דעה

לאובמה יש את הכי גדול, בגלל זה הוא נפל כל-כך חזק, נפל בגדול

מנהל האסטרטגיה בראובני-פרידן על קריסת המותג "אובמה" והפער בין הבטחת המותג לאמת המוצרית בפועל
יהב דרייזין |

בשבוע שעבר הוכח המיתוס פעם נוספת, ובצורה משכנעת ביותר, לאובמה יש ממש גדול...אחרת איך נסביר את הנפילה הזאת? רק כדי לוודא שאנחנו באותו עמוד, ה"גדול" שאני מדבר עליו לא קשור לצבע עורו של ברק. הכוונה היא לגודל הפער שבין הבטחת המותג "אובמה" לאמת המוצרית שהיא תפקודו של אדם, במקרה זה נשיא, מוכשר ככל שיהיה.

רבות כבר דובר על קמפיין הנשיאות המבריק בהיסטוריה, קמפיין "לפי הספר", שבנה מותג אנושי מושלם שהבטיח תקווה, שינוי ומפת דרכים מדויקת לעולם מופלא, העולם על פי אובמה. אני זוכר שבתקופת הקמפיין ניסינו לפצח את המרכיבים להצלחה, את הדרך בה אפשר לגרום לאנשים ללכת שבי אחרי רעיון, אחרי סיפור שאמנם היה מעורפל אז אך הצליח לטבוע את אחת הסיסמאות הזכירות ביותר "YES WE CAN".

אין מה לומר זאת הייתה מלאכת מחשבת, אך זרעי הכישלון בבחירות של שבוע שעבר נשתלו כבר באותו קמפיין חלומי. אין מצב שבן אנוש יוכל להגשים את הפנטזיה שהובטחה למצביעים. כי אחרי כל קמפיין, בחירות או פרסום, מגיע המפגש עם המציאות, והמציאות בדרך כלל יותר אפורה.

אחת התובנות המרכזיות אם כך היא שבעולם השיווק, מה שחשוב זה לא למי יש "הכי גדול" אלא אצל מי הפער בין ההבטחה למציאות "הכי קטן". מותגים ומנהלי מותגים חייבים להפנים שככל שגדל הפער בין הבטחת המותג לאמת המוצרית כך גדלה אכזבתו של הצרכן. ובעידן שאנו חיים צרכן מאוכזב הוא אחד האויבים הגדולים ביותר של מותג. אנו חיים בעידן שבו הצרכן הוא המלך, הוא מחזיק בכוח. זה נכון במוצרי צריכה וזה נכון ב"מוצרים אנושיים", לצרכן המודרני יש את הכוח להמליך מלכים וגם הכוח להרוג אותם, חשוב לזכור זאת.

גם אנחנו, בעולם הפרסום, חיים את האיזון הזה יומיום, מצד אחד רוצים לקחת את המותגים שלנו הכי גבוה, לייצר את הקמפיין המושלם, האסטרטגיה הכי מבריקה, הקריאיטיב הכי חדשני, בולט, יצירתי ואולי קצת שוכחים שבסוף היום מדובר במסטיק או מזגן. ואם במזגנים עסקינן אז איך לדעתכם יגיב צרכן למותג מזגנים שרוצה "יותר גדול" ומשנה את עורו מישראלי לאירופאי או לחברת סלולאר שבין לילה עוברת לעולם אחר?...ימים יגידו.

אני כבר שומע את סמנכ"לי השיווק מתרעמים, אבל חשוב להבין שאני לא אומר שקמפיין מוצלח חייב להיות ב"גובה העיניים", לא יצירתי וחסר השראה, אבל כל קמפיין יצירתי ובועט ככל שיהיה חייב להישען על אמת מוצרית ברורה, על החובה לכסות את הצ'ק ברצפת המכירה, על ההבנה שבסוף כל קמפיין עומד צרכן, והצרכן הזה לא רוצה להתאכזב. אנחנו צריכים להבין שאת הפרסים האמיתיים קוטפים כאן, במדף בסופר ולא בקאן (גם זה חשוב, אני יודע).

את הפער האופטימלי אפשר במקרים מסוימים להשיג ע"י קמפיין "שפוי" ובמקרים אחרים ע"י מהלך עמוק ואמיתי שבא לידי ביטוי במוצר, ברצפת המכירה ובחוויה הקמעונאית שהמותג מספק ללקוחותיו. מדובר בהחלטה אמיצה (ויקרה) של המותג, תראו איך קסטרו שידרגה את החוויה הקמעונאית שלה ונותנת פייט לכל המתחרות הבינלאומיות הנוצצות. זה לא טריוויאלי אבל כך בדיוק בונים ערך למותג, לא מוותרים על סיפור מותגי מעורר השראה ובמקביל לא מתפשרים על מוצר ברמה גבוהה שלא מאכזב.

המבחן של כל קמפיין הוא האפקטיביות שלו, ולנו כשותפים אסטרטגיים של הלקוחות שלנו יש את החובה להיות אחראים ולדעת את המינון הנכון שבין פנטזיה ובין מציאות. את ההבדל שבין הצחוק בחדר הישיבות והצחוק שאחרי הדוחו"ת הרבעוניים.

זהו, זה הכול. אני מקווה שהכותרת שהבטיחה לכם 3 דקות מסוג אחד לא אכזבה. אם כן אז הוכחתי את הטענה ואם לא ספרו לחברים שלכם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.