות מעל לרף הזה".

לדברי גיאט "גם הממשלה המקומית מודעת לסוגיה הזאת, והיא צריכה למצוא את האיזון כך שההשקעה בישראל תהיה עדיפה לחברות מאשר במדינות אחרות".

פאדל גיאט מסביר כי הממשלה צריכה לבחור בין שתי אפשרויות. הראשונה היא שיעור תמלוגים נמוך יחסית באופן היוצר בסיס הכנסות רחב למדינה. האפשרות השנייה הוא שיעור תמלוגים גבוה ובסיס הכנסות נמוך. מיותר לציין, כי פאדל מעדיף את האפשרות הראשונה הדוגלת בשיעור מיסוי נמוך יותר. גם ראש הממשלה עצמו, בנימין נתניהו ידוע בעולם כמי שתומך בהפחתת מסים כדי לעודד את הכלכלה, כפי שעשה בכהונתו כשר אוצר בשנת 2003.

"ביבי צריך לגרום לכך שישראל תהיה אטרקטיבית ושיושקע בה הון. בחוף הים כאשר דייגים רבים רואים שדייג תופס הרבה דגים באזור מסוים, כולם נודדים לכיוון שלו. הרבה חברות רואות את תגליות הגז מול חופי ישראל ורוצות להגיע לאזור - זה לא בטעות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.