דעה

חנין זועבי משת"פית? תמיר האס בווידוי אישי על נרתיק נשי, פחדים, וגירודי ביצים

אני פוחד ממנה, בחיי שאני פוחד מהאישה הזו יותר מכל דבר שפחדתי ממנו אי פעם, כולל מהמפלצת עם הקרן שהייתי בטוח שמבקרת בחדרי בהיותי זאטוט
תמיר האס |

אז למה פוחד? כי העבודה התקשורתית של זועבי לשלילת הלגיטימציה של ישראל פשוט טובה, טובה מאוד. היא בהחלט מצליחה להטיל כל פעם מחדש פצצה אחרת ולחבל ולפגע בתדמית הישראלית.

נכון שלאנדרדוגים או אנדרדוגים כביכול כמו זועבי קל יותר לרכוש חיבה מהמדיה, מה גם שלא מעט מהמהלכים המדיניים ביטחוניים המתורגמים לפשיזם ע"י זועבי וחבריה ומשווקים בהתאם, מהווים לחמניות טריות עבור התקשורת. עובדה שדי מקלה על עבודתה.

למה משתפית? כי לשמחתי, יכול להיות שהיא יורה לעצמה ברגל. הסיקורים אודות זועבי מתייחסים לעשייתה בהיבט המדיני פוליטי, דבר שמקדם את מטרותיהם של אויבינו הנמצאים מחוץ לגבולותינו אך קרוב לוודאי שפוגע באינטרסים של ערביי ישראל. מה שאלו צריכים זה נציגות אגרסיבית שתפעל במישור הכלכלי חברתי כדי לשפר את תנאי מחייתם. אינטרס שזועבי לא רק שאינה דואגת לתקשר כראוי אלא פוגעת בו בעצמה. שכן הפרובוקציות שלה ושל אחרים מגבירות את השנאה והפחד ההדדי בין הערבים לימין שמתחזק בזכותן, ולכן גם אם תרצה ממשלת ישראל להשקיע משאבים בתשתית וברווחה של ערבי עירנו היא לא תוכל לעשות זאת כמו שצריך לאור החשש ממפלגות הימין. וכך עולה הסיכוי שערביי ישראל יימאסו בזועבי, דבר שתואם לטעמי את האינטרס ישראלי ושל כל המעוניין להמשיך להלך חופשי בתל אביב, בבאר שבע, ובגולן.

הוא: "היהודים הם העם שלי" אנחנו: תגיד יפה שלום לפנים היפות שלך?

אם בתדמית מדינית עסקינן אז כמובן שלא ניתן לפסוח על הטמטום הישראלי בנושא ההסברה. בחיי נפשי שלפעמים אני תוהה האם מקבלי החלטות כאלו ואחרים הם סוג של בהמה בעלת פיגור שכלי או בן אנוש ששכח לעמוד בתור לחלוקת שכל דקה לפני שיצא מנרתיקה של אימו. זאת מאחר וכל פעם מחדש אנו זוכים להוכחה שחשיבה הגיונית במסגרת ההסברה הישראלית זה מושג שאינו קיים. שבוע שעבר, ערוץ 2, אוהד חמו בסיפור נדיר על "בוסמן", (כיום "יניב"), מוסלמי שהתגייר במהלך שהותו בכלא ושנשלח בחזרה לאחר שיחררו לזרועותיהם של חבריו לשעבר, עם הכיפה שעל הראש. כפי שאתם יכולים לשער, ערבי שהתגייר ושמכריז בקנאות על אהבתו למדינתנו לא יתקבל בכפרו במצעד גאווה.

לקחת אותו כפרויקט

סליחה? אף אחד לא חשב שאפשר לעשות שימוש בשנאה של בוסמן כלפי אויבינו ובחיבתו החדשה כדי לקדם אינטרסים ישראלים? אם היה למישהו שכל אז בוסמן היה נהנה מעבודת יחסי ציבור נמרצת מול הרשתות הזרות ומקורס אגרסיבי באנגלית על חשבון המדינה במטרה לשלחו להרצות בחו"ל. אז נכון שבסופו של דבר נמצא פתרון זמני עבור הערבי לשעבר/יהודי בהווה ע"י תא"ל פולי מורדכי (שיבורך) אבל תוכן הכתבה היה שלילי, וזאת בזמן שניתן היה לעשות ממנה מטעמים טובים לעיניים של התקשורת הזרה שניזונה מהקולגות הישראלים.

"אני מוכן למות בשביל העם היהודי"

אם מישהו היה רואה את הפוטנציאל ההסברתי, אם מישהו היה טורח להעביר לכל מקבל החלטה בישראל סמינר מזורז לזיהוי סיפור שיביא לנו נקודות או לפחות דואג למדריך קצרצר, למשל, למנהלי הכלא, לוועדה שמטפלת באסירים מאוימים או לבירוקרטים כאלו ואחרים, אולי היה נוצר רומן עם בוסמן כבר במהלך שהותו כאסיר. ובמקום לראותו מבכה על מר גורלו היינו זוכים לקבל על מסך הטלוויזיה את נציגי משרד החוץ מלווים אותו בדרכו לביתו החדש בכתבה שונה לגמרי תחת כותרת חיובית - "מסביר לאומי". כי אין על סיפור אישי עם סוף טוב.

