העיתונים מציינים את יום השנה. מעריב הכי בענק, ואחריו ידיעות, ישראל היום והארץ.

מה כבר יכולים לחדש מאמרי המערכת השחוקים?

ועוד פעם הסקר אם יגאל עמיר צריך לשבת בכלא כל חייו? כן, הוא צריך, אפילו הסקר של מינה צמח לידיעות - 80% אומרים שלא לשחרר אותו לעולם. במעריב אומר גם בן כספית שאסור לשחרר אותו לעולם. בסדר.

חוק האזרחות

על פי בדיקת הארץ, אין רוב בכנסת לאישור התיקון לחוק האזרחות.

משמח מאוד.

קוגריות

מה יש לידיעות מנשים? זה היום השני שאני מתפתלת למקרא הדיווחים המעליבים שם.

ב-24 כותבת יפעת מנהרדט-תדהר על סוף עידן: לא עוד נשים בנות ארבעים ו חובקות בני עשרים שלושים ו. כראיה היא מספקת כמה דוגמאות. לפי התזה שלה, זה קורה בגלל הבדלי הגיל.

הסיבה הפשוטה, שמערכות יחסים נגמרות כי, נו, מערכות יחסים נגמרות, לא משנה באיזה גיל ובאיזה מצב צבירה לא מוזכרת פה כלל. אם אפשר להכריז על תופעה, למה שלא נכריז?

בשער העיתון (להבדיל מהכתבה, שלא נוקטת בלשון פוגעת), התופעה מוגדרת כך: "תם עידן השחקניות הקשישות והבעל הילד".

נמאס לחזור: בת ארבעים פלוס = קשישה. בן עשרים שלושים פלוס = ילד.

עוד ח"ח לידיעות, שבעמודו האחורי לא שוכח לשתף באחורי ירכיה הלא אטרקטיביות יותר של ג'ניפר לופז בת ה-41, לא עלינו.

כי הצילום מגלה, כך בכיתוב התמונה בידיעות "... שכמו אצל נשים רבות בנות גילה, הזמן נתן את אותותיו בירכיה".

באחורי של מעריב, לעומת זאת, יש בחורה מוצקת ירכיים: זוהי המרגלת הרוסייה אנה צ'פמן, שמככבת בשער "מגזין הגברים הרוסי", Maxim.

זה כמובן לא מגזין רוסי, אלא בינלאומי שבסיסו באנגליה.

אזכור לשער ההיסטרי יש גם בישר"ה, כיתוב תמונה קטן, ופה מחשופה של המרגלת טושטש.

ואפרופו נשים בגיל הזה, רותה קופפר כותבת על סדרה שתעלה בתחילת נובמבר, גברים בגיל הזה.

העיקר שאנדרה ברוואר יהיה שם.

ונחמה קטנה, סגנית מפקד ראשונה בטייסת יסעור - בשער ישראל היום.

חמודי

בידיעות מתפרסמת ידיעה מעניינת, על עובדת קופ"ח כללית, שנאלצה להתחפש לחמודי (הדמות שדניאלה לונדון-דקל יצרה) כעונש על שטעתה בהקלדת סכום צ'ק (!).

סיפור כל כך מופרך, עד שקשה להאמין שמישהו המציא אותו.

הידיעה מובאת על פני עמוד וחצי בידיעות (16-17, כפולת אמצע), ולצדה טור של ל"ד, "אמא של חמודי", כך בהגדרה, המתבאסת מהמקרה.

דמותו של חמודי תופסת את רוב השטח המוקצה לידיעה.

עכשיו: נניח של"ד הייתה עדיין עובדת בהארץ? האם ידיעות היה משתין לכיוון של הידיעה הזו?

יש לי חשש כבד שהיא הייתה מושלכת לפח המחזור הקרוב.

כך נקבע סדר היום בעיתונים.

חמודי 2

ע' 17 בישראל היום מוקדש לכוכבי העיתון: העורך, עמוס רגב, נבחר לאיש השיווק של ספטמבר. מי בחר? איגוד השיווק הישראלי.

הנימוק לבחירה: "בזכות מהלך הפיכת העיתון ממוצר המחולק ללא תשלום למותג תוכן עיתונאי וחדשותי".

הידיעה השנייה מוקדשת לחזרתו (הזמנית) של דן מרגלית להנחיית ערב חדש, עם גילוי נאות בתחתית הידיעה, שמדובר בחבר מערכת ישר"ה.

