פרסום ראשון

למרות החלטת שקלאר: התחקיר של איילה חסון על קשרי אשכנזי-הרפז שודר

זמן קצר לפני השידור, הורה מנכ"ל הרשות לעורך 'יומן' לא לשדר תחקיר על קשרי הרמטכ"ל ורעייתו עם הקצין שמעורב ב'מסמך גלנט'. המשך יבוא?
אלכסנדר כץ | (4)

מהדורת 'יומן' בערוץ 1 שידרה הערב (יום שישי) את התחקיר של איילה חסון על הקשרים בין הרמטכ"ל גבי אשכנזי ורעייתו רונית, לבין הקצין במיל' בועז הרפז שמעורב לכאורה בפרשת 'מסמך גלנט', בניגוד להוראת מנכ"ל רשות השידור מרדכי שקלאר.

לאייס נודע כי היום התחוללה דרמה במערכת 'יומן', לאחר שלפני כניסת השבת הודיע מנהל חטיבת החדשות של ערוץ 1, יורם כהן לשקלאר, המשמש גם כעורך הראשי של הטלוויזיה, כי עורך 'יומן', משה נסטלבאום, ומגישת המהדורה איילה חסון, עומדים לשדר את התחקיר על קשרי אשכנזי-הרפז. שקלאר הורה לכהן למנוע מנסטלבאום לשדרו, אולם לדברי גורמים בערוץ 1, נסטלבאום סירב להוראה בטענה כי מדובר בתחקיר בדוק שכולל גם את תגובת דובר צה"ל, שהגיעה בשעות אחר הצהריים.

לדברי גורמים ברשות, ניסתה חסון לשדר את התחקיר בימים האחרונים במהלך מהדורת 'מבט', אולם הדבר לא זכה לאישור בכירי הרשות. הערב הייתה חסון נסערת מאד בעקבות המקרה, דבר שגם נראה לעתים במהלך המהדורה עצמה.

מיד לאחר השיחה, ניתק שקלאר, אדם חובש כיפה ושומר מצוות, את הטלפון הנייד שלו בגלל כניסת השבת. לדברי גורמים ברשות, כהן יצר קשר עם יו"ר רשות השידור, ד"ר אמיר גילת, אולם זה ענה לו כי אין לו סמכות להתערב בנושאים מסוג זה. כהן, שלדברי גורמים בערוץ 1 הבין כי התחקיר עומד להיות משודר, עזב את בניין הטלוויזיה לפני השעה 20:00. כהן אמר לאייס: "התחקיר שודר באישורי. נראה לך שהם היו משדרים אותו בלי שזה היה עובר דרכי?".

יש לציין כי מערכת היחסים בין שקלאר לנסטלבאום היא עכורה במיוחד, לאחר החלטתו של המנכ"ל לפני כמה חודשים להדיח מתפקידם את עורכי 'מבט' ו'יומן', אולם לא לפטרם מהרשות. נסטלבאום אמר בזמנו כי מדובר בהתנכלות אישית, פנה למבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, וטען להתערבות שקלאר בתוכן ממניעים לא מקצועיים לכאורה. מבקר המדינה העניק לנסטלבאום, בעקבות כך, צו הגנה שמונע מרשות השידור להזיז אותו מתפקידו כאחד מעורכי 'יומן'.

לא אחת נטען כי בין הרמטכ"ל אשכנזי למנכ"ל שקלאר שוררים יחסים חמים, ובשנה האחרונה אף הצטרף שקלאר למשלחת הרמטכ"ל למצעד החיים באושוויץ.

מרשות השידור נמסר בתגובה: "מדובר בכתבה בעלת תוכן רגיש, שהייתה רגישות לגבי שידורה. מנכ"ל רשות השידור, מרדכי שקלאר, החליט לעכב את שידור הכתבה ליום ראשון על מנת לבחון את הדברים ולהשלים פרטים טרם פרסומם. לאחר כניסת השבת, נעשו בדיקות נוספות באשר לתוכן הכתבה, הוכנסו בה תיקונים, ולאחר מכן הוחלט לשדרה. היות שמנכ"ל הרשות שומר שבת, לא ניתן היה לעדכנו בפרטים לאחר כניסת השבת, ומנהל חטיבת החדשות יורם כהן קיבל החלטה מקצועית על שידור הכתבה בהתייעצות עם מנהל הטלוויזיה, מושון מצליח".

לגבי מניעת שידור התחקיר במהדורות 'מבט', נמסר מרשות השידור: "הפרטים אינם נכונים".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אריה 10/09/2011 00:37
    הגב לתגובה זו
    לא חבל להרוס לגמרי את המעט הטוב שעדיין נשאר בערוץ הזה.אחרי הערב ועם טרחתי לשבת ולכתוב (אינני נוהג לכתוב בדרך כלל)סימן שממש היה לי קשה לצפות ברמה עיתונאית פשוטה.הרי פרקליט המדינה בסופו של עינין לא סתר שום דבר מדבריה של הכתבת רק סם אותם בפרופורציות הנכונות.והגברת שלפי השם את מקורה אני מבין על הכבוד העבוד נלחמה לעיני הצופים.גברת זה מתאים לאל גזירה לא לארצנו
  • 2.
    אריה 10/09/2011 00:28
    הגב לתגובה זו
    חשבתי לתומי שעדיין יש מה להציאה לארוץ הראשון,אך לאחר שראיתי את הויקוח של עיתונאית בינונית שמקבלת במה עם פרקליט המדינה על פרטים ודיוקים על מנת להצדיק את אשר הביאה לשידור אני מבין למה אין צופים לערוץ הזה?אינני עיתונאי אך לפי הבנתי עיתונאי אמור להביא חדשות ולא לעמוד על דברים קטנים ודיוקם,בעל קורחו הפכה את הפרקליט למגינו של הרמטכל לשעבר אשכנזי.הרי מהתחלה לא סתר את דבריה רק את ההקשר ועם עיתוני לא הבין זאות אז עדיף שיפנה הכסא לטובים ממנה.
  • 1.
    רינת כהן 04/09/2011 11:07
    הגב לתגובה זו
    איילה השרדנית הכי טןובה והכי אמינה מאז ומתמיד דור אחר
אמיר ירון בנק ישראל
צילום: World economic forum

מתי הריבית תתחיל לרדת?

הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות? 

רן קידר |

בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.      


אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%

האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%,  אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה


שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו. 


הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.


השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.

שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.