הדולר נחבט ברחבי העולם: נחלש ב-1% אל מול האירו, צעדי ההקלה צפויים להעיב
הדולר ממשיך לאבד גובה אל מול המטבעות המרכזיים בעולם ברקע לפתיחתה של ועידת השוק הפתוח (FOMC) של הפדרל ריזרב. השטר הירוק נחלש היום (ג') אל מול 13 מתוך 16 המטבעות הנסחרים ביותר בעקבות הערכות כי תוכנית תמריצים נוספת של הבנק המרכזי עשויה להמשיך להכביד על המטבע בעתיד.
בשעה זו האירו מתחזק ב-0.95% אל מול הדולר ונסחר תמורת 1.4027 דולר לאירו. אל מול הפרנק השוויצרי, מאבד השטר הירוק 1.26% ונסחר תמורת 0.9793 פרנק לדולר. השטר האמריקני נחלש בנוסף אל מול הדולר הקנדי והלירה הטורקית, ואילו מתחזק מול הין היפני בכ-0.26%.
בנוסף, נחלש הדולר ב-1.12% אל מול הדולר האוסטרלי לאחר שהבנק המרכזי באוסטרליה הפתיע את השווקים כשהודיע היום על העלאת שיעור הריבית במשק ב-0.25 נקודות בסיס לרמה של 4.75%. מוקדם יותר במסחר נפל השטר הירוק לרמת שפל של 27 שנה כשנסחר תמורת 1.0024 דולר אוסטרלי.
המשקיעים בוול סטריט ממשיכים להיות דרוכים עם תחילתה של ועידת השוק הפתוח (FOMC) שבסיומה צפוי בן ברננקי, יו"ר ה'פד' להכריז על סיבוב נוסף של תמריצים להאצת הכלכלה האמריקנית. תכנית שכזו, בדמות רכישת אג"ח ממשלתיות, עשויה לשחוק את כוחו של הדולר ובהמשך לספק תמיכה לשוקי המניות.
בינתיים, האזרחים בארה"ב ממתינים לתוצאות הבחירות לקונגרס האמריקני, שישליכו ישירות גם על המתרחש בזירה הכלכלית. על פי הערכות הכלכלנים בשוק, שוקי ההון "אוהבים" את המחנה הרפובליקני ועל כן צפויים להגיב בעליות, אם וכאשר הנשיא אובמה יאבד את הרוב התומך בשני בתי הקונגרס.
"לבחירות יש פוטנציאל להעיב על הדולר האמריקני בטווח המיידי, הבינוני והארוך", אמר גרג אנדרסון, אסטרטג מטבעות בכיר בסיטיגרופ. "ניצחון מוחץ לרפובליקנים יגביר את הלחץ המופעל על הממשלה הפדרלית לקצץ בהוצאות".
צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.
