עיתונאים בכנס מכון ון ליר: "נושאי חינוך לא מעניינים את ציבור הקוראים"
בדיון שנערך היום (ד') בנושא: "השפעת התקשורת על מעמד המורה" במסגרת כנס החינוך של ון ליר אמר יון פדר, עורך YNET: "התקשורת לא אשמה ולא משנה באופן מהותי, היא רק מזהה את הטעון תיקון והפגום גם אם כתוצאה מכך הולך ומתחזק מעמד המורה כשלילי"
בדיון השתתפו לצד פדר, ראש מערכת 'ידיעות אחרונות' בירושלים גד ליאור, הכתב הכלכלי של חדשות ערוץ 10 מתן חודורוב, הפובליציסטית יעל פז מלמד ('מעריב'), מתן חודורוב ומרב מיכאלי. הנחה את הדיון העיתונאי לשעבר - שלומי לאופר.
תקיפתה של פז מלמד את נושא הבחירות בארגון המורים ובחירתו המחודשת של רן ארז, גררה מצד תומכיו של היושב ראש, קריאות ביניים רבות. לעומת זאת גד ליאור זכה לתשואות כשהציג נתונים (נמוכים במיוחד) אודות שכר המורים הנמוך במיוחד ביחס לשכר הנהוג במגזר הציבורי.
בין הקהל לחברי הפאנל התפתח עימות בנוגע להשפעתה של התקשורת על ירידת קרנה של מערכת החינוך בעיני הציבור, אולם העיתונאים השיבו כי האחריות על כך שייכת דווקא למערכת וכי עליה "להתפתח ולהתקדם".
גד ליאור הסביר כי נושאי חינוך ו"חדשות טובות" כהגדרתו, אינם מעניינים בהכרח את ציבור הקוראים. "היינו רוצים לפרסם החל ממחר בבוקר רק על דיוני ועדת איכות הסביבה של הכנסת, הישגי המורים וכיוצא באלה.
תפוצת העיתון תרד לאפס". אמר ליאור ופז מלמד חיזקה אותו והגדירה את
נושא החינוך כ: "לא סקסי". עם זאת, בהתייחסה לנושא האלימות בבתי הספר, אמרה פז מלמד כי התקשורת מגנה באופן תקיף וחריף כל מעשה אלימות.
חודורוב הציע לבתי הספר להעסיק אנשי יחסי ציבור והתרעם על כך שעיתונאים לא יכולים לדבר בחופשיות עם מורים כי נאסר על המורים לשוחח בלי אישור משרד החינוך. את הפאנל פתח וסגר יון פדר שהדגיש את פרויקט "המורה של המדינה" כדוגמה להתגייסות מערכתית לקידום החינוך וציין כי תפקידה של התקשורת למצוא את הפגמים במטרה להביא לשיפור במערכת.
סוגיה נוספת בה נגע הפאנל היא דמותה הסטירית של ליטל מעתוק, מתוכנית הטלוויזיה "ארץ נהדרת" שאף ירדה מהמרקע כתוצאה מחיקוי של מעשיה על ידי תלמידים ברחבי הארץ.
בסיכום המושב, בדיאלוג בין הקהל ובין העיתונאים, ביקשו המורים להקדיש יותר מקום לסיקור תחום החינוך ולחיפוש אחר מקרים בעלי הד חיובי. מנגד המליצו להם העיתונאים להיפתח יותר לתקשורת ולקבל בהבנה גם את הביקורת אם ישנה כזו.

סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
שר האוצר אומר שיוריד מיסים ויפתח את שוק האשראי לתחרות שתוריד את המחירים, אבל מאחורי ההצהרות מסתתר פער בין פוליטיקה לכלכלה
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', נפגש היום עם נשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי וצוות האוצר, כחלק מההיערכות לגיבוש תקציב המדינה לשנת 2026. במפגש השתתפו ראשי האיגודים המרכזיים במשק, מהתאחדות התעשיינים, איגוד הבנקים וחברות הביטוח ועד התאחדות הקבלנים ולשכת
המסחר.
במהלך הדיון, סמוטריץ' בחר להתמקד בסוגיות המאקרו החשובות, כמו הריבית הגבוהה, עתיד התקציב והצורך ביצירת תחרות במערכת הבנקאית, אך במקום להתמקד בתחום הפיסקלי שבאחריותו, הוא בחר למתוח ביקורת חריפה על המדיניות המוניטרית ועל נגיד בנק ישראל, פרופ'
אמיר ירון, ואמר כי "הנגיד היה צריך להוריד את הריבית מזמן. אם הוא לא יעשה כן, אני אוריד את המיסים". מיד לאחר מכן סייג כי "עצמאותו של הנגיד קריטית ואסור לפגוע בסמכויותיו, אך הנגיד אחראי
על המדיניות המוניטרית ואני על הפיסקלית".
בנוגע לתקציב המדינה לשנת 2026, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הטיל ספק ביכולת הממשלה להעבירו לנוכח המצב הפוליטי המורכב. סמוטריץ' מנגד התחייב: ״יהיה תקציב. מבינים את הצורך בשמירת אמון השחקנים כולם בכלכלה הישראלית. תקציב 2026 ממלחמה לצמיחה״.. עוד ציין כי בכוונתו להיאבק בהון השחור באמצעות "חניקה כלכלית של ארגוני הפשיעה".
על מערכת הבנקאות אמר
סמוטריץ': "אני נחוש לגוון את מקורות ההון. גם לכם המגזר העסקי זו דרמה. אתם מכירים את הרפורמה שאנחנו עושים בפיקדונות. נגישות לכסף זול לשחקנים שיצרו תחרות על הבנקים, בעיני זו רפורמה
שסוגרת את המעגל. אני מקווה שנצליח להרגיל גם את האזרחים להשתחרר מהדביקות לבנק ולחפש את האלטרנטיבות, אבל גם לכם לעסקים ולמשקי הבית תהיה נגישות הרבה יותר משמעותית. כמות האשראי תגדל, מחיר האשראי ירד, והתוצאה תביא לירידת מחירים".
- סמוטריץ' חשף את מפת הריבונות - באמירויות הזהירו מקריסת 'הסכמי אברהם'
- הממשלה אישרה את הצעת התקציב הנוסף לשנת 2025 למימון הוצאות המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל ציין כי ״הנגיד ובנק ישראל מקבלים החלטות אך ורק על בסיס אמות מידה מקצועיות. אינפלציה גבוהה פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות וריסונה הוא תנאי הכרחי לפעילות כלכלית תקינה. אחריות תקציבית, במיוחד בעת הזו, היא צורך השעה״.