חנין זועבי משת"פית? תמיר האס בווידוי אישי על נרתיק נשי, פחדים, וגירודי ביצים
אז למה פוחד? כי העבודה התקשורתית של זועבי לשלילת הלגיטימציה של ישראל פשוט טובה, טובה מאוד. היא בהחלט מצליחה להטיל כל פעם מחדש פצצה אחרת ולחבל ולפגע בתדמית הישראלית.
נכון שלאנדרדוגים או אנדרדוגים כביכול כמו זועבי קל יותר לרכוש חיבה מהמדיה, מה גם שלא מעט מהמהלכים המדיניים ביטחוניים המתורגמים לפשיזם ע"י זועבי וחבריה ומשווקים בהתאם, מהווים לחמניות טריות עבור התקשורת. עובדה שדי מקלה על עבודתה.
למה משתפית? כי לשמחתי, יכול להיות שהיא יורה לעצמה ברגל. הסיקורים אודות זועבי מתייחסים לעשייתה בהיבט המדיני פוליטי, דבר שמקדם את מטרותיהם של אויבינו הנמצאים מחוץ לגבולותינו אך קרוב לוודאי שפוגע באינטרסים של ערביי ישראל. מה שאלו צריכים זה נציגות אגרסיבית שתפעל במישור הכלכלי חברתי כדי לשפר את תנאי מחייתם. אינטרס שזועבי לא רק שאינה דואגת לתקשר כראוי אלא פוגעת בו בעצמה. שכן הפרובוקציות שלה ושל אחרים מגבירות את השנאה והפחד ההדדי בין הערבים לימין שמתחזק בזכותן, ולכן גם אם תרצה ממשלת ישראל להשקיע משאבים בתשתית וברווחה של ערבי עירנו היא לא תוכל לעשות זאת כמו שצריך לאור החשש ממפלגות הימין. וכך עולה הסיכוי שערביי ישראל יימאסו בזועבי, דבר שתואם לטעמי את האינטרס ישראלי ושל כל המעוניין להמשיך להלך חופשי בתל אביב, בבאר שבע, ובגולן.
הוא: "היהודים הם העם שלי" אנחנו: תגיד יפה שלום לפנים היפות שלך?
אם בתדמית מדינית עסקינן אז כמובן שלא ניתן לפסוח על הטמטום הישראלי בנושא ההסברה. בחיי נפשי שלפעמים אני תוהה האם מקבלי החלטות כאלו ואחרים הם סוג של בהמה בעלת פיגור שכלי או בן אנוש ששכח לעמוד בתור לחלוקת שכל דקה לפני שיצא מנרתיקה של אימו. זאת מאחר וכל פעם מחדש אנו זוכים להוכחה שחשיבה הגיונית במסגרת ההסברה הישראלית זה מושג שאינו קיים. שבוע שעבר, ערוץ 2, אוהד חמו בסיפור נדיר על "בוסמן", (כיום "יניב"), מוסלמי שהתגייר במהלך שהותו בכלא ושנשלח בחזרה לאחר שיחררו לזרועותיהם של חבריו לשעבר, עם הכיפה שעל הראש. כפי שאתם יכולים לשער, ערבי שהתגייר ושמכריז בקנאות על אהבתו למדינתנו לא יתקבל בכפרו במצעד גאווה.
לקחת אותו כפרויקט
סליחה? אף אחד לא חשב שאפשר לעשות שימוש בשנאה של בוסמן כלפי אויבינו ובחיבתו החדשה כדי לקדם אינטרסים ישראלים? אם היה למישהו שכל אז בוסמן היה נהנה מעבודת יחסי ציבור נמרצת מול הרשתות הזרות ומקורס אגרסיבי באנגלית על חשבון המדינה במטרה לשלחו להרצות בחו"ל. אז נכון שבסופו של דבר נמצא פתרון זמני עבור הערבי לשעבר/יהודי בהווה ע"י תא"ל פולי מורדכי (שיבורך) אבל תוכן הכתבה היה שלילי, וזאת בזמן שניתן היה לעשות ממנה מטעמים טובים לעיניים של התקשורת הזרה שניזונה מהקולגות הישראלים.
"אני מוכן למות בשביל העם היהודי"
אם מישהו היה רואה את הפוטנציאל ההסברתי, אם מישהו היה טורח להעביר לכל מקבל החלטה בישראל סמינר מזורז לזיהוי סיפור שיביא לנו נקודות או לפחות דואג למדריך קצרצר, למשל, למנהלי הכלא, לוועדה שמטפלת באסירים מאוימים או לבירוקרטים כאלו ואחרים, אולי היה נוצר רומן עם בוסמן כבר במהלך שהותו כאסיר. ובמקום לראותו מבכה על מר גורלו היינו זוכים לקבל על מסך הטלוויזיה את נציגי משרד החוץ מלווים אותו בדרכו לביתו החדש בכתבה שונה לגמרי תחת כותרת חיובית - "מסביר לאומי". כי אין על סיפור אישי עם סוף טוב.
לסיכום, נכון שמדריכים וקורסים עולים כסף אבל במדינת ישראל נושא התדמית הוא קריטי וחייבים להשקיע בו יותר, והעובדה שיתרות מטבע החוץ הסתכמו בסוף חודש ספטמבר ב-66 מיליארד דולר רק מוכיחה שיש מאיפה להשיג מימון. ועדיין, 45 מיליון שקל, זה הסכום שהוקצב להסברת משרד החוץ ב2010, (לעומת ארצות אירופה שחלקן משקיעות מיליארדים בהסברה ודיפלומטיה ציבורית), לכן אל תופתעו שישראל נראית כמו כתם על המפה העולמית. כי מי שלא משקיע כמו שצריך בתדמית, לא יקטוף פירות.
לבינתיים נראה שנאלץ להסתפק בעובדה העצובה שפגיעה תדמית הישראלית גם היא דבר משותף לזועבי ולקברניטי ההסברה שכן זו עושה זאת בזכות עבודתה הנמרצת והקברניטים לא עושים שום דבר כראוי חוץ מלגרד בביצים ולשחק דוקים, אולי צריך לשלוח כמה מהם לעזה, שילמדו קצת איך עושים יח"צ.
נ.ב
אפרופו תדמית טובה לישראל, בטלוויזיה הצרפתית עושים סרט דוקומנטרי על "הנס הכלכלי הישראלי" ופנו ל-EINAT AHARONSON בבקשה שתמליץ להם על אנשים ששירתו ביחידות מובחרות (קרבי או מודיעין) והצליחו אח"כ בהקמת מיזם כלשהו. ממליץ להסתער (דרך הפייסבוק).
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
