ג'קי מוקמל: "תאוות הבצע של עיריית ת"א מונעת יצירתיות, ר"ג שוב תרוויח"
בתקופה האחרונה ניכרת התחושה כי שוק המשרדים מתחיל לשוב לתקופת השגשוג של טרום ימי המשבר הכלכלי העולמי של שנת 2008. יותר ויותר חברות בנייה משיקות פרויקטים של מגדלי משרדים מפוארים במרכזי הערים ובעתיד הקרוב הרקיע של תל אביב צפוי להתמלא שוב במנופים. ג'קי מוקמל, מנכ"ל חברת מ.א.ן נכסים, פרס עבור Bizportal את המגמות והבעיות בתחום.
ניכרת התחושה כי בכל פינה בתל אביב מוקם מגדל משרדים, לא צפויה הצפה?
"הפרויקטים המתוכננים כיום יושלמו רק לקראת 2013-2014 כי לוקח כ-3 שנים להקים בניין משרדים ולא תמיד הקבלנים עומדים ביעד, אני מאמין שנראה מחסור במשרדים בתל אביב בשנים 2011-2012".
אז רחובות יגאל אלון והמסגר יהפכו לסיטי החדש של העיר?
"זה לא יקרה כל כך מהר, רוב אזור יגאל אלון שייך לעיריית תל אביב והעירייה נלחמת לקבל מבעלי הקרקעות דמי חכירה גבוהים מההיגיון, כעת הנושא נידון בבית המשפט ועשוי לארוך שנים".
אז לאן יפנו בעלי המקצועות החופשיים שלא מתפשרים על משרד בת"א?
"הם יפנו לרמת גן, היא המרוויחה העיקרית ממעשי החלם של עיריית תל אביב. עיריית רמת גן מצליחה לשנות ייעודים ולהקצות שטחים באופן יעיל ומהיר. אותו הדבר קרה בתחום הלופטים, כאשר עיריית תל אביב הרסה לופטים בשכונת מונטיפיורי, עיריית רמת גן אפשרה את הקמתם במתחם הבורסה במקום המלטשות הנטושות".
"לא הגיע הזמן להקים מתחמים המשלבים משרדים ומגורים כדי למנוע מצב של אזורי רפאים בלילות?"
"שילוב מגורים ומשרדים הוא נכון, אך לדעתי זה מוקדם מדיי בשביל שיקרה כיום, אבל אין ספק שזה חייב לקרות. אם ייקחו את בנייני התעשייה הישנים בדרום תל אביב ויהפכו אותם ללופטים ולמשרדים, התהליך יפתור חלק ממצוקת הדיור. בנוסף, ישנם בנייני משרדים ישנים ומתפוררים במרכז תל אביב שעומדים חצי ריקים, דוגמת בית כלל ברחוב דוריאנוב ובית המגדלור ברחוב בן יהודה, אם יהפכו אותם למגדלי דירות קטנות תיפתר מצוקת הדיור בעיר, שכיום מתעצמת בעקבות המצוד אחר מפצלי הדירות. הבעיה היא שאין חשיבה יצירתית בעיריית תל אביב, הארנונה יותר גבוהה ממשרדים ותאוות הבצע מונעת יצירתיות".
לאחרונה ניתן לראות מתחמי הייטק חדשים המוקמים בפריפריה, האם לדעתך חברות נוספות דוגמת אינטל צפויות להפריח את השממה?
"רואים תופעה כלל עולמית בה חברות גדולות דוגמת HP ו- Oracle מעדיפות קמפוסים של משרדים, בעלי הגנה מרחבית ונגישות טובה, הן לא יחפשו בניינים בודדים. ניתן לראות כי בפארק מת"מ בחיפה ובפארק אזורים בפתח תקווה התפוסה מלאה. מצד שני, קשה לי לראות את חוסר המחשבה של מתכננים כאשר אינם מספקים הגנה מרחבית וחניונים בתוך מתחמי משרדים. דוגמה לכך היא פארק התעסוקה הגדול המתוכנן לקום בבאר שבע בסמיכות לבסיס ממר"ם שצפוי לעבור לאזור- לא חשבו על אלמנטים של הגנה סביבתית בסביבה קצת עוינת, החניונים נמצאים מחוץ למתחם, לכן אני בספק אם חברות גדולות מחו"ל ימצאו אטרקטיביות במתחם".
אז המרכז הכלכלי של ישראל ימשיך להיות מרכז הארץ?
"הממשלה לא מתייחסת לאזורים שנמצאים מחוץ לאזור רחובות-נתניה, כמעט כל המשאבים מופנים למרכז הארץ, בשאר המקומות האוכלוסייה שקטה מדיי ונמצאת במלחמת קיום יומיומית כדי שהמדינה תעשה משהו. במדינות רבות בעולם הנאור הממשלה מעודדת חברות גדולות להקים מפעלים בפריפריה, בארץ מלבד הקמת מפעלי אינטל בקרית גת הממשלה לא גילתה כלל יצירתיות תעסוקתית".

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
