יעקובי על שוק התקשורת: "כחלון יורה לכל הכיוונים, הדרך חזרה לשווי משקל קצרה"
ההצהרות הגדולות של שר התקשורת משה כחלון לא מרשימות כל כך את ערן יעקובי, סמנכ"ל המחקר בדש ברוקראז', שטוען כי למרות נחישותו של השר, בטווח הארוך חברות התקשורת רק יתחזקו והמצב יחזור לשווי משקל, בדומה למה שהכרנו בעבר.
"משרד התקשורת, אינו מפרסם תכנית אב רב שנתית אלא מספק כותרות מידי יום לגבי התכניות שלו להגברת רמת התחרות, יורה כל הכיוונים", מסביר יעקובי בעבודה מקיפה שערך בעניין מצבו של שוק התקשורת כיום.
יעקובי מנסה לנתח את מצב השוק בארץ תוך השוואה לשווקים אחרים בחו"ל. לדבריו, בעולם נהוגים שני מתווים של אסטרטגיות לקיום תחרות: הרווחת היא תחרות מבוססת תשתיות והשניה היא תחרות מבוססת שירותים. "המשרד בישראל מנסה לשלב בין השתיים, לטענמנו ללא סיכויי הצלחה גבוהים עקב החלטות סותרות והליכה נגד כוחות השוק בעיקר בנושא מיזוגים ורכישות. האבסורד לדעתנו", מוסיף יעקובי, "בא לידי ביטוי ברצון לקיים בישראל 8 תשתיות לפחות מ-8 מיליון תושבים ועוד למעלה מ-10 ספקי שירות על גבי תשתיות אלה".
יעקובי מעריך שבעקבות המאבקים בשוק התקשורת, הענף יעבור זעזוע קל בטווח הקצר, אך יחזור לשגרה בטווח הבינוני-ארוך. בהמשך הדרך יעקובי רואה את התייצבות שוק התקשורת וחזרתו "לשווי משקל" על בסיס ארבע או חמש קבוצות תקשורת חזקות עוד יותר מאלה הקיימות כיום. "קשה לנו לראות הצלחה בהתמודדות המשרד מול כוחות השוק והתפתחות הטכנולוגיה שבסיסה הוא התלכדות everything over IP".
"ניתוח התרחישים בטווח הקצר והארוך, מביאים אותנו למסקנה כי קיים פוטנציאל לשינוי מסויים במבנה השוק ובעיקר בכל הקשור לטיפול בכשלי שוק בחלק מהסקטורים", כותב יעקובי, אך מוסיף: "עם זאת, מדיניות משרד התקשורת, לא מספיק 'מפוקסת' ולהערכתנו תגרום לזעזועים קלים בלבד בענף, כשהדרך לחזרה לשיווי משקל די קצרה".
יעקובי אינו מקבל את הטענה שמניות התקשורת כבר אינן דפנסיביות ולדבריו, "קשה למצוא סקטור יציב יותר". "המלצתנו היא להחזיק את מניות הסקטור לפחות במשקל השוק שלו, ואף למעלה מכך", ציין. לדברי יעקובי בזק מספקת את היציבות הגדולה ביותר בענף עם החשש הקטן ביותר לתשואת הדיבידנד. באשר למניות הסלולר, יעקובי אינו נוצא הבדלים מהותיים במחירי המניות, אך באותה נשימה מעריך שההשקעה בסלקום נראית בעלת סיכון מעט נמוך יותר.
בדש ברוקראז' מחזיקים כיום בהמלצת 'קניה' לבזק עם מחיר יעד של 10.7 שקל למניה, המלצת 'תשואת יתר' לסלקום עם מחיר יעד של 128 שקל למניה, 'תשואת יתר' לפרטנר עם מחיר יעד של 77 שקל למניה, 'תשואת יתר' להוט עם מחיר יעד של 48 שקל למניה, 'תשואת יתר' לנטוויז'ן עם מחיר יעד של 50 שקל למניה.
