פאדל גיאט: "מדינות רבות ירצו את הגז מלוויתן, להקטין את התלות בגזפרום"
פאדל גיאט, אנליסט האנרגיה של בית ההשקעות אופנהיימר אינו אוהב להתייחס לקידוח לוויתן כאל תגלית. המשקיעים אשר הגיעו להרצאתו אתמול בכנס האנליסטים השנתי של בית ההשקעות קיוו שהוא ידבר על הפוטנציאל הגלום בקידוח הימי המתנהל מול חופי ישראל, אך זה לא קרה. פאדל העדיף לדבר יותר על שוק הנפט והגז הגלובלי, מחירי הנפט והגז והשיפורים הטכנולוגיים בתחום.
לאחר ההרצאה ניצלנו את ההזדמנות כדי לשוחח איתו על שוק הגז העולמי, בדגש על קידוח 'לוויתן'. בראיון ל-Bizportal משרטט גיאט את התרחישים העומדים בפניי יצחק תשובה ונובל אנרג'י במידה ויתברר כי הלוויתן הינו תגלית. בסיום הראיון, אי אפשר היה שלא להעלות בפני גיאט את הסוגיה הבוערת היום בתחום הנפט והגז: מסקנות ועדת ששינסקי.
כבר בתחילת הראיון הבהיר פאדל כי כל השיחה על הלוויתן הינה תחת ההנחה כי בסופו של יום יהיה מדובר בתגלית. גיאט אינו סבור כי תגלית גדולה ככל שתהיה עלולה להיות ברת השפעה על מחיר הגז העולמי.
עם זאת, גיאט מסביר כי "אף חברה אחרת לא תרצה לראות את נובל אנרג'י מוצאת מאגר גז כיוון שזה מעלה את היצע הגז הכולל בעולם". למרות זאת, גיאט סבור כי מחירי הגז בהחלט עשויים לעלות אך ימשיכו להיות נחותים בהשוואה למחירי הנפט. במקרה שכזה, כל שותפויות הגז עשויות להרוויח מכך - כיוון שמחיר המכירה יהיה גבוה יותר והרווחים יהיו בהתאם.
יצחק תשובה כבר הצהיר בעבר כי הגז של לוויתן מתוכנן להיות מיוצא לאירופה. ביבשת זו שולטות מספר חברות של גז המוכרות את תוצרתן למדינות השונות ובהן חברת גזפרום הרוסית. ניסינו להבין האם לנובל אנרג'י ולתשובה יש סיכוי להתחרות בשווקים אלו.
"אם אני הייתי אנגלה מרקל לא הייתי רוצה להיות תלוי רק בגז של גזפרום והייתי מעוניין להרחיב את מקורות הגז". עם זאת, מסביר גיאט "מדינות לא יחתמו על הסכמים ארוכי טווח מול החברות כי הם רוצים לרכוש את הגז במחיר הנמוך ביותר".
פאדל משוכנע שחברות הגז צריכות להבטיח לצרכנים ביטחון באספקת הגז וכדי להתחרות מול יצואניות הגז הנוספות ידרשו השותפות בלוויתן להוריד את המחירים: "הגז מגזפרום זורם בצינור בן 25 בהשקעה של מיליארדי דולרים. מחירי הגז מתנהלים ברמה אחת בלבד. כאשר נובל אנרג'י תרצה למכור גז באירופה, הם יצטרכו להיות תחרותיים ולהפחית מחירים". לדברי גיאט, מדינות רבות יהיו מוכנות לרכוש גז מהמשק הישראלי כדי להקטין את התלות שלהן בגזפרום באופן המשמש גיבוי לגז הרוסי.
ועדת ששינסקי
פאדל אינו מעורה כל כך בנעשה בשוק המקומי מבחינת תמלוגי הגז, אך הוא מבין שמדובר באחד הנושאים הבוערים ביותר אשר מאיימים על שוק חיפושי הנפט והגז בארץ. מסקנות הביניים של וועדת ששינסקי שפורסמו בשבוע שעבר מצביעות על כך שיש כוונה להעלות את חלקה של המדינה בפרוייקטים מרמה של 30% ל-66%.
לדברי גיאט, מדובר באחוז שאינו אטרקטיבי, אשר עלול לשתק את משק האנרגיה בישראל. במקרה שזה יהיה המצב, "נובל עלולה שלא להשקיע בפרוייקטים נוספים בישראל ולהעדיף מקומות אחרים". פאדל מאמין שבהחלט יש מקום להעלות את שיעור התמלוגים מהרמה הנוכחית, אך בוודאי שלא לרמה של 66%. לדבריו: "שיעור המס הממוצע בעולם הוא נמוך מ-50% ולישראל אסור להיות מעל לרף הזה".
לדברי גיאט "גם הממשלה המקומית מודעת לסוגיה הזאת, והיא צריכה למצוא את האיזון כך שההשקעה בישראל תהיה עדיפה לחברות מאשר במדינות אחרות".
פאדל גיאט מסביר כי הממשלה צריכה לבחור בין שתי אפשרויות. הראשונה היא שיעור תמלוגים נמוך יחסית באופן היוצר בסיס הכנסות רחב למדינה. האפשרות השנייה הוא שיעור תמלוגים גבוה ובסיס הכנסות נמוך. מיותר לציין, כי פאדל מעדיף את האפשרות הראשונה הדוגלת בשיעור מיסוי נמוך יותר. גם ראש הממשלה עצמו, בנימין נתניהו ידוע בעולם כמי שתומך בהפחתת מסים כדי לעודד את הכלכלה, כפי שעשה בכהונתו כשר אוצר בשנת 2003.
"ביבי צריך לגרום לכך שישראל תהיה אטרקטיבית ושיושקע בה הון. בחוף הים כאשר דייגים רבים רואים שדייג תופס הרבה דגים באזור מסוים, כולם נודדים לכיוון שלו. הרבה חברות רואות את תגליות הגז מול חופי ישראל ורוצות להגיע לאזור - זה לא בטעות".
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
