מדד המעו"ף - האוויר בפסגה עדיין לא דליל

כל עוד תישמר רמת 1,230-1,240 צפוי השוק להמשיך מעלה
אייל גורביץ |

לפחות לפי שעה, מה שהיה נכון מאז פריצתה מעלה של רמת 1,171 הנקודות, נותר נכון גם ברמת 1,271 הנקודות. כ-100 נקודות גבוה יותר ומדד המעו"ף אינו עושה סימני וויתור או חולשה מכל סוג שהוא.

מאז חצייתה של רמת 1,248 הנקודות והחדירה לשיא כל הזמנים, דומה שמדד המעו"ף עשוי ממלט ושקי יוטה ואין דבר שיכול לשבור את רוחו. בין אם זה טוב או רע, חדשות מרעישות לא יופצו בסקירה הנוכחית. ואני מרשה לעצמי להניח שהיעדר חידושים אינו עניין רע במקרה זה.

היום אהיה זמין לשאלותיכם המעניינות. אשמח לענות לכל שאלה שהיא ואשתדל לעשות זאת באריכות ובפירוט. לצערי אין ביכולתי לענות לשאלות אודות מניות ספציפיות. אשמח לעשות זאת במסגרת המקום המוקצה לי באתר. מעבר לכך, שיהיה לכולנו המשך שבוע קל ופשוט.

המגמה בטווח הקצר

1. לא אחת כתבתי שהתנאי הבסיסי לקיומה של מגמת עלייה הוא אופן סידורן של נקודות השיא ונקודות השפל. וכאן איני יכול לחדש השבוע. אפשר לראות בבירור כיצד נקודות משמעותיות אלו מסודרות במבנה עולה. למעשה, הן מייצגות את דעתם של הקונים והמוכרים אודות כיוון השוק. אלא שפרמטר זה הוא ראשוני ובסיסי ואליו חייבים להתלוות מרכיבים נוספים.

2. כתמיכה למבנה המחירים שהוא לעיתים סובייקטיבי באופיו, אפשר לראות את הממוצעים הנעים שאופן סידורם תומך בקיומה של מגמת עלייה. אפשר לראות את שפועם ההולך וגובר של הממוצעים, דבר המעיד על צבירת עוצמה. המשמעות היא שככל שהעוצמה גוברת כך עולה הסיכוי שכל ירידה תהיה לצורך עלייה נוספת.

3. פרמטר נוסף וחשוב במסגרת מגמת עלייה הוא יכולתן של רמות ההתנגדות שנשברות מעלה, להחליף תפקיד ולשמש כרמות תמיכה. אפשר לראות בבירור כיצד רמת 1,242 הנקודות שנשברה מעלה, הפכה מיד לאחר מכן לשמש כרמת תמיכה. יכולת זו מעידה על עוצמה.

4. ובכל זאת משהו חדש - עשרת ימי במסחר האחרונים מהווים סוג מסוים של דשדוש. יציבות כיוונית בין 1,256 הנקודות כתמיכה לבין 1,281 הנקודות כרמת התנגדות. למי זה טוב? לשני סוגים של סוחרים: אלו העוסקים במסחר תוך יומי ונזקקים לקביעה ברורה לגבי המגמה קצרת הטווח, ולאלה המעוניינים לקבל אינדיקציות קצרות טווח לגבי כיוונו של השוק.

הנחת העבודה

ולכן ברמת הנחת העבודה, הרי שכיוונו של מדד המעו"ף הוא מעלה וכי רב הסיכוי ולפיו כל ירידה תהיה זמנית ותשמש לצורך עלייה נוספת

למה לשים לב

בתקופה הקרובה יש לשים לב לאזור שבין 1,240-1,230 הנקודות. אזור זה מייצג את רמת התמיכה הקרובה ביותר וכדי לשמור על המומנטום הקיים על מדד המעו"ף להחזיק מעמד סביבו.

סיכום

המגמה היא מגמת עלייה וכל עוד ישמור מדד המעו"ף רק מבנה המחירים הקיימים ורמות התמיכה שבדרך, סביר להניח שנחזה בו מגיע לרמות גבוהות יותר.

מדד המעו"ף 7.11.10

*** אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.