יוסי מרגלית, רפאל, צילום: דוברות רפאלרפאל ו"לולב ספייס" ישתפו פעולה בפיתוח מערכת ליירוט רחפנים וכטב"מים
החברות יפתחו יחד פתרונות מבצעיים מתקדמים להתמודדות עם איומי רחפנים ברום נמוך, עם דגש על מחיר חדירה נמוך ויכולת הטמעה מהירה
רפאל רפאל מודיעה על חתימת הסכם שיתוף פעולה עם חברת ההזנק החיפאית "לולב ספייס", במטרה לפתח מערכת חדשנית ליירוט רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים. לפי ההסכם, שתי החברות יעבדו במשותף ובבלעדיות על פיתוח פתרונות ייחודיים להתמודדות עם איומים שטסים בגובה נמוך, עם דגש על מחיר נגיש, גמישות תפעולית ויכולת יישום מהירה בהתאם לצרכים הדינמיים של שדה הקרב.
במסגרת המאמצים של רפאל לתת מענה לאיומים מרום נמוך מאוד (Very Low Altitude - VLA), הוקמה לאחרונה בחברה מינהלת ייעודית לנושא, תחת חטיבת ההגנה האווירית. החטיבה אחראית בין היתר על פיתוח מערכות כמו כיפת ברזל, קלע דוד, ספיידר וטילי אוויר-אוויר מתקדמים, וכעת מרחיבה את פעילותה גם לאיומי רחפנים המתעצמים בשנים האחרונות.
יוסי מרגלית, ראש מנהלת ההגנה האווירית ברפאל, מסביר כי שיתוף הפעולה יוצר חיבור ייחודי בין הידע והניסיון של רפאל, שכבר הוכיחו עצמם מבצעית, לבין החדשנות והגמישות של חברת "לולב ספייס". “שיתוף הפעולה המדובר מייצר סינרגיה יוצאת דופן בין יכולות המו"פ, הידע והמערכות המוכחות מבצעית של רפאל – לבין הגמישות, היצירתיות והחדשנות הטכנולוגית של חברת ‘לולב ספייס’. השילוב הזה יאפשר לנו לפתח במהירות פתרונות יירוט עבור מנעד מתפתח של תרחישי אוייב, פתרונות זולים ויעילים ברמה שטרם נראתה בשוק העולמי. בזכות היתרונות ההדדיים שלנו, נוכל להציע ללקוחות מענה העומד בסטנדרטים הביטחוניים המחמירים ביותר מחד, ונותן מענה מבצעי גמיש בשדה הקרב, מבלי להכביד בעלויות מאידך", אמר מרגלית.
ד״ר נועם לייטר, מנכ״ל חברת "לולב ספייס", בירך על שיתוף הפעולה ואמר: "ההסכם עם רפאל מהווה עבורנו קפיצת מדרגה, הוא מאפשר לנו להביא לידי ביטוי את היכולות הייחודיות שפיתחנו – טכנולוגיה שתסייע בפריצה לשווקים חדשים ובצמצום חסמי הכניסה, בעיקר בהיבט המחיר. אנו עובדים בימים אלו עם מנהלת הגנ״א ברוק"ק, על שילוב מגוון יישומים חדשים בטכנולוגיה מתקדמת ליירוט רחפנים וכטב"מים, החל מרמת האיום הבודד ועד הגנה בפני נחיל איומים"." שיתוף הפעולה עם “לולב ספייס” מהווה חלק מאסטרטגיית החדשנות של רפאל, המבוססת על שיתופי פעולה עם חברות סטארט-אפ ישראליות. במסגרת זו, רפאל פועלת להקמת רשת חדשנות דינמית המשלבת את הידע, הניסיון והיכולות ההנדסיות של רפאל לבין היצירתיות, הגמישות והטכנולוגיות המתקדמות של חברות ההזנק. המטרה היא לאפשר פיתוח מהיר והטמעה יעילה של פתרונות חדשניים בשדה הקרב, תוך מענה לאיומים מתפתחים והפחתת חסמים.
