מכרכרים
כותרות
מה יכלו לתרום היום עיתוני הדפוס לסיפור הכורים? כלום. לגמרי כלום.
אלא אם היית אתמול במדבר, מנותקת מכל ציוויל.
אבל אם לא, הכל מיותר שבמיותר.
אלא אם ברצונך לשמור גיליון מזכרת מנייר.
אבל הכל ברשת, ובאיכות פי אלף, כולל וידאואים. נו אז?
כל הכותרות (כמעט, ע"ע) מקסימות בחיוביותן (מוותרת על המרכאות מטעמי ניג'וס):
ישראל היום: ניצחון האדם; הצלה מופלאה; שעתה היפה של צ'ילה;
מעריב, כל השער: ניצחון התקווה
ידיעות: הסוף הטוב, ויהי אור, בכפ' 2-3 - סוף סוף חופשיים. הלאה, 4-5: "על אהבה וחושך"
בע' 2 מצטלם עדי גולד בקמפינג של המכרה. שלא נחשוד שהוא צופה בערוץ הממלכתי של צ'ילה ומדווח משם.
בכפ' 2-3 במעריב נדב איל, לשעבר מעריב, היום עורך חדשות החוץ בערוץ 10, תחת הכותרת סיפור פשוט, מהגג על המקרה. אולי דווקא מעריב מבין שלא יוכל להתחרות בחדשות ששצפו אתמול כל היום, והלך על הדעתנות. אני לא יודעת אם זה הפיתרון, לכתוב "כך נבנה
בכפולת 4-5 כבר מחזל"שים, עם סיפורים מהחילוץ.
היום מוסבר שמרטין פלטשר, המסקר למעריב את האירועים, הוא איש טיימס. תודה.
שי אילן כותב במעריב שהכורים עישנו במהלך שהותם מתחת לאדמה.
אחרי כפולות 2-3, 4-5 יש הפקת לטובת אחמדינג'אד ועוד עניינים, ולאחר מכן כפולת האמצע, 10-11 מוקדשת לשלושת המחולצים הראשונים.
החלטה משונה.
דן לביא שופך אור על תזונת הכורים (נושא המטריד אותי מאוד):
לגרסתו, ב-16 הימים הראשונים אכלו 2 כפות טונה ל-48 שעות, חצי כוס חלב וחצי עוגייה.
לאחר מכן, כשהתברר שהם חיים והתחילו להוריד להם ציודים למטה, קיבלו מרק, ובהמשך גם
מזל שאיש מהם לא לקה בדום לב או בשט"ד מוחי במהלך הבילוי בשאול.
קטע יפה של נחמן אינגבר על
צרות בכותרות
"הריאליטי הטוב בעולם נצפה מקוריאה ועד ארה"ב"
מתוך ע' 2 של הארץ המודפס.
היא מכתרת ידיעה הלקוחה מ-NYT ואי.פי, ומסכמת בערך מה שאמרו כתבים הלומי אדרנלין ברגעים כאלו ואחרים בזמן השידור.
זו אחת הכותרות המחרידות שנכתבו בזמן האחרון. לא כי יש בה איזושהי טעות תחבירית, לא כי היא לא נכונה, במובן הכי פשוט של "לא נכונה", אלא בגלל שהיא מסמלת ומסמנת פשיטת רגל של אנושיות.
אסון אנושי הוא שום דבר מעבר לתוכנית ריאליטי. המחמאה הכי גדולה שאפשר לתת לאירוע המשודר בלייב היא שהוא הריאליטי הטוב בעולם.
ההתייחסות לבני אדם ולטרגדיות שלהם נעשית רק דרך הפילטר המתועב הזה, של עדשת מצלמה >> שידור >> טלוויזיה >> איך זה מצטלם >> כמה זה נראה אמיתי.
זה לא ממש חדש שהקשר בין תוכנית ריאליטי לבין המציאות כפי שהיא עובר דרך עשרות תסריטאים ומאות עורכים. אבל זה לא משנה את האשליה, את הזווית המעוותת שבה הצופים (בתוכנית) חושבים שזו המציאות במרכאות. העובדה שהיא נטחנה בבלנדר משוכלל במיוחד לא משנה לאיש בחוויית הצפייה.
