נגד 'פרו בונו' - כי לקוח שלא משלם, מקבל יחס בהתאם ויש לכך 4 סיבות
לפני זמן מה ישבתי עם מנכ"ל של עמותה ידועה שסיפר על פעילות הארגון והתפאר בכך ששבועיים לפני כן כיכב בתקשורת. כששאלתי מתי הייתה ההופעה הקודמת של העמותה, חוץ מזו, הוא השיב "עבר יותר מדי זמן, כמעט 3 חודשים". רציתי לומר את דבריי על העבודה או חוסר עבודה שנעשתה עבורו אך ויתרתי, הנהנתי בראשי והמשכנו. על תהיה אחת התעקשתי, שאלתי האם דיבר על הנושא עם המשרד שמטפל בו. התשובה: "לא, גם ככה הם עובדים בהתנדבות". כשהלקוח שלכם מרגיש לא בנוח לחלוק במידע או הרגשה, המצב חמור.
אשתף שברשות העמותה המדוברת ארסנל מכובד של סיפורים על ילדות במצוקה, ומבין ידידי הארגון יש סלבס. העובדה שקיים כל כך הרבה חומר שפשוט קבור בארון יכולה להעיד על דבר אחד: משרד היח"צ מזלזל בלקוח מאחר ואינו משלם. המקור לזלול, ניחשתם נכון - רעיון ה'פרו בונו'. ולכן, זה, אינו משתלם ללקוח:
1. טבע האדם: אין ספק שטיפול בעמותה אמור להיות לטווח הארוך, אין ספק שעם הסיפוק הרגשי שבקידום הכתבות לא הולכים למכולת. לבטח שיש ספק ביכולתו ותשוקתו של נותן שירות לקדם מטרות לטווח הארוך כשזה יודע שאינו אמור לקבל תגמול על כישרונו, לגיטימי, אנחנו רק בני אדם. במקום לקבל עבודה שמניבה 110% תוצאות, הלקוח יקבל פחות. "עזוב, יש לי דברים דחופים כרגע, גם ככה הוא לא משלם וקיבל לפני חודשיים כפולה" אמרה לי קולגה יקרה על לקוח שכזה.
2. הלקוח חייב להרגיש שיש לו מה להפסיד, במקרה זה כסף. שכן מי שעלול להפסיד משהו, ודאי יתאמץ. הפעילות יכולה להניב פירות רק אם יש שיתוף פעולה, באחריות הלקוח לספק בסיס לחומרים ולטרוח לתהות על הרעיונות המוצעים לו. אינכם רוצים לרדוף אחר מי שלא מזיז עכוזו ואינו מספק חומרים ואף אולי לספוג שלא באשמתכם טענות שהתוצאות לא מגיעות, דבר שמסכן את שמכם הטוב.
3. לא כל משרד יכול להרשות לעצמו: לא לכולם תקציבי ענק. לצערי יש הרבה משרדים שמדברים על 'הישרדות' ולא על 'רווחים'. ולכן מן הראוי שלפחות הוצאות הטלפון, דלק, הפעלת התקציבאי וכו' - יכוסו.
4. לא הוגן ולא הגון: כשיש עמותות המגלגלות עשרות מיליונים (ובהחלט יש) וכשמשרד הרווחה מפרסם שהעביר 1.5 מיליארד לעמותות, הדעה המוצגת פה רלוונטית עוד יותר. אגב, קחו לדוגמא את 'לתת' ו'עזר מציון', הם משלמים ריטיינר ל 'בן חורין ואלכסנדרוביץ' והתוצאות בהתאם.
כבר לא פנקס בדלת
איני טוען שכל מקרי ה"פרו בונו" לא יטופלו כראוי, וכמובן שאיני מתייחס לסיטואציות קצרות טווח או לאיזה דודה נחמדה שהחליטה לאמץ 10 יתומים שננטשו וזקוקה לתרומות, אלא רק לעמותות. אלוהים עדי שטיפלתי בהתנדבות בהיעלמותו המסתורית של
אבל איני רוצה שנמצא עצמנו נלקחים כמובן מאליו, שכן כששירותים עבור עמותות ניתנים ללא תגמול אין להתפלא למראה
לסיכום:
- הכרזת משרד על אג'נדה חברתית" מצטיירת יופי בעיני עיתונאים אבל עם אג'נדות לא תלכו למכולות.
- טיעונים מוסריים בעד 'פרו בונו' לא פעם מסתתרים מאחורי העובדה שמדובר בלקוח אסטרטגי, ולכן הטיעון המוסרי אינו רלוונטי שכן הוא עלול להיות בעצם תועלתני.
- לגבי 'הלקוח האסטרטגי', מדובר בטיעון שצריך להיות מגובה בעובדות המוכיחות ששילוב לקוח בחינם שיפר בעבר את מצבם של משרדי יח"צ שנהגו כך ולכן גם ישפר בהמשך בקרב האחרים.
- "עבד" זה אדם שלא מקבל תשלום עבור עשייתו, עובד, כן. זכרו נא חברים, כי מקצוען, זה לא בחינם.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
