יש! חיידק חדש!
כותרות
רוב השער של מעריב מיועד לשני הניצולים האחרונים מטרבלינקה, שעדיין בחיים. "ולכן כל כך חשוב לנו שישמעו אותנו". לא מבינה.
אחד מהם, שמואל וילנברג, כבר כתב ספר שתורגם לשש שפות. העדויות שלהם מתועדות ביד ושם, השניים מרצים ומספרים את שצריך לספר. אז מה קרה? מה פשר
ע"פ הכותרת הראשית בידיעות, בדיקות מומחים צה"ליים הוכיחו שחזבאללה אכן קלט צילומים שביצע מזל"ט לפני פעולת צה"ל בלבנון, זו שהובילה למות לוחמי שייטת 13 ב-1997.
במעריב המפגש המרגש של רה"מ עם לוחמי שייטת 13 מונצח ע"ג כל ע' 8, פלוס צילום מרגש שבו הוא מניח יד על גבו של לוחם מרגש. אחרי המפגש המרגש מתברר שרה"מ היה מלא סיפוק מהמפגש המרגש.
התרגשתי.
בידיעות פחות מתרגשים, והמפגש זכה לכיתוב תמונה בע' 2, מתחת לאישור הצה"לי הנ"ל. לידו בתמונה מציץ הרמטכ"ל.
מה, הרמטכ"ל לא אמר מילה?
בישר"ה הביקור והצילום רק בקטנה בע' 13. בחיי.
למעריב יש חשיפה בשער: מנכ"ל משרד רה"מ מאשים את מערכת הביטחון, המטרפדת הקמת
איפה המפתחות
הורים, מתברר, צריכים ללכת לישון כשמפתחות המכונית מתחת לכרית שלהם, פן ילדיהם בני ה-16 ייתקפו בתשוקה פראית ל
אורי בלאו
חקירתו מופיעה בהארץ בע' 2.
במעריב בטור צד בע' 12, על כך שהחקירה נמשכה 12 שעות.
בידיעות כית' תמונה בע' 10.
בשניהם לא נכתב יותר "העיתונאי הנמלט".
המשכנתה
אחרי שננזפתי אתמול שאני לא מבינה כלום, ושלא אכפת לי מזוגות צעירים (?) אני מביאה כמה נתונים מתוך נתוני היום. העניין כנראה מורכב שהרי משכנתות זה עניין סבוך במיוחד, שפשוטי העם (אני) לא יכולים להתמודד איתו.
ממון מספק "מדריך". למה במרכאות? כי אני לא יודעת איזה סוג של הדרכה אפשר לקבל ממנו.
1. ההוראות החדשות צפויות להשפיע רק על 10% מהרוכשים, כך שהיא חלה רק על שיעורי מימון גבוהים (מעל 60%) - משכנתה מעל 800 אלף.
2. למה? כי הלוואות בסד"ג כזה הן סיכון גבוה עבור הבנק.
3. ההנחיה תפגע במשקיעים שמבקשים שיעורי מימון גבוהים ובזוגות צעירים.
ההוראות יחולו על מי שהמשכנתה שלו כוללת ריבית משתנה בשיעור של יותר מ-25% ושהמשכנתה היא יותר מ-800 אלף המהווה יותר מ-60% מערך הנכס ושהמשכנתה מסובסדת ע"י משרד השיכון.
סבר פלוצקר אומר (באותו גיליון ממון) שהסכום החודשי שמותר במרכאות להפריש למשכנתה הוא לא יותר משליש ההכנסות נטו, אחרי כל המסים וזה.
כלומר, הגבול העליון למשכנתה סבירה למשפחה ממוצעת הוא 550-600 אלף ש'.
מכאן ש, כמו שאמרתי, 800 אלף זה לא סכום שהרוב יכול לעמוד בו. להפך.
ההוראות החדשות לא יחולו על זכאי מש' השיכון הזכאים למשכנתה מסובסדת, שהם:
עולים, רווקים בני +30 מהמרכז, רווקים בני +21 באזורי פיתוח, מש' חד הוריות, מש' בתנאי מצוקה, רוכשי דירות באז' פיתוח.
שאלות ותשובות מ
וב
וב
נואשתי
הטיפשות והפיגור הסביבתי חברו יחד להצעת החוק הזו של דליה איציק וחיים כ"ץ: נשים יורשו לצאת באמצע העבודה כדי לאסוף את הילדים מהמטפלת, מהגן, מהמעון ומביה"ס מבלי שייפגעו.
כיום נהנות מהחוק רק א מ ה ו ת בשירות הציבורי. הרעיון הוא להחילו גם על המגזר הפרטי.
לעזאזל, למה שגברים לא יזכו לאותם תנאים? למה נשים? צריך להבין: נשים, גברים, שניהם הורים!.
החיידק ההודי
אחרי שפעת העופות, שפעת ה
וסתם שפעת, הגיע חיידק הודי שעמיד לרוב סוגי האנטיביוטיקה.
קוראים לו אי-קולי והוא נושא את ה
מאוד נחמדות ההכרזות: "
בידיעות הקדישו לו הפניה בשער ואת כפולה 8-9.
ב
בהארץ קוראים לו "סופר-באג", הידיעה בע' 8, ו
New Delhi 1, Metallo-beta-tactamase
כל ה
במעריב לא שמעו עליו.
פערי השכר
זה ממש מצחיק
הכותרת בעיתון המודפס היא:
ואילו ב
השאלה היא מי ערך את הידיעות בכל מקום.
אני לא רוצה ליפול לסטריאוטיפים, אבל ייתכן שהעורכים בכל מקום היו ממין שונה?