לסיכום, נכון שמדריכים וקורסים עולים כסף אבל במדינת ישראל נושא התדמית הוא קריטי וחייבים להשקיע בו יותר, והעובדה שיתרות מטבע החוץ הסתכמו בסוף חודש ספטמבר ב-66 מיליארד דולר רק מוכיחה שיש מאיפה להשיג מימון. ועדיין, 45 מיליון שקל, זה הסכום שהוקצב להסברת משרד החוץ ב2010, (לעומת ארצות אירופה שחלקן משקיעות מיליארדים בהסברה ודיפלומטיה ציבורית), לכן אל תופתעו שישראל נראית כמו כתם על המפה העולמית. כי מי שלא משקיע כמו שצריך בתדמית, לא יקטוף פירות.

לבינתיים נראה שנאלץ להסתפק בעובדה העצובה שפגיעה תדמית הישראלית גם היא דבר משותף לזועבי ולקברניטי ההסברה שכן זו עושה זאת בזכות עבודתה הנמרצת והקברניטים לא עושים שום דבר כראוי חוץ מלגרד בביצים ולשחק דוקים, אולי צריך לשלוח כמה מהם לעזה, שילמדו קצת איך עושים יח"צ.

נ.ב

אפרופו תדמית טובה לישראל, בטלוויזיה הצרפתית עושים סרט דוקומנטרי על "הנס הכלכלי הישראלי" ופנו ל-EINAT AHARONSON בבקשה שתמליץ להם על אנשים ששירתו ביחידות מובחרות (קרבי או מודיעין) והצליחו אח"כ בהקמת מיזם כלשהו. ממליץ להסתער (דרך הפייסבוק).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר

השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סטיב ויטקוף

סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר

ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.

הצצה לנכסים של ויטקוף

לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.

המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.

World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ

ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.

לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

מנכ"ל האוצר: "לתקציב הביטחון חייבת להיות תקרה - אחרת אין יעילות"

בנאומו בכנס החשב הכללי, התייחס אילן רום להכפלת תקציב הביטחון מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, וקרא לבחון מחדש את סדרי העדיפויות הלאומיים. לדבריו, ההוצאה הביטחונית חייבת להיות מוגבלת כדי לאפשר השקעה בתחומי החינוך, התשתיות והטכנולוגיה. רום הדגיש כי הכלכלה תמשיך לתמוך במערכת הביטחון עד להשגת הכרעה, אך דרש ליישם במקביל צעדים של התייעלות ובקרה

עוזי גרסטמן |

מנכ"ל משרד האוצר, אילן רום, התריע על הגידול החריג בתקציב הביטחון בשנתיים האחרונות בנאום שנשאט במסגרת כנס החשב הכללי. "מאז פרוץ חרבות ברזל בשנים 2025-2023 תקציב הביטחון הכפיל את עצמו תוך שנתיים", הוא אמר. "זהו הון תועפות שאזרחי ישראל זקוקים לו לשירותים, לתשתית ולצמיחה. ילדינו ונכדינו מצפים כי נשאיר להם מדינה בטוחה אך גם משגשגת".

רום הדגיש כי עם תחילת ההתייצבות הביטחונית, יש מקום לחשיבה מחודשת על אופן הקצאת המשאבים. "כאשר מפת האיומים סביבנו התעדכנה, ודאי שגם תפיסת הביטחון צריכה להתעדכן", הוא אמר, והוסיף כי "למדיניות המרחיבה בה נקטנו יש מחיר, ולהוצאה הזו יש עלות אלטרנטיבית לא פשוטה".

לדבריו, הכלכלה סיפקה בשנתיים האחרונות גיבוי מלא למערכת הביטחון ותמשיך לעשות זאת "ככל שיידרש עד לניצחון ולהכרעה, ועד לחזרת החטופים כולם". עם זאת, הוא קרא לשקול מחדש את ניהול הסיכונים הכלכליים ולפנות משאבים לתחומים אזרחיים. "האם אין מקום להביט אל הצרכים החשובים הנוספים של אזרחי ישראל - בשיפור תחום החינוך, בביסוס יכולות הבינה המלאכותית? הרי אלו ערובה לא רק לרווחה כלכלית אלא גם לביטחון איתן בדור הקרוב ובאלו שאחריו", הסביר רום בנאומו.

הוא אף השווה את ניהול תקציב המדינה לניהול משק בית, והבהיר כי יש צורך בתקרה ברורה להוצאות הביטחון. "להוצאה הביטחונית צריך שתהיה תקרה, ולפעמים עושה רושם כי התקרה גבוהה כל כך עד שאינה נראית. וכשאין תקרה, אין יעילות ואין התייעלות".

הוא אף מתח ביקורת על ניהול ההוצאות בשנתיים האחרונות: לדבריו, "חיפשתי וחקרתי, אך במשך השנתיים האחרונות לא מצאתי צעד של התייעלות כלכלית בתחום ההוצאות הביטחוניות". כדוגמה לכך, הוא ציין את ניהול ימי המילואים: "ניהול כלכלת ימי המילואים נעשה בלי מעצורים, בלי בקרה ולעיתים קרובות מדי אף חורג מכללי המינהל התקין".