VTV

גילויים חדשים בפרשת בועז הרפז והמסמך בערוץ הראשון, דקה 46 עד 1:06.

על היחסים בין גבי אשכנזי להרפז, על שלוש ועדות החקירה שעבר הרפז במהלך שירותו הצבאי, וגם על היחסים החבריים והמקצועיים בין רונית אשכנזי להרפז (150 סמסים), בנושא אמץ לוחם, כך נאמר.

יואב לימור קורא למבקר המדינה לטפל בכך.

דו"צ טוען בתגובה שמדובר בקרב אישי של איילה חסון נגד אשכנזי.

בכל מקרה: הכתבה ארכה דקות ספורות. הדיונים על אודותיה באולפן, פי 3 זמן. מוגזם, רבותיי.

לפי אייס, מוטי שקלאר אסר את שידור הכתבה.

המוסף לשבת (ידיעות)

תוס', 16:00: נחום ברנע מספר שביום א' נפגש אולמרט עם כתבים ועורכים בערוץ 10, פגישת לא לפרסום. "עיתונאי ותיק ומוכר" החליט להדליף, תוך שהוא יודע שהחשיפה עלולה לגבות ממנו מחיר, כך כותב ברנע.

לדבריו, אולמרט האשים את ברק שניהל את עופרת יצוקה בדרך שניהל מסיבות פוליטיות. הכוונה הייתה לגייס 60 אלף חיילי מיל. אבל ברק גייס רק 20 אלף. לדברי המקור שלו, אולמרט אמר "המלחמה בעזה יכלה להיות הרבה יותר יעילה והרבה פחות רצחנית".

רל"ש אולמרט אומר שאולמרט אמר "זרחנית", לא "רצחנית".

הרשו לי להוסיף סמיילי. :)

ברנע ממשיך וכותב שאין ויכוח על ששאר הדברים נאמרו, אלא שהם לוקטו משאלות שונות. יענו הוצאו מהקשרם.

מלשכת ברק מסרו שהטענות של אולמרט מופרכות ורחוקות מהאמת, כפי שקורה לעתים מזומנות בדבריו.

עד כאן סיכומים.

ועכשיו לעדכונים: הרוחות בערוץ 10 סוערות. אולמרט פנה לקברניטי הערוץ כדי למצות את הדין עם המדליף, ובערוץ נערכים לבדיקות שונות כדי למצוא אותו, לא מן הנמנע שיכללו בדיקות פוליגרף.

רז שכניק מראיין את אמיר גילת, היו"ר החדש של רשות השידור.

על המינוי שלו הוא אומר:

"מעולם לא הייתי איש פוליטי. ב-DNA שלי אני עיתונאי - עבדתי 20 שנה במעריב - ואני איש תוכן. שמע, בוא לא ניתמם. ברור שלא הייתי נבחר אלמלא הכרתי את נתניהו, אבל מאז חלפו חמש שנים! ועדת שפניץ קבעה שאין לי זיקה פוליטית לשר שמינה אותי".

שכניק אומר:

קצת מוזר שרה"מ ממונה על ערוץ שאמור לבקר אותו.

וגילת עונה:

"זה יתרון עצום במיוחד בתקופת הרפורמה. מנכ"ל משרד רה"מ מוביל את התהליכים, ואפשר לקדם הרבה דברים. כל חברי המליאה עוברים סינון של ועדה, שבודקת כשירות והיעדר זיקה פוליטית. עובדה שגם בחוק החדש זה לא תוקן. רשות השידור כבר לא במקום הפוליטי. אני מאמין באמונה שלמה שהשידור הציבורי נקי ומאוזן".

ועוד חדשה מפתיעה:

"יש לנו גם תוכנית שלמה לפרישה באינטרנט, ולא רק באתר שלנו. גם הארכיון יהיה שם בסופו של דבר".

ויקיליקס

אחרי תלונות מצד ויקיליקס על שעיתונים פרסמו את החשיפה העתידית של מאות אלפי המסמכים על הנעשה בעיראק סתם כך בלי ראיה, מתפרסמים המסמכים המתארים את מרחץ הדמים שם.

