איפה טמונה התמונה
כותרות
ע"פ מעריב, הכותרת הראשית של העיתון אתמול 
על פי הארץ: "הדיווח במעריב על כוונות של שרים להדיח את ברק באמצעות כינוס ועידת המפלגה והקדמת הפריימריז לשנה הבאה, 
זה לא מופיע בקטע המצומצם על משאל העם באתר.
במעריב לא המשיכו לחגוג את אירועי ברק, ועברו לטרגדיה הבאה בחיינו, מכונת 
לא ברור לי: יש מישהו שחושב שבדיקה ידנית עדיפה על השיקוף?
הכותרת הראשית היא דווקא על יוזמת קדימה להפוך את 
ידיעות - צפון קוריאה אאוט, צ'ילה אין.
עדי גולד נסע להיות עם המחלצים בצ'ילה.
לא רק זה, קוראי ידיעות מוזמנים לדבר, כלומר להתכתב היום עם גולד בעמוד 
מתברר שיש קרבות בקרב הכורים מי יעלה ראשון ומי אחרון (חשש שהקפסולה, בה יועלו הנצורים תיתקע בדרך).
חילוץ של אדם אחד יימשך שעה.
בעניין ברק, הידיעה מופיעה בע' 3, בלי אזכור של מעריב, אלא רק תמיהה: "במערכת הפוליטית ניסו אתמול להבין את המהפך המפתיע בעמדותיו של יו"ר מפלגת העבודה אהוד ברק שהכריז כי טעה בעניין חוק נאמנות-אזרחות שעבר בממשלה".
בישראל היום מוזכרת גם, בקטנה, ההתנצלות של ברק על שתמך בחוק האזרחות.
לא מייפה
לא הבנתי מהיכן לקוחים דבריו של אולמרט, על שאינו מתכוון לייפות דבר בספרו. הדברים מופיעים כידיעה מאת "כתב מעריב" בע' 9.
לא מבינה. מה הבעיה לכתוב שהם נאמרו ב
דניאל עוקב ישתחרר
האמת היא שאני לא מצליחה להבין את המהלכים הכרוכים בשחרור 
למשל המשפט "יכולתו... להבין את מעשיו או להימנע מהם הייתה מוגבלת בשל הפרעה נפשית הנובעת מפגם אורגני במוח"
אבל עכשיו "הפסיכיאטר הראשי הגיע למסקנה שהוא לא מסוכן לעצמו ולסובבים אותו"
אני בהחלט מקווה.
האם הפגם האורגני במוח תוקן? טופל? ומה הסיכוי שעוקב שוב ימצא עצמו בסיטואציה בה לא יבין למה ירה?
צרות בכותרות
"דניאל עוקב, שרצח תייר ללא סיבה,
ישתחרר בשבוע הבא לאחר 13 שנה"
(הארץ, שער)
למה הכוונה ללא סיבה? וכי מתי יש סיבה? חוב של 100 שקל זה סיבה? סיגריה (תאיר ראדה) זו סיבה? עקיפה ברמזור זו סיבה?
למה הכוונה "בלי סיבה"?
(עורך העמוד: אורי מרק).
לחם עבודה
ליטל גרוסמן היא כתבת ה
פמיניזם
על פי צפי סער, נשים רזות מרוויחות יותר.
זאת אומרת, אולי יש לי עוד סיכוי 
ועוד משהו שכתבתי אנוכי - 
(קוראי לחיות את חייה פטורים).
זוכרים שכתבתי על 
בבקשה.
הידיעה 
התמונה של גלעד
שאבין: החייל שצילם את גלעד שליט ב-2006, ולפני שנה וחצי נתקל בה בעלעול אקראי במחשב, העביר אותה שנה וחצי אחרי לידיעות, כדי מה, להרוויח כסף? ובעזרת ידיעות העביר אותה 
וגם פה, העיתון המודפס מפנה לצילום הפגישה ב-ynet.
דומה שידיעות משתמש יותר ויותר בהפניה למכמני הרשת.
עגבניות
ועכשיו - הגמ"ח. בני ישראל לא יכולים לחיות יום אחד 
תוכן שיווקי
מיילבק/חיותה דויטש
"ובכן, 
לחמנו כאריות (נו, טוב) אבל באמת לחמנו, נגד מגמות הלכלוך האלה, נגד זמן פרסומות בלתי אפשרי, נגד הרעש שהן עושות, נגד הפרסומת הסמויה שכונתה 'תוכן שווקי' כדי להכשיר את השרץ.
