גדעון לוי עונה לבן דרור ימיני
יומולדתו ה-61 של נתניהו עם ילדיו הלא מרוצים, כך בצילום, מופיע בשער מעריב וישראל היום. בידיעות מקדישים את השער לתרומות שמיועדות לו.
גדעון לוי נענה לבקשתי* ו
מוזר שהארץ כלל לא מתייחס לכך בשער העיתון המודפס.
הרבה הפניות יש בשער, אף לא אחת מוקדשת ללוי.
תיקון, 16:41: יש הפניונת, שורה אחת, אחרונה, בהפניה למדור הדעות.
צריל לתור אחריה.
למה ומדוע? כדי לבדל עצמו ממעריב, שחרחר ריב בשערו בנושא זה?
דבריו של לוי מופיעים בכפולת 6-7 של השבוע, עם תצלומי ענק של שערי הכלבים.
ההפניה בשער המוסף, בקטנטן:
"אני פטריוט ישראלי
גדעון לוי משיב להסתה נגדו"
הפיליפינית
ערוץ 10 דיבר עם וירג'יניה,
מעניין שזה לא מופיע
מסכנה הפיליפינית: אין לה פנים, שיער, כלום. איך היא נושמת?
מוזר, הארץ הוא היחיד שלא מזכיר את החשיפה שלה אמש בערוץ 10, אבל מתייחס בהרחבה לחיפושי רשות ההגירה, להנחיות היוע"מ, לעוזר של וינשטיין, ועוד.
ישראל היום מתפנן על סיפור ה
זה נכון, אכן צביעות לשמה, אבל אם יבדקו בציציות כל הקודקדים בתקשורת, יש מצב שלפחות חלק מכלי התקשורת יאלצו לצמצם את דיווחיהם השוטפים לפילון חדש שנולד בספארי.
סליחה על התמימות שלא לומר הטיפשות שבשאלה, אבל זה מדהים כל פעם מחדש:
אנשים מקושרים, בעלי ממון, הון ושלטון, מעזים להפר את החוק בכגון אלו, בעוד אנשים כמוני, דלי אמצעים ובלתי מקושרים לכלום, מקפידים על קלה כחמורה בהעסקת עובד זר. איך ייתכן?
הזמר שיוצא מהארון
ידיעות מדווח בשער, שבשער האחורי שלו יספר הראל סקעת לראשונה על נטיותיו המיניות. זה יקרה ביום שני, בסרט של רשת, הווידוי הזה.
סקעת אומר פה לרז שכניק: "אני מאוד שומר על הפרטיות שלי כי אני זמר ולא איזה מצרך רכילות".
אה?
והמשך המשפט, שהוא גם הכותרת: "כשיהיה לי בן זוג לא אסתיר אותו".
טל לוין כותבת ב
ידיעות ופייסבוק
ידיעות ממשיך להעמיק את הקשר בין פייסבוק לקוראיו, ומזמין אותם לבחור את השער הבא של
7 ימים
דספקטור
הפניית ענק בשער (עיינו למעלה), עם הכותרת "הצד שלי"
תקציר המדור:
- ד' מודיעה לא' שהיא לא רוצה לחיות על כרי הדשא של זכרונות אהבתם.
- "מישהו ראה אותנו ביחד וסיפר לבני זוגנו ושנינו נזרקנו מהבית כמו שמגיע לבוגדים שקרנים"
- א' עזב את הבית לטובת רומן עם ברמנית בת 22.
- הבחור של דנה "לא ענה לאף אחת מ-457 שיחות הטלפון הנואשות שלי".
- החיים הם לא טלנובלה אזורית גרועה מקוסטה ריקה.
- "בתחושה שלי רומן מחוץ לנישואים הוא משהו שמערב סקס ושמתרחש מאחורי הגב של בני הזוג התמימים"
(בדיוק המשפט שאמר רן שריג בראיון לאת. למי זכויות היוצרים?).
- "מעשה בזוג אנשים שגילו שהם בעצם מכירים משורש הנפש, שהם פשוט לא יכולים להעביר יום בלי לדבר, לצחוק, לטפל בהבנה תת-עורית אחד בשני. אני לא אומרת שזאת לא בגידה, אני כן אומרת שקרה פה משהו חזק, אולי אפילו חסר שליטה, ושעל פחות מזה לא הייתי זורקת את נישואיי".
- "א' ואני הגענו לפרשת דרכים. אני פשוט לא יכולה לחיות יותר בלי אהבה שיש בה להט".
- "בגיל 39 אני סוף-סוף מבינה שגם אנשים כמוני ראויים לאהבה"
דספקטור מתלוננת קשות על התקשורת מוצצת הדם ועל הטוקבקיסטים המרושעים (מה שנכון), ועל שהפכה לפיסת רכילות.
אלא שידיעות, העיתון שלה, מציב ומצהיב אותה כאייטם המרכזי בשער יום שישי. היש קביעת סדר יום נחרצת מזו?