והנה הם.

תיאור סכסוכי הרשת בעניין הליקס.

ועורך הליקס

שערים מדכדכים אחד אחד.

היחיד המלבב הוא שער מוסף הארץ. אני אוהבת שערים לבנים, כידוע.

7 ימים

מתוך כתבת השער על התרומות של נתניהו (שחר גינוסר): ‎האם יתבע את ידיעות על הטענה שהוא למעשה מאחורי מימון מחאת המילואימניקים?

גורם שמכיר את לשכת נתניהו אומר שם כך:

"ב-2007 אנחנו בלשכה, חיברנו תורמים זרים שהזרימו כספים למאבק המילואימניקים. המטרה הייתה ברורה. להפיל את ראש הממשלה. השפענו גם על השימוש בכספי הזרים, ובעצם על האסטרטגיה של המאבק. כל זה, כשלמילואימניקים בכלל לא היה מושג מי עומד מאחורי הדברים"

נתניהו גייס כספים לעמותה של חברו דניאל דורון, וזה האחרון היה קמב"ץ המחאה.

מוסף הארץ

מדור מצוין של סייד קשוע, שהחליט להפוך להרוקי מורקמי של קריית יובל, וולרוץ עד....

ד"ר אבנר כהן על הספר החדש שלו.

רשף לוי על הפרק הראשון בעונה השלישית של הבורר ועל טיסת העסקים שלו למכור את הסדרה למפיקים בפוקס. נחמד מאוד.

(אין באתר).

הפתעה: ירון טן-ברינק, לשעבר עורך רייטינג כותב פה, ותוהה למה נשים לא שולטות בעולם.

שוב העשירים מרוויחים

מתברר שרמת הורמון הנעורים אצלם גבוהה יותר.

מוספשבת (מעריב)

בן כספית מסביר למה מרגלית הר-שפי אשמה.

הוא מזכיר מישהו ששמע משהו ודיווח לשב"כ:

"א', שהיה אז, וגם היום, פעיל מרכזי בליכוד (ומוכר לכל כתב פוליטי), איש ימין מוצהר (אם כי התמרכז מאז) לא היסס. הוא הרים מיד טלפון לרכז של שירות הביטחון הכללי שאיתו הייתה לו היכרות מוקדמת, ונפגש עמו עוד באותו יום.

"אני זוכר את זה כאילו זה קרה אתמול", שחזר השבוע. "סיפרתי לו את כל הסיפור"....

ובכן, מה היה קורה אם לא הייתה לו (לאיש המוכר לכל כתב פוליטי) היכרות מוקדמת עם רכז השב"כ?

למי היה פונה?

מי היה מקשיב לו?

איזה קשרים היו למרגלית הר-שפי (שכפי שהבנתי התייעצה עם אנשים המקורבים אליה), עם רכז השב"כ?

לכספית יש דעה נחרצת בעניינה: היא צריכה "להגיד תודה שהיא חופשייה. יש כמה מדינות נאורות שבהן היא לא הייתה רואה אור יום". (??)

מוספשבת ממשיך להתנהל מבלי שהכתב ק' יעבור על כל מה שנכתב בו.

מי ישים קץ לשערורייה?

גלי גינת מראיינת (ע' 14) את איתמר בן גביר וכותבת עליו: "...ומשתתף בהפגנה שבה הונפה תמונתו של המנהיג המנוח כשהוא לבוש בבגדי אס-אס, בהסתה שקדמה לרצח".

ואילו הכתב מבקר התקשורת ק', כותב בע' 17 על בדיות התקשורת באשר לרצח רבין:

למשל, ארון המתים בצומת רעננה (פפפ! אביעד פוהורילס כתב על כך במעריב!):

"...מאיפה מתמחזרת לה כל פעם הבדיה הזו, כאילו מדובר היה במסע הלוויה מסית לרבין? בדיוק מאותו מקום שבו צפה בכל פעם הכרזה של רבין במדי אס-אס. כולנו כבר יודעים שלולא סוכן השב"כ אבישי רביב לא היינו יודעים על קיומה עד היום..."

