אצבעות שחורות 5.11.10
המוסף לשבת/ ידיעות
אמנון אברמוביץ' נועץ כמה חצים קטנים בברק. "על שלושה דברים עולמו עומד: על עצמו, על כיסו ועל גיסו, ככל שהוא משרת את כיסו... אין, בעיני לפחות, פוליטיקאי מאתגר, מרתק, חד מברק. אין יוצא קיבוץ, בן משק, מקולקל ממנו. סליחה, אולי יש מקולקל ממנו, אך אין מקולקל כמוהו".בהמשך כותב אברמוביץ' "מי הפך את המסמך למכונן והעניק לו מעמד היסטורי וחיים ארוכים? ברק". המסמך, אגב, שינה את שמו כבר מזמן, והפך למסמך הרפז, במקום מסמך גלנט. על פרשת הקרקעות הוא כותב: "לא הייתי מרחיק עד אמרתו של השר איתן אודות 'שיטות מאפיונריות', אפילו מסתייג ממנה בתוקף. הייתי רק מתכנס ומצטמצם לשאלה האם ב'סכסוך שכנים' מדובר שם, ביישוב עמיקם, או במדרגה גבוהה יותר?"
אברמוביץ' אומר שבעראה"ש סיפר ברק במפגש עם כתבים צבאיים שהוא התלבט בין אייזנקוט לגלנט עד הרגע האחרון. הכתבים הרימו גבה. ואז מזכיר אברמוביץ' שבטקסט שכתב לידיעות ב-6.7 הבליע את זהות הרמטכ"ל הבא. איך ידעתי, הוא שואל ועונה: "ברשימתי ההיא, גם במסמך הרפז, ישנם מידעים שיכולים היו לבוא רק מפי הסוס או מהאורווה של הסוס. אורוות הן מקום מפטפט או מפוטפט, לעתים ישיחו שם אנשים לפי תומם".
המכתב של שושנה חן לנכדיה החרדים לא עצבן רק אותי, אלא רבים, ואלו ענו לה במכתבים. חלקם מתפרסם במוסף בעמוד נוסף שמוקדש לעניין. הכותרת (הטובה) היא "סבתא, כך נולדת שנאה".
אני אני אני
גם היום, כלומר אתמול, מזכיר ישראל היום בכותרת העליונה בשער כמה עותקים יש לו: 375 אלף! וזה מה שכתוב בע' 2:ממון
שושנה חן יצאה לקנות בגד לבחורה במידה 46 ולא מצאה כמעט. אשר על כן מתפרסמת בכתבת השער רשימה שחורה של הרשתות בהן אין בגדים במידה הרלוונטית: פוקס, קסטרו, רנואר, הוניגמן, TNT, לוצ'י, פקטורי 54, פול אנד בר, זארה, מנגו, פומה, ג'י סטאר, טומי הילפיגר, HDL, בוניטה, סיגל דקל, נעמה בצלאל, קאלה, רינה צין, טאג וומן, יופ, תמנון, קסידי, ריפליי, 24/7, סאקס.יש גם רשימה הפוכה, אך מצומצמה: גולף, זברה, קרייזי ליין, זיפ, רונן חן, אלמביקה, H&O, H&M, גאפ, דיסקט, גולברי, ג'אמפ, המשביר.
צרורות לכותרות
"עקב מתקפת פילים" (המוסף לשבת, לכתבה של אורלי אזולאי על אובמה לקראת 2012).עד כמה מחוברים היא נישתית תל אביבית?
בצהריי אתמול ראיתי לראשונה את הלינק למערכון הבאמת מוצלח שלG
ובינתיים בצד השני של העיר: כתבת שער מדהימה (לי-אור אברבך): בכירי ערוץ 10 פשטו על הפריפריה, ווגם, דונה גרציה, האישה שרצתה
לא לאריאל
כמה ימים לפני חנוכת "הבמה המאובזרת של היכל התרבות החדש" קוראיםמוסף הארץ
אילנה המרמן מספרת על הים והפלסטיניות (אחרי הכתבה מלפני כחודש בקראתי את הטוקבק של תפוח בעניין: "...זה באמת לא בסדר שהשוטרת החמודה לא מצאה זמן לקרוא את זה בבית קפה תל אביבי אחרי המשמרת שלה. היא ממש מנותקת מההוויה!"
