מכרכרים

כותרות

מה יכלו לתרום היום עיתוני הדפוס לסיפור הכורים? כלום. לגמרי כלום. אלא אם היית אתמול במדבר, מנותקת מכל ציוויל. אבל אם לא, הכל מיותר שבמיותר. אלא אם ברצונך לשמור גיליון מזכרת מנייר. אבל הכל ברשת, ובאיכות פי אלף, כולל וידאואים. נו אז?

כל הכותרות (כמעט, ע"ע) מקסימות בחיוביותן (מוותרת על המרכאות מטעמי ניג'וס): ישראל היום: ניצחון האדם; הצלה מופלאה; שעתה היפה של צ'ילה; העולם מחבק מעריב, כל השער: ניצחון התקווה ידיעות: הסוף הטוב, ויהי אור, בכפ' 2-3 - סוף סוף חופשיים. הלאה, 4-5: "על אהבה וחושך" בע' 2 מצטלם עדי גולד בקמפינג של המכרה. שלא נחשוד שהוא צופה בערוץ הממלכתי של צ'ילה ומדווח משם.

בכפ' 2-3 במעריב נדב איל, לשעבר מעריב, היום עורך חדשות החוץ בערוץ 10, תחת הכותרת סיפור פשוט, מהגג על המקרה. אולי דווקא מעריב מבין שלא יוכל להתחרות בחדשות ששצפו אתמול כל היום, והלך על הדעתנות. אני לא יודעת אם זה הפיתרון, לכתוב "כך נבנה מיתוס. דווקא מחומרים פשוטים", אבל זה לפחות ניסיון.

בכפולת 4-5 כבר מחזל"שים, עם סיפורים מהחילוץ. היום מוסבר שמרטין פלטשר, המסקר למעריב את האירועים, הוא איש טיימס. תודה.

שי אילן כותב במעריב שהכורים עישנו במהלך שהותם מתחת לאדמה. אחרי כפולות 2-3, 4-5 יש הפקת לטובת אחמדינג'אד ועוד עניינים, ולאחר מכן כפולת האמצע, 10-11 מוקדשת לשלושת המחולצים הראשונים. החלטה משונה.

דן לביא שופך אור על תזונת הכורים (נושא המטריד אותי מאוד): לגרסתו, ב-16 הימים הראשונים אכלו 2 כפות טונה ל-48 שעות, חצי כוס חלב וחצי עוגייה. לאחר מכן, כשהתברר שהם חיים והתחילו להוריד להם ציודים למטה, קיבלו מרק, ובהמשך גם בשר ואורז. מזל שאיש מהם לא לקה בדום לב או בשט"ד מוחי במהלך הבילוי בשאול.

קטע יפה של נחמן אינגבר על חילוצים קולנועיים.

צרות בכותרות

"הריאליטי הטוב בעולם נצפה מקוריאה ועד ארה"ב" מתוך ע' 2 של הארץ המודפס. היא מכתרת ידיעה הלקוחה מ-NYT ואי.פי, ומסכמת בערך מה שאמרו כתבים הלומי אדרנלין ברגעים כאלו ואחרים בזמן השידור.

זו אחת הכותרות המחרידות שנכתבו בזמן האחרון. לא כי יש בה איזושהי טעות תחבירית, לא כי היא לא נכונה, במובן הכי פשוט של "לא נכונה", אלא בגלל שהיא מסמלת ומסמנת פשיטת רגל של אנושיות.

אסון אנושי הוא שום דבר מעבר לתוכנית ריאליטי. המחמאה הכי גדולה שאפשר לתת לאירוע המשודר בלייב היא שהוא הריאליטי הטוב בעולם. ההתייחסות לבני אדם ולטרגדיות שלהם נעשית רק דרך הפילטר המתועב הזה, של עדשת מצלמה >> שידור >> טלוויזיה >> איך זה מצטלם >> כמה זה נראה אמיתי.

זה לא ממש חדש שהקשר בין תוכנית ריאליטי לבין המציאות כפי שהיא עובר דרך עשרות תסריטאים ומאות עורכים. אבל זה לא משנה את האשליה, את הזווית המעוותת שבה הצופים (בתוכנית) חושבים שזו המציאות במרכאות. העובדה שהיא נטחנה בבלנדר משוכלל במיוחד לא משנה לאיש בחוויית הצפייה.

הרעיון להתייחס לאסון המכרה ולמבצע ההצלה כאל תוכנית ריאליטי, מתועב. כך בדיוק מציגים את הסיפור כל אמצעי התקשורת, וכך גם ימשיכו, כשהכורים שנחלצו יהפכו לגיבורי ריאליטי, כל אחד על פי מתת הכריזמה שניחן בה, טלנובלאיות הסיפור שלו שלו וטיפוחו על ידי התקשורת על סוכניה ופפראצייה.