המכתב של ברק
קצת חסרת פואנטה השליפה הזו, של
עם כל הכבוד לכרמלה מנשה.
אילנה לא לבד
יואל מרקוס נפל עת פקד את מזנון הארץ ונפגע בעצם הירך.
אשר על כן הוא מרותק למיטתו ולא כותב זה כמה שבועות.
החלמה מהירה.
תנחומים
אורלי אזולאי, כתבת ידיעות בוושינגטון, הייתה בישראל בשל מות אמה.
תנחומים.
פרופ'
בלוגלנד
נעמה כרמי על
האם אנחנו עומדים בפני הקמת איגוד מקצועי לבלוגרים?
צרות בכותרות
"פצצה במשטרה"
מש: "ע' בת ה-24 היא האישה הראשונה שהתקבלה אי פעם לקורס החבלנים המשטרתי, לאחר שעקפה מאות מועמדים גברים"
(מעריב, 12)
ובאותו עניין, ישראל היום בכותרת
עצרת רבין
תשודר בערוץ הראשון במוצ"ש בעקבות פניית 150 פייסבוקאים לאמיר גילת, יו"ר הרשות.
עכשיו לא נותר אלא להמתין לרייטינג.
Paul is dead
מתוך ידיעות (סוכנויות הידיעות):
"פול מת אתמול בגיל שנתיים וחצי - לא בגלל מחלה, לא בגלל השעמום שאחרי האקשן של המונדיאל, אלא מזקנה".
ובמקרה מתפרסמת היום מודעת אבל אחרת: במלאת שלוש שנים למותו של פולי, נעלה לקברו ביום שישי בשעה 12 בקיבוץ עינת.
הודעה לעיתונות
זוהיר בהלול, מאחורי השירים עם חיים אדור ברשת ג', אקו לייף בהגשת רונית כפיר, ועצם העניין ברדיו קול הים האדום זכו בפרסי הרדיו בכנס אילת לעיתונות 2010 .
פרס מפעל חיים בתחום הרדיו יוענק לגלי צה"ל ופרס מיוחד יוענק לעורכת המוסיקלית המיתולוגית של התחנה, עמליה רוזן.
קצה האצבעות
מוסף כלכליסט: כתב המוסף (מי?) התגורר שבוע בקניון עזריאלי ומספר על כך.
זו ההפניה העליונה בכלכליסט הבוקר.
לא מגיע לשורד ששמו ייכתב (ועוד יש תמונה שלו)?
מבקר המריחואנה
מתברר שהמשרה עליה סיפרתי אתמול בחדווה היא סיפור
והטעות - שלי.
לפני פיזור

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.

גרמניה רוכשת שלושה כטב"מים מישראל ב-1.2 מיליארד דולר
העסקה הביטחונית הגדולה מתקדמת למרות המתיחות הדיפלומטית באירופה
גרמניה עומדת לפני חתימה על עסקת רכש ביטחונית משמעותית עם ישראל. מדובר ברכישת שלושה כטב"מים מדגם Heron TP של התעשייה האווירית בסכום כולל של 1.2 מיליארד דולר. העסקה צפויה לקבל אישור מהפרלמנט הגרמני עד סוף השנה, והכלים אמורים להיכנס לשירות מבצעי ב-2028.
החוזה כולל לא רק את הכטב"מים עצמם אלא חבילה מלאה של שירותים נלווים. אספקת חלפים, הדרכות מקיפות לצוותים הגרמניים ותחזוקה שוטפת עד 2034. משרד הביטחון הישראלי משמש כקבלן הראשי בעסקה, כשהתעשייה האווירית אחראית על הייצור וההטמעה.
הרכישה הזו היא חלק מתוכנית רחבה של גרמניה לחיזוק יכולותיה הצבאיות. מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, ברלין שינתה כיוון ומשקיעה באופן חסר תקדים בתחום הביטחון. הוקמה קרן מיוחדת של 100 מיליארד יורו למודרניזציה צבאית, ותקציב ההגנה השנתי צפוי להכפיל עצמו ולהגיע ל-162 מיליארד יורו עד 2029. העסקה עם ישראל היא אחת מיותר מ-80 הזמנות רכש צבאיות שגרמניה מתכננת להגיש לאישור הפרלמנט בחודשים הקרובים.
הטכנולוגיה מאחורי העסקה
ה-Heron TP, המכונה גם "איתן", נחשב לאחד הכטב"מים המתקדמים בעולם. הכלי מסוגל לטוס בגובה של 45,000 רגל ולהישאר באוויר יותר מ-30 שעות רצופות. יכולת הנשיאה שלו מרשימה - עד 2.7 טון של ציוד, כולל חיישנים מתקדמים, מצלמות רבות עוצמה ומערכות מכ"ם. הכטב"ם הוכיח את יעילותו במשימות מבצעיות רבות, החל מסיורי גבול ועד איסוף מודיעין בזמן אמת.
- רחפנים רוסיים חדרו לפולין: עוד דלק למניות הביטחון
- הסיבה שהחות'ים הצליחו לפגוע בשדה התעופה; והאם אפשר למנוע את הפגיעות בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גרמניה אינה זרה לטכנולוגיה הזו. מאז 2018 היא מפעילה חמישה כטב"מים מאותו דגם בהסכם ליסינג שעלה כמיליארד יורו. ההחלטה לרכוש שלושה כלים נוספים ולעבור מליסינג לבעלות מלאה משקפת שביעות רצון מהביצועים ורצון לחסוך בעלויות לטווח ארוך. עם השלמת העסקה, הצי הגרמני יגדל לשמונה כטב"מים, מה שיאפשר גמישות מבצעית רבה יותר.