הרעיון להתייחס לאסון המכרה ולמבצע ההצלה כאל תוכנית ריאליטי, מתועב. כך בדיוק מציגים את הסיפור כל אמצעי התקשורת, וכך גם ימשיכו, כשהכורים שנחלצו יהפכו לגיבורי ריאליטי, כל אחד על פי מתת הכריזמה שניחן בה, טלנובלאיות הסיפור שלו שלו וטיפוחו על ידי התקשורת על סוכניה ופפראצייה.
מבקר הטלוויזיה של הארץ ,מורן שריר, שדבריו מופיעים כמה ס"מ מהכותרת הזו, חושב את ההפך הגמור:
"יפה לראות שליום אחד הניחו ערוצי החדשות צמאי הדם את חרבם ונתנו צ'אנס למין האנושי".
(עורכי העמוד: ישי הלפר ומאיה לקר).
הנביא נתניהו
ברק רביד מביא בהארץ הכי בהרחבה את סיפור הציטוט הנבואי מהספר של
"בנושאים רבים שעל סדר יומה של ממשלת ישראל... שומרת לשכת רה"מ על דממת אלחוט מוחלטת. עם זאת, כאשר חילוץ הכורים בצ'ילה עמד במוקד ההתעניינות החדשותית בחרה לשכת רה"מ דווקא להביא לידיעת הציבור את הציטוטים מספרו של נתניהו..."
הקטע מצוטט גם בישראל היום ואף בידיעות, אך ללא ביקורת.
במעריב, אאל"ט - הקטע נעדר.
הפיליפינית
של אהוד ונילי (ברק פריאל) נעלמה. לכן נסגר התיק.
אני מקווה ששלומה טוב והיא שבה למולדתה.
גאידמק
שמעתי אותו שואל אתמול את העיתונאים אם מישהו מהם קרא את כתב האישום נגדו (כי הוא לא מבין אותו).
מבלי שמישהו ענה לו, אני בטוחה שאיש מהם לא קרא.
איש ממסקרי אירועי ביהמ"ש לא ציטט את המשפט הזה.
מה פשר משקפי סמי עופר הללו?
כביש מסוכן
כפולת האמצע של חדשות ידיעות מציגה את 30 קטעי הכביש המסוכנים בישראל.
בישראל היום מדובר על 174 כבישים בסיכון גבוה (כביש בסיכון גבוה? למה? לחטוף שבץ?)
קצה האצבעות
גיליון העיר עדיין ממשיך לצאת. עורך: אלון עידן.
במדור "שירות העיר" כותרות אפוקליפטיות:
"רואים ת'סוף"
"עולם הולך ונעלם"
בן זילכה כותב מדור סיכום, מודה למאיירת, לקוראיו ולנייר שהוקצה לו.
וגם "הטור הזה כתב את בעליו, לא פחות מאשר בעליו כתב אותו".
במדור הוא מספר איך התכוונן כולו לקראת יום ראשון, הוא יום כתיבת המדור, מבוקר עד ליל.
מדור יפה.
במחילה, אולי יעלוהו קברניטי העכבר לאתר.
עידן כועס על יאיר לפיד (כלומר על אולפן שישי, הרי זה לא שלפיד מייצג את עצמו שם) על שהפך את כתבת הפלסטיניות בים לפירה נוח לחסרי שיניים.
גואל פינטו, מיושבי בית האח הגדול יצר סרט דוקומנטרי על חייו, אחד משבעה, ומספר עליו, על חייו כספרדי מופלה בחברה אשכנזית, ועל מה שקרה לו בפנימייה החרדית בגיל 14 (אלון הדר, סופשבוע).
לחם עבודה
החיים שוקקים בעולם ה
כתבת התאהבה במוצרים ששולחים יחצנים לבדיקה וביקשה עוד ועוד.
ביהמ"ש המחוזי עצר את הליך המכרז לבחירת מנחה ל
רשת וידיעות זוממים שת"פ בין תוכנית ה
אם התוצאה תהיה עוד תמנונים, חבל"ז.
