לאחר הפרסום באייס - המועצה לצרכנות עונה ל-bbr expert: הפרזנטציה בתשלום
ביום רביעי האחרון פרסמנו כאן באתר אייס את
המועצה לצרכנות שקיבלה את מכתבם של בר ומרחב לא נשארה חייבת והחליטה להשיב במכתב שנשלח למשרד הפרסום ולאייס, ובו נכתב:
"מורת רוח מאופן הניסוח אשר משתלח במועצה לצרכנות"
"במענה למכתבכם שבסימוכין בעניין שבנדון, הריני מתכבד להשיבכם כדלקמן:
ראשית, ברצוני להביע מורת רוחי מאופן ניסוח פנייתכם, אשר משתלח במועצה לצרכנות דרך אמצעי תקשורת ולא על דרך תום הלב וההוגנות, אשר מחייבים פניה מקדימה לגורם כנגדו מלינים ומתן שהות סבירה לקבלת תגובתו".
"ולגופו של עניין. המועצה הישראלית לצרכנות, כגוף ציבורי וכחברה ממשלתית ללא מטרות רווח, המתוקצבת על-ידי המדינה, מחויבת לפעול בקבלת שירותים חיצוניים מסוימים בהליך של מכרז פומבי תקין על-פי דיני המכרזים, וכך עשתה במכרז הנ"ל".
"נוסחו של המכרז, אשר לגרסתכם הנו מפותל ומתיש, כלל אינו נועד להתיש מתמודד זה או אחר בהשתתפותו במכרז, או חלילה להרתיעו מהשתתפות במכרז. המכרז בנוסחו כאמור, נועד בראש ובראשונה למלא אחר התנאים שבדיני המכרזים, ולאחר מכן ליצור נוסחה שוויונית בין כל המציעים למכרז, ככל שניתן, על מנת לבחון נכונה את ההצעות המוגשות. לפיכך, אין מקום להשמעת טענה על אורכו של המכרז ודרישותיו, ולבטח לא להעיר היערות נלוזות כנגד נוסחו והדרישות המועלות בו, בלשון: "מכרז הזוי", "לא הגיוני ולא שווה התייחסות" או "ודאי עשה את דרכו לפח האשפה בכל משרד אליו הגיע", כפי שהתבטא משרדכם בחריפות במכתבכם הנ"ל".
"כפי שהדגשתם במכתבכם הנ"ל, התקציב העומד לרשות המועצה לצרכנות בגין תכנון והוצאה לפועל של הקמפיינים שלה, הנו דל יחסית לתקציבים המוקצים לעניין זה בגופים ציבוריים אחרים ולבטח בחברות פרטיות. לפיכך, על המועצה לצרכנות לדאוג כי בחינת ההצעות שיוגשו לה במכרז תיעשה בקפידה, הן ביחס לאיכותן והן ביחס לעלויות המוצגות בהן".
"אם משהו לא הובן - הייתם צריכים לפנות למועצה ולא לתקשורת"
"אם פרט מסוים במכרז לא הובן על-ידי משרדכם או חפצים הייתם להעיר הערותיכם עליו, מן הראוי היה כי הדבר ייעשה באמצעות התקשרות ישירה למועצה וליבון העניין, בדרך הלגיטימית לכך שצוינה במכרז ולא באמצעות התקשורת".
"יובהר למען הסר ספק, כי המועצה לצרכנות התכוונה כי השלב השני במכרז שלב הפרזנטציה - ייעשה כנגד תשלום כפי שמקובל. זאת מתוך אותה הגינות צרכנית אותה חרטנו על דגלנו במאבקנו למסחר הוגן כלפי הצרכנים, ומתוך גילוי דעתנו במכרז כי הפרזנטציה תהווה עבור הזוכה במכרז הבסיס לקמפיין הראשון של המועצה".
"כמו כן, אני מבקש להזכיר עובדה שאולי נעלמה מעיניכם, לפיה את מלאכת תכנון האסטרטגיה לקמפיין כנגד "בריף", וכן הכנת הפרזנטציה לא מתבקשים כלל המועמדים לבצע. זהו רק שלב הגמר במכרז, ואליו יעלו 5 משרדים בלבד, וכאמור הוא יבוצע כנגד תשלום. הנני מקווה כי היטבתי להבהיר בתשובתי למכתבכם עמדת המועצה לצרכנות לטענותיכם כאמור, ומכל מקום נשקול ציון הבהרה מפורשת בתוך טופס המכרז לאור הערתכם בנושא".
תגובת אייל בר, מנכ"ל משותף ב-bbr expert: "אנחנו שמחים שבזכות המכתב שלנו ובזכות הפרסום באייס החליטה המועצה לצרכנות לפרסם כי המשתתפים במכרז יקבלו תשלום על עבודתם. אנחנו מאחלים הצלחה למשתתפים".
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