ח"כ עינת וילף

מעריב ממשיך בפולואו לסיפור על ה"סערה" שהתחוללה. בידיעות אין זכר. באתר הארץ הוזכר הסיפור אתמול.

הודעה לעיתונות

ההודעה הזו עוסקת בתוכנית חדשה של רשת בהגשת דנה ויס שתעלה ביום ראשון, 24 באוקטובר ברשת, ערוץ 2:

"קריירה - המגיפה של המאה ה- 21

סדרה העוסקת בשאלה המטרידה את כולנו, האם ניתן לשלב בין קריירה לחיים פרטיים?

ויס תבקר בחמישה מקומות עבודה כאשר כל מקום עבודה מייצג תרבות ארגונית אחרת המעלה קונפליקטים שונים ודומים. כיצד משפיעה העבודה שלנו על יחסינו עם הקרובים אלינו ביותר? מה המחיר שמשלמת המשפחה המודרנית על כך שלמשימת ההורות הקשה מתווספת אמביציה ותחרותיות הגוזלת אנרגיה משני ההורים גם יחד? כמה זמן ומקום נותר להם לשיחה איכותית עם הילדים, ולא פחות חשוב מכך - האחד עם השנייה?"

בהמשך לשיחותינו: קריירה וחיים אישיים זה לא נושא שקשור לגברים. הם מעולם לא מתחבטים בו. יש שם סדרי עדיפויות מובהקים, ולא, לא אחזור על משנתי הלא מקורית. מה שמעניין זה הניסיון של הקומוניקט להעמיד פנים שהיא מתייחסת לשני המינים.

צהוV

דליה מזור ברוקדים עם כוכבים?

מה הצעד הבא? חיים יבין בבית האח הגדול?

קצה האצבעות

7 ימים יחשוף את עדויות הבחורים שהרב מוטי אלון נגע בהם, לכאורה.

פירמה

מוקדש לפרסום, וכמחצית מהעיתון מלאה בדירוג של משרדי פרסום על פי זינוקיהם, הישגיהם וכו'.

הרשו לי לא להתעניין.

אורלי קסטל בלום

ביקורת על ספרה החדש, חיי חורף.

בלוגלנד

רועי (צ'יקי) ארד מפריך את דבריו של בן-דרור ימיני על שקריו לכאורה של גדעון לוי.

כן, כולל בהחלט סיפור הכלב.

המגיבים שוצפים.

רון מיברג, בביקורתו על הספר אדם ברוך תקשורת שיצא באחרונה מספר (כניסה חופשית) שרכש אותו מאחר שזה לא נשלח אליו ע"י היח"צ.

הוא מסביר ששירה אביעד, אריאלה שביד ועידו רוזנבלום סירבו להתראיין לסרט שלו, ומסביר שוב (אף שהסביר בראיון בהארץ) למה לא ראיין את רינו צרור (אביעד וצרור הם מעורכי הספר):

"המשק הפסיכולוגי שיש לי עם מר צרור, חלקו טוב ומפרה, וחלקו מעיק עד מקמט אותי. לא חשתי חזק דיי להתמודד עם המרואיין ה-31: רינו צרור".

והכי חשוב: "אני מעיין בספר בעניין רב. שמח לגלות שלא הגזמתי במילימטר בכישרונו של חברי המת".

יובל חושב שהיה צריך להסיר את התמונה, אבל לא מהסיבות של ח"כ עינת וילף, אלא כדי לא לבזות את תמונתו של רבין המסתובב בקרב חברי מפ' העבודה העכשווית.

ערוץ 10 יפתח בנענע10 בלוג שבו יופיעו תיקונים לטעויות בשידור.

נחמד מאוד, אמשיך לעקוב ולראות הכצעקתה.

החייל המרקד

טען בצינור לילה שמעולם לא פגש את ניר גונטז' מידיעות.

ביטחון שדה

טבלה ובה אלפי מספרי טלפון של בכירי המדינה ומערכת הביטחון הועברה בטעות על ידי מפיקה ב-onlife ליחצנים רבים.

לא מבינה:

ראשית, למה אתר הלייף סטייל צריך את מס' הטל' של ראש המוסד.

שנית. מה הבעיה עם יחצנים? מה, הסיווג הבטחוני שלהם נמוך מזה של עיתונאים? אפשר לחשוב שיש הבדל בין העבודה שעושים אלו או אלו.

כך שאני לא רואה שום טרגדיה בכך שהרשימה הגיעה למשרדי יחצ. בטוח יש להם כבר אחת כזו משלהם.

לפני פיזור

שקיעה אפוקליפטית ביפו, אתמול.