רצח בחוג לספרות
אתי אברמוב מספרת בשער 24 שרק 14 (אחד ארבע) סטודנטים נרשמו לחוג לספרות עברית באונ' עברית.
לא ייאמן בריבוע.
פייסבוק
דניאל שמיל מנתח את
מח' הגהה
בחסות בונד ג בונד:
הבוקר בגל"צ, דנה הרמן, "כתבת הארץ בפריז":
"שלוש מיליון מפגינים"...
בלוגלנד
רשימות ה
לפני פיזור
השבוע ויתרתי על נסיעת נופש לאחוזה הצרפתית.
הרבה מדי עבודה.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
סמוטריץ ממשלהסמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
משרד האוצר מפריח "בלוני ניסוי" כדי לבדוק אם בשלה העת למסות את החסכון הפופולרי; אחרי שהכלכלן הראשי באוצר הציע לקצץ בהטבות המס, שר האוצר מבהיר שאין כוונה לפגוע באפיק החיסכון “לא נבטל הטבה שמחזיקה את מעמד הביניים אחרי שנה כלכלית קשה”
אחרי הסערה הציבורית סביב האפשרות לפגיעה באחד מאפיקי החיסכון הפופולריים בישראל, קרנות ההשתלמות, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ כי אין בכוונת הממשלה לשנות את תנאי המס הנהוגים כיום. ההצהרה מגיעה ימים ספורים אחרי שהכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון, פרסם דוח שבו הציע לצמצם את ההטבות, בטענה שהן מוטות לטובת העשירונים העליונים - האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים.
הדוח של הכלכלן הראשי העלה לדיון מחודש את אחד מנושאי החיסכון המרכזיים במשק - קרנות ההשתלמות, שנחשבות זה שנים לאפיק היחיד שמאפשר חיסכון לטווח בינוני בלי תשלום מס רווח הון. לפי הנתונים שהוצגו, תשעה מתוך עשרה עובדים בעשירון העליון נהנים מקרן השתלמות, בעוד שבעשירון התחתון רק אחד מתוך עשרה. המשמעות, לטענת אברמזון, היא שההטבה שעלתה לקופת המדינה יותר משני מיליארד שקל בשנה מופנית בעיקר כלפי בעלי שכר גבוה, ולא אל השכבות שזקוקות לתמריץ חיסכון אמיתי.
בדוח הוצעו כמה צעדים לצמצום ההטבה, בהם הפחתת תקרת ההכנסה המזכה בהפקדה והגבלת הפטור ממס לשש שנות חיסכון בלבד. המשמעות הייתה שכל סכום שיופקד מעבר לכך ייחשף למס רווח הון עם המשיכה. ההצעה עוררה תגובות חריפות מצד ההסתדרות וחברי כנסת רבים - גם מהקואליציה - שהבהירו כי לא יסכימו לפגיעה באפיק שנחשב לקו הגנה חשוב לעובדים, בעיקר במעמד הביניים.
האוצר לוקח צעד אחורה - עד לפעם הבאה
בעקבות הלחץ הציבורי והפוליטי, סמוטריץ’ קטע את הדיון עוד לפני שהגיע לשולחן ועדת הכספים. “אין מקום לפגוע בהטבת המס הזאת, במיוחד עכשיו, אחרי שנה שבה הציבור נשא על כתפיו את עיקר הנטל הכלכלי של המלחמה”, אמר השר בדיון פנימי במשרדו. לדבריו, “לא נכון לבטל הטבה שחוסכת לעובדים כסף אמיתי ומעודדת חיסכון דווקא כשהם מנסים להתאושש”.
- סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למעשה, מדובר בשחזור של תסריט שחוזר כמעט מדי שנה ניסיון מצד הדרג המקצועי באוצר לצמצם את עלות ההטבות, שמסתיים בהבהרה מצד הדרג הפוליטי שהנושא ירד מהפרק. קרנות ההשתלמות, שהחלו בשנות ה-50 כקרן השתלמות למורים ועובדי מדינה, הפכו עם השנים לכלי חיסכון רחב לשכירים ועצמאים, שמאפשר למשוך את הכסף אחרי שש שנים ללא מס.