אחחח, מה יהיה שם, במעריב, אין משמעת.

ממון

דוד אבנר, מנכ"ל פרטנר הפורש מתראיין (ערן צחי): הוא מחפש עבודה במגזר הציבורי דווקא. כסף לא ממש חשוב לו.

למה? כי עשה לביתו.

האמת, אפשר להבין. צחי מזכיר שב-2009 היה שיאן שכר: 19.8 מיליון ש' בשנה.

"זו לא הייתה שאיפת חיי מעולם", הוא אומר על כך, "יש הרבה מאוד אנשים בארץ שמרווחים הרבה מאוד, אבל אנחנו לא שומעים עליהם, כי הם לא מועסקים בחברות בורסאיות... אני לא כל כך בטוח שזה רע שיש שכבה רחבה של מנהלים שהתחילו להרוויח כסף... אני אשמח לראות הצהרות הון של פוליטיקאים, למשל, שאני תמה איך עשו את הונם בזמן כל כך קצר, אחרי שכל חייהם עסקו בפעילות ציבורית... גם אם יורידו את שכר המנכ"לים ב-90%, זה לא ישפר בכלום את בעיית העוני במגזר החרדי ובמגזר הערבי. הכסף הזה יישאר בידי הבעלים של החברות או בידי המשקיעים".

תרבות מעריב

בקטנה: נטלי עטיה התראיינה ברביעי האחרון לסגנון של מעריב.

בתרבות מעריב האחרון מצוטט משפט שלה משם "לי לא הייתה בעיה עם עירום, אבל לילדים שלי יש בעיה. יש להם גוגל"

רק שכחו לכתוב פה מאיפה לקוח המשפט.

7 לילות

רותו מודן כתבה ספר קומיקס (ילדים), סעודה אצל המלכה, ומתראיינת (טל גרנות).

מודן מתלוננת על ספרי ג'אנק רבים לילדים, אך בתשובה לשאלה איך ממיינים להם, היא אומרת

"לא ממיינים. ילדים צריכים לקרוא מה שהם רוצים... טעם זה משהו שמתפתח ככל שאתה קורא יותר..."

הבעיה היחידה היא שרוב הילדים לא מנויים היום בספריות (תקנו אותי אם אני טועה), ומישהו קונה עבורם את הספרים, לא?

זמן תל אביב

לא מזמן כתבתי סטטוס על ילדה קטנה שהשתינה במדרכה מול הבית שלי.

באותו לילה השתין מישהו ליד דלת דירתי. כן כן.

כתבת השער של המקומון מתייחסת להפיכת רחובות תל אביב למשתנה ומחראה ציבורית (עינת טורס). לפחות אני לא מדמיינת.

וודי אלן

כל המבקרים מזועזעים מהסרט החדש של וודי אלן, אבל יש ראיון איתו (אורי קליין, גלריה, חמישי) ועוד אחד עם הכוכבת שלו, נעמי ווטס (אמיר קמינר, 7 ימים).

גלריה

אורי ענבר, שפרש מקולנוע לטובת בילוי בבתי המשפט באאוטפיט שחור לבן, מסביר ומנמק.

ראיון עם בנאדם רגוע.

בידוק עובדות

מנחם בגין קבור בהר הזיתים, לא בהר הצופים.

צרורות לכותרות

"דרך קטקטים" (כלכליסט, על מלחמות גיבורי תוכניות הילדים).

(מירן + אריאל מתלהבים)

סטטוסים

דפי קודיש וייכרט: עפר שכטר ל7 לילות: "אני הולך עכשיו גם לתיאטרון הרפרטוארי בפעם הראשונה, משחק בכי בנו בחרת של יוכי ברנדס בהבימה". ברנדס כתיאטרון רפרטוארי?

לפני פיזור

הראיונות שאני מתרחקת מהם הם ראיונות עם שפים.

זה המקום בו אני חשה ניכור הכי גדול.