כולם נגד ברננקי אבל אנחנו אומרים לו - העם איתך, תמשיך
קיתונות של קצף, לעיתים על סף לעג, ספג יו"ר הבנק הפדראלי בן ברננקי בימים שחלפו מאז פרסם את תוכניתו לרכוש ניירות ערך בסך 600 מיליארד דולר בשמונת החודשים הבאים.
גרמניה, וברזיל ומדינות רבות אחרות לא חסכו מילים כדי להביע תרעומת מהמהלך, שלדידם אינו אלא ניסיון בוטה וחד צדדי להציל את כלכלת ארצות הברית על חשבון מדינות אחרות - דרך הצפת המשק בנזילות, החלשת הדולר וליבוי אינפלציה.
לשיטתם, כשמשחקים על סכום אפס, הפועל היוצא של הצעדים הללו הינו חיזוק המטבעות של המדינות המתחרות בארצות הברית בשוק הסחר העולמי, הצפתן בהון זר ופגיעה קשה בצמיחה ובתעסוקה בשטחן.
גם סין נתנה להבין שאין דעתה נוחה מהמהלך, כשהבונוס מבחינתה היה שהלחץ עליה לחזק את היואן נחלש הרי אם ארצות הברית נוקטת צעדים חד צדדיים שפוגעים במדינות אחרות, מה לעולם כי ילין על סין.
אין ספק, זו לא האווירה שלאורה היו רוצים מנהיגי G20 לפתוח את התכנסותם בשבוע הבא, אך כעת אין מנוס, האווירה תהייה מתוחה, חרף כל ניסיונות ההרגעה, והסיכוי להגיע להסכמות נראה כעת קלוש. כל הצדדים טפסו על עץ גבוה מדי מכדי לרדת ממנו בזמן הקצר שנותר.
שאלתי את עצמי כיצד קרה המהפך התודעתי בעולם - לרעת ארצות הברית. הלא כשברננקי רכש איגרות חוב לסוגיהן בסך 1.7 טריליון דולר עמד העולם והריע לו.
המשוואה הייתה פשוטה - מדובר במהלך אמיץ, רחב היקף, שיניע מחדש את גלגלי הכלכלה האמריקאית ובראשה הצרכן; זה ישוב למנהגו החביב וירכוש בחו"ל מכול הבא ליד; התאוששות בארצות הברית תתורגם לגידול בהכנסות של החברות המייצאות אליה ובא לציון גואל.
והנה כעת מודיע ברננקי על תוכנית רכישות שנייה (QE2) בסדר גודל של שליש מהתוכנית הראשונה והתגובות - הפוכות לחלוטין: ארצות הברית תיהנה מהתוכנית, הצרכן האמריקאי ירוץ לחנויות, אך המדינות האחרות לא תיהנינה מכך.
כנראה העולם חושב כעת שארצות הברית אבדה את מעמדה המוביל, היא אינה מהווה עוד קטר צמיחה גלובאלי, אלא מתחרה מן המניין על עוגת סחר עולמית שאיש אינו יכול להגדיל. כל זאת - בחלוף חודשים ספורים בלבד מאז הוכרז רשמית תום המשבר.
הפיחות במעמדה של ארצות הברית נחשף במלואו בויכוח הניטש כרגע בין הניצים. ברננקי טוען שאם תוכניתו תצליח וארצות הברית תתחזק, הדבר ישתקף בתיסוף בשער הדולר, המייצג את כלכלתה. לכן, אל לעולם לחשוש מדולר חלש ואינפלציה בארצות הברית.
מתנגדיו טוענים ההפך - הנזילות שברננקי מזרים למשק לא תגיע לצרכנים, אלא תיעצר אצל הבנקים, שישיבו את הכסף לחיקה החמים של הריבית שברננקי מבטיח להם. ואם תגיע - לא תנוצל לקניות, או השקעות, כי הצרכנים והחברות שרויים באי וודאות ואינם ממהרים להיכנס להרפתקאות חדשות. לכן, כל שיקרה הוא שיהיו לחצי אינפלציה והדולר יפוחת.
מי צודק? קשה להכריע - אך אני הולך עם ברננקי. זאת מסיבה אחת - מוקדם להספיד את חשיבותה הכלכלית הגלובאלית של ארצות הברית ורב הסיכוי שתשוב להוליך את הצמיחה העולמית בשנים הבאות. אם כך יקרה, תיסוף בדולר יהיה תרחיש סביר בהרבה מפיחות בו.
לאחרונה החלו להופיע סימנים בכיוון זה. לדוגמא, לפי המדד המשולב שפרסם השבוע ארגון OECD, ארצות הברית (בצוותא עם גרמניה ובמידת מה יפאן) עתידה להציג צמיחה עקבית, ואילו בסין וברזיל, שני נדבכים חשובים במועדון ארבע המדינות המתפתחות הגדולות BRIC, מסתמנת האטה של ממש. גם בהודו תיתכן האטה, אם כי מתונה יותר.
באופן כללי יותר, בעוד מדינות OECD ממשיכות להתאושש בעקביות, גם אם בקצב מדוד, המדינות המתעוררות, שמיהרו להתאושש מהמשבר העולמי, נבלמות כעת ובשתיים מהן, סין וברזיל, מסתמנת האטה של ממש.
מדדי מנהלי הרכש והמדדים המשולבים שפורסמו לאחרונה בארצות הברית, יחד עם נתוני ההזמנות ממפעלים ואפילו דוח התעסוקה - בכול אלו הבליחו לאחרונה נקודות אור ושווה לראות אם ההתאוששות המיוחלת קורמת סוף סוף עור וגידים.
אינני טוען שבארצות הברית ממתינה צמיחה מהירה מעבר לפינה, אך מנגד אינני מסכים לטענה שאין בכוחה כבעבר למשוך קדימה את הכלכלה הגלובאלית.
יש יותר סיכוי להיות מופתעים לטובה ולכן, ברננקי, בשלב זה, העם איתך.
הכותב הוא רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה החטיבה לנכסי לקוחות וייעוץ, בנק מזרחי טפחות
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