ונדהמתי מהבורות ומהדעות הקדומות שלו.
מה הקשר לתל אביביות?
אני קראתי את קאמי בתיכון, בגיל 18-17, בעיר נידחת, בסביבה הכי פחות אינטלקטואלית שאפשר לדמיין, ואת הספר קניתי בכסף שהרווחתי. אני עובדת מגיל 14, אם מישהו מתעניין.
וכן, כל בן תרבות צריך לדעת מי זה קאמי. קל וחומר החוקרת הנכבדה, בעלת התואר האקדמי.
ואין פה שום התנשאות, שום תל אביביות ושום כלום, רדו מהעץ הטיפשי שטיפסתם עליו. זה מוציא אותך (אתכם) רע מאוד.
ירון טן ברינק, לשעבר מבקר הטלוויזיה של רייטינג, מבקר הטלוויזיה של ידיעות ועורך רייטינג בכתבה על נצחון ה
מה יש עוד בפרויקט הרכילות של המוסף? ראיון עם דוגמנית בשם טל ברקוביץ', שמבחינתי זו הכלאה בין טל ברודי למיקי ברקוביץ', ויותר מזה אני לא יודעת עליה. שלא לומר: לא רוצה לדעת.
דניאל עוקב
אחת הטענות נגדי הייתה שהתעלמתי מהראיון עם אם הנרצח ודיברתי רק על עוקב. ראשית, המטרה הייתה להשוות בין שני הראיונות ולתאר את הדינמיקה שבין שני העיתונים בעניין. שנית, מעריב עצמו לא קידם את הראיון (עם אם הנרצח) במילה אחת אפילו. לא ברביעי, לא בחמישי, לא בשישי. משמע, עורכי העיתון עצמו לא ראו בכך שום נכס, שום דבר ראוי להתגאות בו, ואף מיקמו אותו בקצה מוספשבת. גם לאתר לא העלו את הראיון (עד כה, שבת בבוקר, לפחות). את כל זה כתבתי בתגובה, אבל יש שניים שלושה אנשים שאינם קוראים תגובות, ולכם אני חוזרת על כך גם כאן.VTV
הכתבה של דנה ויס באולפן שישי, בה תיעדה את המו"מ המרתונינחשפתי אמש לעונת החתונות בערוץ 10. אחרי הפרסומת הלא תיאמן במהלך התוכנית, בהכי קז', לתכשיטי ה. שטרן שמעתי את המתחתנת (האשכנזיה) נוזפת בבעלה לעתיד (הלא אשכנזי - לא שאכפת לי, אבל הם ציינו את זה כחלק מהעלילה) "למה לא התגלחת? אתה נראה כמו ערבי".
זה כאילו היה משהו שחובה לשדר? שלא לדבר על מופרכות האמירה.
מתן אברמוביץ' ניסה להבין מה משמעות
בלוגלנד
איתמר כהן כתב מכתב גלוי למח' הגהה
ובסוף דנה ויס אומרת באולפן -דויד, דויד, דויד.
טוקבקים
הדס כתבה את הטוקבק הזה ביום שלישי. התוס': הלכו לעולמן
ג'יל קלייבורג,21:15, אשתו של זוהיר בהלול, ג'מילה, בת 52. ההלוויה הייתה היום, שבת, בעכו.
לפני פיזור
ולשם שינוי, משהו משמח על אודות הטוקבקים. הם משמשים גם שדה ציד. לא, לא דווקא למה שאתם חושבים, אם כי גם, אבל גם לליקוט כישרונות כתיבה. כמה אנשים שכתבו פה בקביעות במהלך השנים מצאו עצמם בסופו של דבר (אם רצו בכך) כותבים בכלי תקשורת כלשהו, לאחר שניצודו על ידי מגלי כשרונות. ברור שזה לא יוכל לקרות לכם אם תפציצו באלף כינויים או אם לא יהיה ברור מי אתם (בדרך זו או אחרת). המקרה האחרון אירע ממש לפני כמה ימים. חומר למחשבה.להת' בשני.
