משקיעים על הכוונת: מוסדות פיננסים בארץ סוגרים חשבונות ני"ע לבעלי אזרחות כפולה
שינוי חוק בארה"ב מביא מוסדות פיננסים ישראלים לבחון מחדש את המדיניות שלהם בארץ, כאשר בחלק אף פנו כבר בתקופה האחרונה ללקוחות בעלי אזרחות אמריקנית המנהלים אצלם חשבון והודיעו להם שעליהם לסגור את החשבון אצלם.
ראשית הסיפור הוא בתחילת השנה, אז החליטו השלטונות האמריקניים להיאבק בהעלמות מס, בעיקר של אזרחים אמריקנים שניהלו חשבונות בשוויץ. הפרשה, שבמרכזה עמד הבנק UBS, הביאה להחמרה בגישה של השלטונות האמריקניים כלפי מוסדות פיננסים בכל העולם.
לאחר השינוי בחוק, כעת ממתינים בשוק לפרסום ההנחיות ליישומו. לפי התכנון, החוק אמור להיכנס לתוקף רק בשנת 2013, אבל עד אז המוסדות השונים צריכים להתאים עצמם אליו. מה שלמעשה החוק החדש בארה"ב דורש הוא דיווח מס על ידי המוסד הפיננסי אודות כל אדם בעל זיקה לארה"ב שהוא מנהל את חשבונו. כרגע, טרם פרסום ההנחיות ליישום, עדיין לא ברור מה נחשבת ל"זיקה". על כן, בתקופה זו עדיין לא ברורה לגמרי כוונת המחוקק וכל מוסד פועל לפי הפרשנות שלו למילה.
החוק האמריקני בעצם דורש מהמוסדות הפיננסים היערכות לה משמעויות שונות שלא בטוח שכל אדם וכל בנק או בית השקעות היה רוצה לקבל על עצמו. החוק דורש למעשה את הקמתה של מערכת זיהוי לקוחות שעליהם נדרש לדווח לרשויות המס בארה"ב, להחתים את הלקוח על הסכמת חשיפת פרטיו ומסירתן לצד שלישי ופיקוח בפועל של מס ההכנסה האמריקני על המוסד הפיננסי הישראלי.
אחד מהמקרים הוא של ח', בעל חשבון להשקעה בניירות ערך בארץ, שקיבל לאחרונה טלפון מהראל פיננסים שם מנוהל חשבונו. נציג בית ההשקעות מסר לו כי בעקבות שינוי במדיניות בשל שינוי החקיקה בארה"ב חשבונו יסגר. בהראל הסכימו להעניק לו את הזמן שידרש לו על מנת להעביר את כספו לחשבון אחר. נציין כי למרות שח' הינו בעל אזרחות אמריקנית בנוסף לישראלית, הוא תושב ישראל ומעולם לא שילם מסים בארה"ב או גר בה.
נדגיש כי ההחלטה לסגור חשבונות של בעלי אזרחות כפולה לא התקבלה על בעקבות דרישה חד משמעית של הרשויות האמריקניות, אלא זוהי החלטה של המוסדות הפיננסים המקומיים בלבד, לפי פרשנות החקיקה החדשה. להחלטה זו השפעה לא רק על ח', אלא על אזרחים רבים. לפי הערכות, טרם קבלת ההחלטה אזרחים אמריקנים ניהלו בישראל חשבונות ניירות ערך בהיקף של מיליארדי שקלים. בשוק מעריכים כי מוסדות נוספים צפויים בקרוב להחליט על שינויי מדיניות כגון זה.
במקרה של פניה כזו, הלקוח עומד בפני מספר אפשרויות. אפשרות אחת, אם פחות ריאלית ברוב המקרים, היא ויתור על האזרחות האמריקנית והמשך ניהול החשבונות כאזרח ישראלי. אפשרות נוספת, שאף הוצעה במקרים מסויימים על ידי נציגי בתי ההשקעות, היא ניהול החשבון על שם בן הזוג (במקרה של זוגות נשואים), כמובן במידה ובן הזוג אינו בעל אזרחות כפולה. אחרת, על הלקוח לסגור את החשבון ולנסות למצוא מקום בו לא נכנעים בקלות ומוכנים להתמודד עם דרישות המס האמריקניות.
מבדיקה שערך Bizportal בשוק המקומי עולה כי המדיניות במוסדות הפיננסים השונים אינה עקבית, זאת משום ההיערכות - יש כאלה המקדימים להיערך למצב החדש בעוד שאחרים עדיין ממתינים לראות מה בדיוק ידרשו רשויות המס בארה"ב.
תגובות
תגובת בנק דיסקונט לכתבה: "מדיניות הבנק מותאמת לדרישות הרגולטוריות הרלבנטיות לבנק וללקוחותיו כפי שהן מתעדכנות מעת לעת", נמסר בדיסקונט, "בהתאם לכך, לא מתאפשר ללקוחות שהינם בעלי אזרחות אמריקנית והם תושבים אמריקנים, לנהל בבנק חשבון ניירות ערך".
תגובת בנק לאומי לכתבה: "בנק לאומי פועל בכל מקום בעולם בהתאם להוראות החוק והרגולציה".
מבנק הפועלים נמסר כי "הבנק עוקב אחרי שינויים בחקיקה בעולם לרבות בחקיקה האמריקאית ופועל להתאים פעילותו לשינויים אלה כנדרש. בשלב זה, ממשיך הבנק להעמיד שירותי ניירות ערך ללקוחותיו שאינם תושבי ארה"ב ללא שינוי".
בבית ההשקעות אקסלנס נשואה מסרו כי "אקסלנס שירותי בורסה איננה בעלת מדיניות גורפת ביחס לסוגים שונים של לקוחות, אלא בוחנת כל בקשה לפתיחת חשבון לגופה, בהתאם לשיקולים שונים, ובכללם הוראות הדין הרלוונטיות".

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