דניאלה לונדון-דקל במדור מדהים במיוחד על מחוברים: היא פוגשת את כל החמישה, בורחת, וחוזרת לבעלה המקסים.
האם אני רוצה לקרוא את הווידויים של הצעירים שהרב מוטי אלון אמממ, חיבב במיוחד (שוש מולא)? - לא.
והתחקיר השבועי: תעשיית התרומות וגיוס הכספים של נתניהו (שחר גינוסר). נהניתי מהאיור של אופיר בגון, של נתניהו בשטר של מאה דולר. אבל רגע, הסיגר והכוס לא שייכים לברק, כלומר לאולמרט?
כמו כן לא הבנתי, ממבט על של התחקיר, מה הטענה/ות נגד נתניהו ותעשיית התרומות שלו, שאין לי ספק שהיא לא שונה במהותה בקמצוץ מתעשיית התרומות של כל פוליטיקאי אחר.
מח' הגהה
לפעמים פרויד עובד שעות נוספות. ברור שזה לא מכוון, וברור שה' וב' צמודות במקלדתנו, אבל עדיין, זה מצחיק מאוד.
(מעריב)
מה קרה לאילנה דיין?
(מעריב, צילום: אמיר מאירי)
בלוגלנד
ילי (יעל) מירון, עורכת וכותבת ותיקה, התחילה לכתוב
מתוך:
"בוודאי השגחתם שהטור שלי מופיע במגזין אינטרנטי, ואני מתברכת ביתרונותיו. חופש הביטוי המוחלט שהוא מאפשר ואופיו העממי והדמוקרטי, מבליט את כיעורה של העיתונות הכתובה, שעקודה כלכלית או פוליטית.
אני עובדת מהבית ויודעת לתקשר עם העולם באמצעות מחשב, כמעט כמו כולם. אבל זה לא אומר שאסור לי להתגעגע למה שפעם נקראו ישיבות מערכת. לפגישות מקריות במסדרון שהפכו לסיעור מוחות מפרה. לביחד שהעניק לעיתים אשליה של משפחה, ובמיוחד לשאלה איפה קניתי את הנעליים".
ענת סרגוסטי בבלוג חדש, חלק מפורטל יזמות חברתית של הקריה האקדמית אונו.
ופה - על
נעדרת
רחל לבטקין עדיין
לפני פיזור
* צוחקת, נו.
חוזרת ומחדשת את קריאתי לפוסטים אורחים.

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.

גרמניה רוכשת שלושה כטב"מים מישראל ב-1.2 מיליארד דולר
העסקה הביטחונית הגדולה מתקדמת למרות המתיחות הדיפלומטית באירופה
הממשלה הגרמנית בהנהגת הקנצלר אולף שולץ עומדת איתנה מול הלחצים. ברלין מדגישה את החשיבות האסטרטגית של הקשרים עם ישראל ואת הצורך בטכנולוגיות ביטחוניות מוכחות. גורמים במשרד ההגנה הגרמני מסבירים שהצרכים הביטחוניים של המדינה חייבים לבוא לפני שיקולים פוליטיים.
גרמניה עומדת לפני חתימה על עסקת רכש ביטחונית משמעותית עם ישראל. מדובר ברכישת שלושה כטב"מים מדגם Heron TP של התעשייה האווירית בסכום כולל של 1.2 מיליארד דולר. העסקה צפויה לקבל אישור מהפרלמנט הגרמני עד סוף השנה, והכלים אמורים להיכנס לשירות מבצעי ב-2028.
מהצד הישראלי, העסקה נתפסת כהישג משמעותי. היא מעידה על אמון בטכנולוגיה הישראלית למרות המתיחות הדיפלומטית. ראש הממשלה בנימין נתניהו רואה בעסקאות כאלה חיזוק למעמדה של ישראל כמעצמה טכנולוגית. היצוא הביטחוני גם תורם ליציבות הכלכלית בתקופה מאתגרת.
החוזה כולל לא רק את הכטב"מים עצמם אלא חבילה מלאה של שירותים נלווים. אספקת חלפים, הדרכות מקיפות לצוותים הגרמניים ותחזוקה שוטפת עד 2034. משרד הביטחון הישראלי משמש כקבלן הראשי בעסקה, כשהתעשייה האווירית אחראית על הייצור וההטמעה.
- רחפנים רוסיים חדרו לפולין: עוד דלק למניות הביטחון
- הסיבה שהחות'ים הצליחו לפגוע בשדה התעופה; והאם אפשר למנוע את הפגיעות בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, קיימים סיכונים. שינויים פוליטיים בגרמניה, כולל בחירות אפשריות ב-2025, עלולים להשפיע על האישור הסופי של העסקה. התנגדות ציבורית גוברת לשיתוף פעולה עם ישראל יכולה להקשות על הממשלה הגרמנית להצדיק את הרכישה.