מי בכלל צריך משרד דיגיטל? בלי מילים מפוצצות, הנה 6 דוגמאות

"לא צריך משרד דיגיטל כדי לצבור חברים בפייסבוק, להשיג עוד כמה לייקים, או לעשות באנר בסלולר. את זה כולם כבר יודעים לעשות"
גיא פורה |

אחרי עשור בתעשייה ואחרי שהאינטראקטיב כבר חלק בלתי נפרד מעוגת הפרסום, הגיע הזמן שתעשיית הדיגיטל תעבור לשלב הבא. אני לא זוכר בדיוק מתי קמה תעשיית האינטראקטיב בישראל. לדעתי זה היה מתישהו בשלהי המאה הקודמת, 1999 או משהו, אני רק זוכר שאני הייתי אז מנהל תכני 'ברודבנד' (היום וידאו) בוואלה, ואנשי המכירות של האתר סיפרו לי על חבורת אנשים הזויים שרוצים לשים דבר שנקרא באנרים על התכנים שלי ובערוצים שלי. ושוואלה יעשו מזה כסף. קונספט הזוי בתקופת בועת האינטרנט. "כסף? למה?".

לא עבר זמן רב, והצטרפתי לחבורה ההזויה, שעם הזמן, הביאה בשורה אמיתית לאינטרנט. כסף משמעותי עבר דרך הבאנרים האלו ותעשיה חדשה נולדה - תעשיית הפרסום הדיגיטלי. נלחמנו, נרכשנו, הוטמענו, הטמענו, השתמשנו ב"קללות" כמו CPC, CPA, CTR הקלקות וחווית משתמש, אבל בסוף זכינו במקום שלנו בשולחן הפרסום.

ומה זה אומר? שהיום הדיגיטל הוא חלק אינטגרלי מעולם הפרסום, התקציבים על המדיום הזה רק הולכים וגדלים, התוצאות רק הולכות ומשתפרות, כולם כבר יודעים שזה ההווה והעתיד ואם אתה לא באינטרנט אתה לא קיים. אבל כמו שאומר הפתגם כשאתה רוכב על אופניים ואתה מתאמץ, סימן שאתה בעלייה. ומאחר והשיפוע הולך ונעשה מתון יותר זה אומר שהגיע הזמן למהפכה חדשה.

רגע לפני, בואו נפריך כמה מיתוסים:

לא באמת צריך משרד דיגיטל כדי לעשות אדפטציה לקמפיין אופליין בצורת באנרים ומיניסייט. מרבית משרדי הפרסום יודעים היום לעשות את זה טוב מאוד לבד. אחרי 10 שנים רובנו יודעים איך לעשות, איך למדוד, איך לבצע ואיך למכור את מה שכונה פעם "דיגיטל". במשרדים שהתחילה בהם ההטמעה יודעים גם לעשות מהלכים אינטגרטיבים ענקיים, כמו שעשינו עם דפי זהב, כשצוותי אופליין ואונליין עובדים ביחד כדי ליצור משהו שמדינה שלמה מדברת עליה ומשתתפת בה.

גם לא צריך משרד דיגיטל כדי לצבור חברים בפייסבוק, להשיג עוד כמה לייקים, או לעשות באנר בסלולר. גם את זה כולם כבר יודעים לעשות, ואם לא, משרדי הפרסום יודעים מי כן יודע ועושים קצת אאוטסורסינג. אותו כנ"ל לגבי פרסום במנועי חיפוש.

אז איפה כן אפשר למצוא את גל החדשנות הבא בעולם הדיגיטל?

במקום לזרוק מילים מפוצצות, בואו נציץ בכמה דוגמאות מעניינות, כאלו שעונות לשאלה שבכותרת:

1. פלטפורמת NIKE ID מאפשרת לכל גולש לעצב לעצמו נעל של נייקי לפי טעמו, ומייצרת לו את הנעל המסוימת. "תופרים" את הנעל למידתו של הלקוח, תרתי משמע. שמעבר לכך שזה מקור הכנסה במיליוני דולרים בשנה, זה הפך את הפרסונליזציה של מוצרים למגפה עולמית שכל חברה מסחרית מנסה לחקות.

2. NIKE PLUS יצרה תרבות חוויית ריצה שבאה לידי ביטוי ב NIKE RUN. נייקי פלוס - שזכה לקמפיין העשור בדיגיטל', יצר קהילת רצים עצומה של מאות אלפי אנשים ברחבי העולם, שרצו מעל 100 מיליון מייל במצטבר (לפי הרישומים מערכת) ועזרו להגדיל את נתח השוק של נייקי מ48% ב2006 ל-61% ב-2008. לקמפיין - לחצו כאן

3. בקמפיין החדש של קונאן או'בריאן לתוכנית לילה שלו טס צפלין עם לוגו התכנית מעל שמי ארצות הברית וקורא לציבור לעשות לו צ'ק אין בפורסקווייר בכל מקום שרואים אותו.

4. בקוקה קולה וילג' נתנו לבני נוער שהשתעשעו בפארק צמידי פייסבוק אלחוטיים שעדכנו ישירות לפייסבוק באיזה מתקן הם משתמשים.

5. בנק הפועלים משתמש ביישום "ניהול תקציב" באתר האינטרנט הפופולארי שלו כדי לשרת 160 אלף לקוחות מדי שבוע. כמובן שככל שהם משתמשים יותר בשירותי הבנק, החוויה שהם מקבלים מלאה יותר, והסיכוי שלהם לנטוש את הבנק נמוך יותר.

6. ענקית המזון קראפט יצרה אפליקצית אייפון ואייפד שמדריכה כיצד להכין, לצרוך ולהנות ממזון, מעבר למיתוג שזה מעניק לחברה ולמוצריה, האפליקציה שעולה כ-2 דולר נמכרה ל-4 מיליון לקוחות, מה שאומר שפרסום יכול להופיע בסעיף של הכנסות, לא רק הוצאות.

וזהו סוד הקסם, תפקידם החדש של משרדי הדיגיטל הוא ליצור פלטפורמות שיווקיות עבור הלקוחות והצרכנים, ומחחדת את הקשר והדו שיח בין מותג לצרכן. כל אחת מהדוגמאות האלו מראה חדשנות שמטשטשת את הגבול בין משרד פרסום לסטארט אפ. וזוהי רק תחילת הדרך לעולם שבו גופים חדשנים ומובילים ייצרו חווית צרכנית ושיווקית חדשה באמצעות פלטפורמות דיגיטליות חכמות וקשירתן לתהליכים עסקיים. לא לכולם יהיה את האומץ לעשות את זה, אבל מצד שני, גם אין מקום בטופ לכולם.

מאת גיא פורה, מנכ"ל y&r אינטראקטיב מבית שלמור-אבנון-עמיחי y&r

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.