מבקר הטלוויזיה של הארץ ,מורן שריר, שדבריו מופיעים כמה ס"מ מהכותרת הזו, חושב את ההפך הגמור: "יפה לראות שליום אחד הניחו ערוצי החדשות צמאי הדם את חרבם ונתנו צ'אנס למין האנושי".

(עורכי העמוד: ישי הלפר ומאיה לקר).

הנביא נתניהו

ברק רביד מביא בהארץ הכי בהרחבה את סיפור הציטוט הנבואי מהספר של נתניהו ומבקר את התנהלותו:

"בנושאים רבים שעל סדר יומה של ממשלת ישראל... שומרת לשכת רה"מ על דממת אלחוט מוחלטת. עם זאת, כאשר חילוץ הכורים בצ'ילה עמד במוקד ההתעניינות החדשותית בחרה לשכת רה"מ דווקא להביא לידיעת הציבור את הציטוטים מספרו של נתניהו..."

הקטע מצוטט גם בישראל היום ואף בידיעות, אך ללא ביקורת. במעריב, אאל"ט - הקטע נעדר.

הפיליפינית

של אהוד ונילי (ברק פריאל) נעלמה. לכן נסגר התיק. אני מקווה ששלומה טוב והיא שבה למולדתה.

גאידמק

שמעתי אותו שואל אתמול את העיתונאים אם מישהו מהם קרא את כתב האישום נגדו (כי הוא לא מבין אותו). מבלי שמישהו ענה לו, אני בטוחה שאיש מהם לא קרא. איש ממסקרי אירועי ביהמ"ש לא ציטט את המשפט הזה. מה פשר משקפי סמי עופר הללו?

כביש מסוכן

כפולת האמצע של חדשות ידיעות מציגה את 30 קטעי הכביש המסוכנים בישראל. בישראל היום מדובר על 174 כבישים בסיכון גבוה (כביש בסיכון גבוה? למה? לחטוף שבץ?)

קצה האצבעות

גיליון העיר עדיין ממשיך לצאת. עורך: אלון עידן. במדור "שירות העיר" כותרות אפוקליפטיות: "רואים ת'סוף" "עולם הולך ונעלם" בן זילכה כותב מדור סיכום, מודה למאיירת, לקוראיו ולנייר שהוקצה לו. וגם "הטור הזה כתב את בעליו, לא פחות מאשר בעליו כתב אותו". במדור הוא מספר איך התכוונן כולו לקראת יום ראשון, הוא יום כתיבת המדור, מבוקר עד ליל. מדור יפה. במחילה, אולי יעלוהו קברניטי העכבר לאתר.

עידן כועס על יאיר לפיד (כלומר על אולפן שישי, הרי זה לא שלפיד מייצג את עצמו שם) על שהפך את כתבת הפלסטיניות בים לפירה נוח לחסרי שיניים.

גואל פינטו, מיושבי בית האח הגדול יצר סרט דוקומנטרי על חייו, אחד משבעה, ומספר עליו, על חייו כספרדי מופלה בחברה אשכנזית, ועל מה שקרה לו בפנימייה החרדית בגיל 14 (אלון הדר, סופשבוע).

לחם עבודה

החיים שוקקים בעולם הלייף סטייל. כתבת התאהבה במוצרים ששולחים יחצנים לבדיקה וביקשה עוד ועוד.

ביהמ"ש המחוזי עצר את הליך המכרז לבחירת מנחה לערב חדש.

רשת וידיעות זוממים שת"פ בין תוכנית התחקירים של רינו צרור ל-7 ימים. אם התוצאה תהיה עוד תמנונים, חבל"ז.

רצח בחוג לספרות

אתי אברמוב מספרת בשער 24 שרק 14 (אחד ארבע) סטודנטים נרשמו לחוג לספרות עברית באונ' עברית. לא ייאמן בריבוע.

פייסבוק

דניאל שמיל מנתח את נסיעת הפייסבוק, שתביא, אולי, להרשעת מעלי הסרטון.

מח' הגהה

בחסות בונד ג בונד: הבוקר בגל"צ, דנה הרמן, "כתבת הארץ בפריז": "שלוש מיליון מפגינים"...

בלוגלנד

רשימות המחודש והיפה עלה לאוויר אתמול בלילה. לעתים עדיין מבצבץ הישן פה ושם. בכ"א, הנה החדש.

לפני פיזור

השבוע ויתרתי על נסיעת נופש לאחוזה הצרפתית. הרבה מדי עבודה. אבל עוד אברח בחשאי.

הטלגרם שלנו - תכנים בלעדיים ויחודיים