הנתון הבלתי יאמן של שוק הנדל"ן בישראל: פי 274 מהבורסה

עוה"ד דוד לוי בוחן את שעור התשואה על השקעה בדירה מיום 1.1.08 ועד 30.9.10 בהשוואה לתשואה שהתקבלה מהשקעת אותו סכום בבורסה באותה תקופה ומסיק מסקנות
דוד לוי |

בחינת שעור התשואה על השקעת סכום של 200,000 שקלים בדירה בשווי של 1,000,000 שקלים החל מתחילת שנת 2008 ועד יום 30.9.10, לפי נתוני הלמ"ס, מספקת לנו ממצאים מאלפים. השוואת התשואה של ההשקעה האמורה בדירה לתשואה על השקעת 200,000 שקלים בבורסה, במדד ת"א 100 או מדד ת"א 25 , מספקת לנו נתונים מדהימים עוד יותר. השקעת 200,000 שקלים בדירה בשווי 1,000,000 שקלים החל מ-1.1.08 ועד 30.9.10 הניבה תשואה של פי 250 ויותר מהתשואה בבורסה. כך למשל השקעת הסכום האמור בדירה באזור ת"א הניבה תשואה של 206%, השקעת סכום זה בדירה במרכז הניבה תשואה של 217% והשקעת סכום זה בדירה בשרון הניבה תשואה של 238%. לעומת זאת השקעה של 200,000 שקלים בבורסה במדד ת"א 25 מיום 1.1.08 ועד 30.9.10 הניבה תשואה של 0.75% בלבד והשקעה במדד ת"א 100 הניבה תשואה שלילית של 2.25%- . להלן ריכוז של נתוני התשואה על השקעת 200,000 שקלים בדירה בשווי 1,000,000 שקלים מיום 1.1.08 ועד יום 30.9.10, עפ"י נתוני הלמ"ס, והשוואת הנתונים לתשואה על השקעה דומה בבורסה. אם אנו סבורים שרק משקיעים בודדים נהנו מהתשואה הפנטסטית הזו הרי שאנו טועים. כבר בתחילת 2008 היה שיעור משקיעי הנדל"ן מקרב רוכשי הדירות כ-25%, שעור שהלך וגדל במהלך 2009 ובמהלך 2010. נגיד בנק ישראל- ירידת מחירים כשלא ימצאו רוכשים במחירים הנוכחיים בהופעתו בפני וועדת הכספים של הכנסת ביום 9.11.10 נשאל נגיד בנק ישראל האחראי על יציבות המחירים במשק, מתי לדעתו ירדו מחירי הדירות. נגיד הבנק המרכזי ענה לשאלה כי כאשר לא יהיו מספיק אנשים שיוכלו לרכוש דירות במחירים המאמירים הללו, כי אז ירדו מחירי הדירות. מתי יכול להתרחש מהלך של ירידה במחירי הדירות על פי גישת הנגיד? כידוע מידי שנה נערכות כמאה אלף עסקאות רכישת דירה. מכיוון שכ-30% מן הרוכשים הם משקיעים, הרי שכל עוד ימצאו 70,000 בתי אב בשנה, זוגות צעירים ומשדרגי דיור, שיהיו מוכנים לרכוש דירה במחירים הנוכחיים, המחירים ימשיכו לעלות. כיצד מצליחים זוגות צעירים ומשדרגי דיור לממן רכישת דירה במחירים כה גבוהים(בגובה של 120 משכורות להבדיל מגובה של 60 משכורות במערב), ובכן בעזרת ההורים,כך על כל פנים סבור הנגיד. מכאן, שגם אם 50% או 60% מהאוכלוסייה לא תוכל לממן רכישת דירה עקב מחירה הגבוה, די בכך ש-70,000 משפחות, אמידות מן הסתם, יוכלו להרשות לעצמן רכישת דירה בשנה, כדי שמחירי הדירות בארצנו ימשיכו לעלות. מעניין מאוד לגלות שאפילו בארה"ב התפוצצה בועת הנדל"ן הרבה לפני שנגיד בנק ישראל צופה למשק הישראלי שינוי מגמה של מחירי הדירות. בארה"ב התפוצצה הבועה כאשר הוברר שיכולת הפירעון של לווים רבים מוטלת בספק, במיוחד אם חלילה יצנחו מחירי הדירות. לנו נראה, כי אם אכן יגיע המשק הישראלי למצב בו לא ימצאו 70,000 משפחות אמידות היכולות לרכוש דירה, כי אז פיצוץ הבועה יהיה בעוצמה כזו, שייקח לכלכלה הישראלית לפחות 20 שנה להשתקם (ראה את פרק הזמן שלקח לכלכלה היפנית להשתקם מפיצוץ הבועה וזאת כשיפן הייתה, ערב פיצוץ הבועה, אחת הכלכלות החזקות בעולם). ממשלת ישראל צריכה להפסיק לעסוק בתכנון ולהתחיל לבצע לנו נראה, עם כל הכבוד, כי ממשלת ישראל ונגיד בנק ישראל לא יכולים להמתין לייצוב שוק הנדל"ן על ידי כוחות השוק החופשי, שכן זוהי צעידה לעבר התהום. משרד האוצר, אשר יושב על המדוכה כבר שבועות ארוכים בתכנון של תוכניות לצינון של שוק הדיור, חייב לעשות הפסקה בתכנון התוכניות, לעבור לשלב הביצוע ולהעלות באופן מיידי את מס הרכישה על רכישת דירה שנייה לפחות ב-10% כדי למנוע את הביקוש הגבוה לדירות להשקעה. נגיד בנק ישראל חייב להעלות את הריבית במשק, כדי לגרום לבנקים להעלות את הריבית על המשכנתאות ולא להוריד אותה כפי שהם עושים כיום. ממשלת ישראל באמצעות משרד השיכון ומינהל מקרקעי ישראל חייבים לשחרר בהקדם קרקעות לבנייה בצורה מסיבית. האשליה האופטית של הציבור הרחב ובמיוחד של בעלי הדירות במדינה, שהעלייה המסחררת במחירי הדירות הופכת אותם ליותר עשירים היא הבלוף הגדול ביותר בתקופה זו. נראה לנו שאנו כאן צריכים להבין ששלוש מאות מליון אמריקאים, מאה ושלושים מליון יפנים וחמישה מליון אירים לא טועים. מחירי הדירות והבתים שעלו בצורה מואצת במדינות אלו, גרמו בסופו של דבר לבעלי הדירות והבתים להיות הרבה, הרבה יותר עניים. עו"ד דוד לוי הינו הבעלים והמנהל של משרד עורכי הדין דוד לוי ואתר המכרזים "מכרז און ליין" * הפרשנות המצויה בטור הדעה שלעיל אינה בבחינת קריאת העתיד, אלא תחזית המבוססת על פרמטרים כלכליים הקיימים נכון למועד כתיבת הדברים, ועל היקשים לוגים. ככל שהפרמטרים הכלכליים בשוק ישתנו בעתיד ממילא תשתנה התחזית שלעיל. זאת ועוד, התחזית שלעיל אינה בהכרח משקפת את המצב הרצוי לדעתו של הכותב, אלא משקפת את המצב המצוי הנובע מתהליכים כלכליים הקיימים בשוק עפ"י הערכתו של הכותב, אלא אם נאמר אחרת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי

האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק אמיר ירון

האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין. 


הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. 


הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.


להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:

• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.

• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?

הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם 

משה כסיף |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.