- מנכ"ל רפאל: "פרויקט הלייזר הוא העתיד"
- מערכת הגנה אווירית ישראלית תשמור על שמי נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לולב ספייס היא חברת סטארט-אפ חיפאית שהוקמה בשנת 2021, ומאז מתמקדת בפיתוח טכנולוגיות ניווט אוטונומי מבוססות ראייה ממוחשבת. החברה פיתחה מערכות המשלבות מצלמות חכמות ואלגוריתמים מתקדמים, שמאפשרים לכלי טיס ורובוטים לזהות את הסביבה בה הם נמצאים, למפות אותה בזמן אמת ולקבל החלטות ניווט מדויקות. תחום התמחות זה מאפשר לה לספק פתרונות קלים, חסכוניים ומהירים.
תקציב נפתח, הגירעון עולה ל-5.2%
תוספת של 31 מיליארד שקל לתקציב הביטחון כבר ב-2025; סך ההוצאה יזנק לכ-650 מיליארד שקל; מדובר בפריצת התקציב החמישית בשנתיים
הוצאות הביטחון עולות - מזל שיש עלייה דרמטית בגביית המס - שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%. אבל, המס לבדו לא מספיק. הממשלה צפויה לאשר פתיחה נוספת של תקציב המדינה לשנת 2025, תוך פריצה מחודשת של מגבלת ההוצאה, הפעם בהיקף של כ-30.8 מיליארד שקל. תוספת התקציב נועדה בעיקרה לממן את הוצאות מערכת הביטחון, על רקע המלחמה המתמשכת בעזה והעימות עם איראן, אך כוללת גם הוצאות נוספות לרבות תשלומי ריבית וקצבאות נפגעי איבה.
פריצת המסגרת התקציבית תביא להרחבת הגירעון המתוכנן ל-5.2% תוצר, מהגבוהים שנרשמו בשני העשורים האחרונים. לשם השוואה, יעד הגירעון המקורי שנקבע עמד על 4.7% בלבד, וכבר עודכן ל-4.9% בהחלטה קודמת של ועדת הכספים. באוצר מדגישים כי מדובר בגידול של כ-0.3% תוצר בלבד לעומת היעד המאושר. בפועל מדובר בתוספת גירעונית של כ-6 מיליארד שקל. זה היה יכול להיות הרבה יותר גרוע, אלמלא ההכנסות עלו בזכות גביית מס גבוהה ותשלומי מס על דיבידנדים.
תקציב הביטחון תופס את הנתח המרכזי
לפי הסיכומים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, תוספת התקציב עבור הצבא מגיעה לכ-31 מיליארד שקל, והיא מצטרפת לעלייה קודמת שהביאה את תקציב הביטחון המאושר לשנת 2025 ל-113 מיליארד שקל. נראה כי מדובר רק בשלב ראשון בתהליך מתמשך, שכן הסיכום הנוכחי אינו כולל תוספות עתידיות עבור התעצמות צבאית והוצאות שוטפות מוגברות. בנוסף, חלק מהתוספת הנוכחית (בסך כולל של כ-42 מיליארד שקל) יחולק בין תקציב 2025 ל-2026.
לצד פריצת התקציב, באוצר מתכוונים להחזיר לקופת המדינה כ-600 מיליון שקל מתוך כספים שיועדו להסכמים קואליציוניים, בין היתר לתוכנית "אופק חדש" עבור רשתות חינוך במגזר החרדי. בנוסף ייושם קיצוץ רוחבי של כ-700 מיליון שקל בתקציבי משרדי הממשלה, וקיצוצים דומים מתוכננים גם לשנים הבאות.
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- למרות המלחמה - הגירעון נותר יציב, הכנסות המסים עלו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות ההרחבה התקציבית, באוצר מציינים כי הכנסות המדינה ממסים ממשיכות להפתיע כלפי מעלה-– וזו הסיבה המרכזית לכך שהעמקת הגירעון קטנה משמעותית מהתוספת התקציבית. במילים אחרות, המדינה מוציאה הרבה יותר, אך גם מכניסה יותר מהצפוי.
