מה המחיר של קטיה? נשים יוצעו למכירה בדיזנגוף סנטר כחלק מקמפיין חברתי

"המטה למאבק בסחר בנשים" ושלמור-אבנון-עמיחי משיקים קמפיין חברתי כנגד סחר בנשים במסגרתו תפתח חנות בדיזינגוף ובה יוצעו נשים למכירה
משה בנימין | (1)

המטה למאבק בסחר בנשים ומשרד הפרסום שלמור-אבנון-עמיחי יוצאים בקמפיין שישאיר את העוברים ושבים בדיזינגוף סנטר פעורי פה. כחלק ממהלך חברתי שנועד למגר את תופעת human trafficking בישראל חברו יחד משרד הפרסום ו'המטה למאבק' להשקת קמפיין פרו-בונו (התנדבותי) מהפכני שמטרתו להוציא את תופעת סחר הנשים בישראל ממחשכי המרתף אל קדמת הסצנה הישראלית במרכז הקניות והבילוי דיזנגוף סנטר.

שלמור-אבנון-עמיחי ו'המטה למאבק בסחר בנשים' חוצים את הקו האדום במובן הטוב של המילה ומשיקים חנות קונספט בשם "WomanToGo" המציעה שירותי מכירה של נשים לפי טעם אישי. החנות תהיה פתוחה למשך יום אחד - מחר ב-19/10/10 בדיזינגוף סנטר. לדברי הגופים שעומדים מאחורי המהלך - הרעיון שעומד בבסיס הקמפיין הוא העברת המסר באמצעות חוויה אישית.

בכל מהלך הפעילות, WomanToGo תציע לכאורה שירותי מכירת נשים באמצעות שחקניות ודוגמניות, אשר תוצגנה לראווה בחנות עם תגי מחיר על גופן. על הקמת החנות שקדו במשך שבוע ימים שלמור אבנון עמיחי וחברת ההפקה exp של אייל נאור בהתנדבות מלאה.

עדי אורנשטיין, מנהלת השיווק של דיזנגוף סנטר, מוסרת כי: "דיזנגוף סנטר נרתם למהלך מתוך הזדהות עם מטרת הקמפיין. מעבר להיותו מרכז קניות ובילוי, הסנטר מהווה מוקד חברתי המאפשר סיוע והרתמות למען קידום מטרות חברתיות".

"אנו רואים בפתיחת חנות זו, דווקא בדיזנגוף סנטר, את חיזוק המסר שעומד מאחורי המהלך, דיזנגוף סנטר הפועל כמרכז קניות המציע תמהיל מגוון של מוצרים, מציע כעת 'נשים למכירה', מה שממחיש את מטרת הקמפיין והעברת החוויה הקשה העומדת מאחורי סחר בנשים".

במקביל למהלך שקרוב לוודאי יעשה גלים ויעורר את הדיון על הסחר בנשים קוראים חברי המטה לממשלת ישראל להעביר בכנסת את הצעת החוק הקיימת להפללת לקוחות המשתמשים בשירותי זנות.

עו"ד אורי קידר ממשרד כבירי-נבו-קידר, ממייסדי המטה מסביר: "הניסיון בעולם הוכיח כי הפללת לקוחות הצורכים שירותי זנות מובילה להקטנה דרמטית בביקוש לשירותי זנות, ובכך מצמצמת משמעותית גם את היקפי הסחר בנשים. כך נוהגים בחלק מהמדינות בארה"ב, במדינות סקנדינביה ובאופן כללי, זה הכיוון המשפטי שכל אירופה תאמץ בקרוב. במדינות שהעבירו את החוק, הסחר בנשים נעלם כמעט לחלוטין, והגיע הזמן שישראל תצטרף ליוזמה ותיקח אחריות. בלי לקוחות אין סחר בנשים".

המטרה המרכזית של הקמפיין היא החתמת הקהל הרחב על עצומה הקוראת לשר המשפטים ולמשרד המשפטים לאמץ הצעת חוק הקובעת כי צריכת שירותי מין מהווה עבירה שלצידה עונש משמעותי.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
    גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

    יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

    5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

    רן קידר |
    נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

    בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

    לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

    שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

    שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

    לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

    שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.