תיק יתרות המט"ח נחשף: בהראל מעריכים שפישר משקיע בדולר, אירו, ליש"ט ובדולר סינגפורי

מיכאל שראל, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל: "אין הצדקה אמיתית להימנעות מפרסום מבנה התיק ורצוי שבנק ישראל יחל לפרסם את ההרכב"
יונתן גורודישר |

בנק ישראל משקיע את יתרות המט"ח בדולר, אירו, ליש"ט ובדולר הסינגפורי, כך מעריך ראש אגף כלכלה ומחקר של בהראל, ד"ר מיכאל שראל, בסקירתו החודשית שפרסם היום. בכך, שראל למעשה חושף את אחת השאלות המסקרנות שבנק ישראל נמנע עד כה מלענות עליה - כיצד ואיך הוא משקיע את כספי יתרות המט"ח?

יתרות המט"ח שבידי בנק ישראל מסתכמות כיום ב-66 מיליארד דולר. בעוד בניהול התיקים של הציבור דורשת רשות ניירות ערך מבתי ההשקעות שקיפות לגבי ההשקעות שמבצעים, דרך הניהול של ההשקעות של יתרות המט"ח, שגם מהווה כספי ציבור, אינו נחשף.

תוך שימוש בכלים אקונומטריים, שראל בחן את הנתונים הידועים אודות יתרות המט"ח ואת התנהגות התיק מאז שנת 2008 והסיק כי בנק ישראל משקיע את יתרות המט"ח באירו (בין 25% ל-34% מהתיק), ליש"ט (7% עד 8% ), דולר סינגפורי (12% עד 17%) ודולר (בין 41% ל-55%). עם זאת, שראל מציין כי יתכן והעניק אומדן יתר לדולר הסינגפורי ולמעשה הוא מגלם מטבעות אסייתים נוספים הנעים במתאם גבוה עימו.

"על רקע הכללים הנוקשים של הרשות לניירות ערך לגבי השקיפות הנדרשת מבתי השקעות בניהול תיקים פרטיים עבור הציבור, בולטת העובדה שניהול יתרות המט"ח השייכות לאזרחי ישראל, שהן כנראה התיק הפיננסי המנוהל הגדול ביותר בארץ, לוקה בחוסר שקיפות קיצוני", כתב שראל, "לא ברורה כלל דרך ניהול היתרות, לא ברור ההרכב המטבעי שלהן ולא ברורה גם רמתן הרצויה למשק".

שראל מציין כי ככל הנראה בנק ישראל חושש מתקריות דיפלומטיות במקרה שמחליט לרכוש או למכור מטבע של מדינה מסויימת, אם כי מוסיף כי לא נראה שזו הסיבה העיקרית. שראל גם מאמין כי אין מדובר בחשש מפני השפעה על השווקים, שכן השפעתו של בנק ישראל שם היא אפסית ומוסיף שפרסום הנתונים בפיגור יסלק חשש זה. נראה כי אחד החששות העיקריים של הבנק הוא מפני ביקורת ציבורית שעלולה לחשוף טעויות השקעה בדיעבד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI
מדד המחירים

מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?

הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב

תמיר חכמוף |

ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.

בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.    

הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית? 

מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%

יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב. 

"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש.  לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".


צילום: ערן שחם, ראש בית הספר להייטק ולסייבר, באוניברסיטת בר-אילן: דוברות אוניברסיטת בר-אילןצילום: ערן שחם, ראש בית הספר להייטק ולסייבר, באוניברסיטת בר-אילן: דוברות אוניברסיטת בר-אילן

אוניברסיטת בר-אילן תשתף פעולה עם המכון האמריקאי ל-AI

שיתוף הפעולה עם USAII נועד לצמצם את הפער בכישורי AI, וישלב תוכניות הסמכה בינלאומיות של המכון בתוכניות הלימוד בבר-אילן, במטרה להכשיר את דור המנהיגים הבא לעידן הבינה המלאכותית

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בר אילן

אוניברסיטת בר-אילן והמכון האמריקאי לבינה מלאכותית (USAII) מכריזים על שותפות אסטרטגית שמטרתה קידום החינוך, פיתוח כח האדם והממשל בתחום ה- AI

ערן שחם, מנהל בית הספר להיי-טק ולסייבר, באוניברסיטת בר-אילן: "השותפות עם USAII מחזקת את מחויבותה של אוניברסיטת בר-אילן להכשרת הדור הבא של המנהיגים לאתגרים ולהזדמנויות שבעידן הבינה המלאכותית. יחד נעניק ללומדים כלים מעשיים, מסגרות אתיות ופרספקטיבה גלובלית בתחום הבינה המלאכותית. התכנים של המכון וההכנה לבחינת ההסמכה ישולבו כבר בקורס הקרוב של ביה"ס" .

במסגרת שיתוף הפעולה, אוניברסיטת בר-אילן תשלב בתוכניות האקדמיות והמקצועיות שלה את תוכניות ההסמכה המובילות של USAII , אשר נבנו כדי להעניק שילוב של כישורים טכניים ואסטרטגיים, כך שהבוגרים יהיו מוכנים לחדש ולהוביל בסביבות מונעות AI.

המכון האמריקאי לבינה מלאכותית (USAII), הינו מהמכונים המובילים בעולם של הסמכות בתחום הבינה המלאכותית. שיתוף הפעולה בין המכון לאוניברסיטת בר-אילן, יתמקד בהקניית ידע ומיומנויות לסטודנטים, אנשי מקצוע ומקבלי החלטות, כדי לאפשר להם להצליח בכלכלה המתפתחת במהירות שמונעת על ידי בינה מלאכותית. שילוב המצוינות האקדמית והמנהיגות המחקרית של אוניברסיטת בר-אילן עם תוכניות ההסמכה הגלובליות של USAII יסייע בגישור על הפער הקריטי בכישורי AI בין תעשיות ואזורים שונים בעולם.

"עבור USAII זוהי זכות לשתף פעולה עם אוניברסיטת בר-אילן, מוסד עולמי מהמעלה הראשונה הנמצא בחזית המחקר והחדשנות" מציין מייק ספיית', סגן נשיא עולמי לצמיחה ושותפויות ב- USAII. "בעבודתנו המשותפת אנו לא רק מחזקים את תחום החינוך ב-AI בישראל, אלא גם תורמים לשיח הגלובלי על ממשל, אתיקה ויישום אחראי של בינה מלאכותית".