רינה דגני: "שיפסיקו למלא את המרכז בדירות קטנות, שיבנו רכבת מהירה מב"ש"

מנכ"לית גיאוקרטוגרפיה ממליצה להפוך את באר שבע יעד לזוגות צעירים. "זמן נסיעה של 50 דקות ברכבת מב"ש זהה לזמן נסיעה לעבודה של תושבים מחולון וראשל"צ"
לירן סהר |

העיר באר שבע זכתה בשנתיים האחרונות לביקושים ערים מצד משקיעים רבים אשר ניצלו את מחירי הדירות הנמוכים יחסית למרכז כדי להשיג תשואות יפות משכירות. ממחקר כלכלי שערכה בעיר לאחרונה ד"ר רינה דגני, מנכ"ל קבוצת גיאוקרטוגרפיה, עולה כי העיר חוותה תמורות רבות בשל הביקושים הגוברים.

דגני מוסרת כי השוק בבאר-שבע, שהיה רדום מאוד לאורך שנים רבות התעורר מ- 2008 והגדיל את עצמו הן מבחינת היצעים והן מבחינת מחירים. "רמות המחירים השתנו מאוד בעשור האחרון, ממחיר של כ-460 אלף שקל לנכס (דירה+צמודי קרקע), ירד המחיר ל-403 אלף שקל לנכס ב-2007. ב-2008 הייתה קפיצה במחיר ל-586 אלף שקל בממוצע, עלייה של כ-45% בתוך שנה, ובסך הכל עלייה של כ-79% עד היום, סוף 2010".

לפי דגני, עלייה זו גבוהה בהשוואה לממוצע הארצי, שעלה בכ-42% באותן שנים בין 2007 והיום. בתל-אביב לשם השוואה,עלו המחירים בכ-56% באותן שנים, שיעורי עלייה גבוהים מעל 70% היו גם בחדרה ובפתח תקווה.

"מבחינה אורבאנית, הביקוש הרב לדירות של משקיעים בבאר-שבע, יכול להביא את היישוב לתנופת פיתוח גדולה, וזאת גם ללא תרומת המעבר של צה"ל לאזור", מציינת דגני. "הרבה משקי בית הגרים בעיר, קיבלו או מצפים לסכום גבוה עבור דירתם, דבר שיאפשר פריחה של משפרי דיור".

ביישוב לא אמיד כמו באר-שבע חלק נכבד מהביקוש היה של זוגות צעירים או דירות ראשונות של משק הבית, שבאופן טבעי הן זולות וקטנות יחסית. אולם בשל הפריחה והביקוש לדירות להשקעה בעיר, מציעים הרבה מאוד משקי בית את דירתם למכירה. מה שיקבע את גורל ההתפתחות האורבאנית של העיר קשור בהחלטת המיקום של מי שמציע את דירתו היום למכירה. חלק נכבד מהם עושים זאת, כנראה, מתוך רצון לרכוש דירה טובה או גדולה יותר באחת מהשכונות בעיר, ונקווה שרק חלק מזערי, ישקול היום לקבל את הכסף ולעזוב את העיר.

דגני מסבירה כי בכל מקרה, הדירות שנמכרו/ימכרו יגרמו לביקוש ניכר בשכונות החדשות, של מי שמכרו או ימכרו את דירתם. "מבחינה תכנונית יש לבנות בעיר דירות חדשות ולהתאימן לדירות של משפרי דיור, שהן לרוב דירות גדולות ויקרות יותר".

ממכון גיאוקרטוגרפיה נמסר כי מספר הנכסים שהוצעו למכירה ב-2010 גדול לאין שיעור בהשוואה למספר הנכסים שהוצעו למכירה בשנים קודמות. מספר הנכסים המוצעים למכירה ב-2010 מביא את באר-שבע להיות אחת מ-4 היישובים בהם הוצעו ב-2010 הכי הרבה דירות למכירה, דומה לתל אביב, ירושלים וחיפה. מספר הדירות המוצעות למכירה בבאר-שבע גבוה מהמספר המוצע ביישובים כמו נתניה ופתח תקווה, שהן שתי ערים מבוקשות מאוד בגוש דן.

בבאר-שבע לאורך השנים, בתקופות שפל, הוצעו בעיר בשנה גרועה כ-450 דירות למכירה ובשנים אחרות בין 800-1,200 נכסים כל שנה. ב-2010 עמדו למכירה כ-5,000 נכסים, שהם כ-8% מכלל הנכסים הקיימים היום בעיר.

דגני סבורה שהעיר חייבת להיערך לקליטה של אוכלוסיה חדשה ואוכלוסייה של משפרי דיור, בעיקר לשינוי במערך השירותים, לאוכלוסייה יהודית ולא יהודית. מן הראוי להדגיש כי באר-שבע מהווה היום מוקד משיכה לתושבים לא יהודיים, שנכנסים בכמויות לעיר וכנראה ישכרו או יקנו את הדירות שנמכרו בשכונות ותיקות ופחות טובות בעיר.

"חשוב לציין כי כאשר קיימת מצוקה של זוגות צעירים באזור המרכז, רכבת מהירה במחיר מסובסד, תשפר מאוד את הביקוש לדירות בבאר-שבע", מוסיפה דגני. "זוגות צעירים יכולים לקנות היום דירה במחיר נמוך בהרבה מהמחיר בגוש דן, הם גם יכולים לרכוש צמודי קרקע בשכונות ותיקות במחיר נמוך מזה של דירה במרכז הארץ. הצעירים שירכשו את הדירות וצמודי הקרקע במרכז העיר יביאו להתחדשות עירונית בשכונות הוותיקות. בבאר-שבע כ-18% מההיצעים היום הם נכסים צמודי קרקע, חלקם הגדול, אמנם, בשכונות לא מפותחות".

דגני ממליצה לממשלה להפסיק למלא את הארץ בדירות קטנות של דיור בר השגה ובמקום זה להשקיע ברכבת מהירה לבאר-שבע, שתקטין את זמן הנסיעה ותוזיל את מחיר הנסיעה אל העיר וממנה. "מן הראוי להדגיש שהחשיבות של צירי התחבורה העיקריים לעיר יאפשרו לצעירים הרוצים לעבוד במרכז הארץ להגיע למקום עבודתם בזמן דומה לזה שמשקיעים היום תושבי גוש דן. זמן נסיעה היום ברכבת מבאר-שבע לתל-אביב כשעה ורבע, לאחר השלמת מסילה נוספת יתקצר הזמן לכ-50 דקות, שהוא הזמן הממוצע של נסיעה לעבודה של תושבים בגוש דן, מיישובים כמו חולון, ראשון לציון, מודיעין, רחובות וכו'".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.