אבל לא כולם חשבו כמונו. טיפין טיפין הגיעו אנשים למועצה שידעו 'להבין' את הזכיינים ואת צרכיהם. האנשים האלה הלכו ותפסו עוצמה והפיכתו של אחד מהם ליו"ר המועצה סימנה את תחילת הקץ. מאז, אט אט, ירדו הדרישות והמאבק דעך. פתאום תוכן שיווקי נהיה לגיטימי. גם בעיתונות, המועצה והעומדים בראשה אינם האשמים היחידים, כמובן, זו המגמה שהתפשטה. ואני בטוחה ששמתם לב למוספים השיווקים המגעילים האלה שצצים בכל מקום ליד עיתונים מכובדים.
היום המאבק נראה לי אבוד, וצפייה בטלוויזיה מבחילה אותי. רואה רק יס".
צהוv
כחובבת 
מח' הגהה
טעות בכות' ראשית ב-ynet?
מת העולם.
בלוגלנד
לילך סיגן פתחה בינואר 
רני רהב? מקדם בלוג של עיתונאית בגלובס? מה?
כנרת מסכמת את העיר בסיכום כל ה
טוקבקים
בא לי למות מלחזור על זה, אבל הנה עוד פעם:
אבקשכם, גם אם אתם חולקים על מישהו, ל א לקרוא לו מטומטם, מטומטמת, מפגר, ראוי לדריסה, סקילה, ועוד. גם ל א ,"נשים עם שיער שיבה" או "נשים במנופאוז". זו אלימות, זה סקסיזם. זה שוביניזם. שנאת נשים ומה לא.
אפשר להביע התנגדות למישהו או למשהו גם בלי אלימות.
עולם הפוך
דמי מור ואשטון קוצ'ר הגיעו לארץ. כולם מתייחסים אליו כאל ה
מה נהיה פה?
(למרות שהכותרת היא ששניהם גנבו את ההצגה, אני רואה רק אותו מככב).
מעניין אם הוא יודע שהכיתוב לראיון איתו בוואלה סלבס הוא "ביגמיסט" ואיך יגיב לכך.
לפני פיזור
חביירים, קטסטרוף: בגלל תקלה במנגנון הכה משוכלל של עדכונים במייל, הגיע אליכם, הרשומים, עדכונון לפוסט בעוד הוא בשלבי עריכה, יענו ברגע שפתחתי את הפוסט (אליו העברתי את קובץ הוורד). עם מי שראו את קרבי הפוסט טרום עריכה, הסליחה.
מקווה שזה מטופל כעת.
בנוסף, הפוסט של אתמול בבוקר עדיין מצ'וקמק (זה לא אתם, זה אני).
מקווה שעובדים עליו.
 שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
 סמוטריץ ממשלה
סמוטריץ ממשלהסמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
משרד האוצר מפריח "בלוני ניסוי" כדי לבדוק אם בשלה העת למסות את החסכון הפופולרי; אחרי שהכלכלן הראשי באוצר הציע לקצץ בהטבות המס, שר האוצר מבהיר שאין כוונה לפגוע באפיק החיסכון “לא נבטל הטבה שמחזיקה את מעמד הביניים אחרי שנה כלכלית קשה” 
אחרי הסערה הציבורית סביב האפשרות לפגיעה באחד מאפיקי החיסכון הפופולריים בישראל, קרנות ההשתלמות, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ כי אין בכוונת הממשלה לשנות את תנאי המס הנהוגים כיום. ההצהרה מגיעה ימים ספורים אחרי שהכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון, פרסם דוח שבו הציע לצמצם את ההטבות, בטענה שהן מוטות לטובת העשירונים העליונים - האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים.
הדוח של הכלכלן הראשי העלה לדיון מחודש את אחד מנושאי החיסכון המרכזיים במשק - קרנות ההשתלמות, שנחשבות זה שנים לאפיק היחיד שמאפשר חיסכון לטווח בינוני בלי תשלום מס רווח הון. לפי הנתונים שהוצגו, תשעה מתוך עשרה עובדים בעשירון העליון נהנים מקרן השתלמות, בעוד שבעשירון התחתון רק אחד מתוך עשרה. המשמעות, לטענת אברמזון, היא שההטבה שעלתה לקופת המדינה יותר משני מיליארד שקל בשנה מופנית בעיקר כלפי בעלי שכר גבוה, ולא אל השכבות שזקוקות לתמריץ חיסכון אמיתי.
בדוח הוצעו כמה צעדים לצמצום ההטבה, בהם הפחתת תקרת ההכנסה המזכה בהפקדה והגבלת הפטור ממס לשש שנות חיסכון בלבד. המשמעות הייתה שכל סכום שיופקד מעבר לכך ייחשף למס רווח הון עם המשיכה. ההצעה עוררה תגובות חריפות מצד ההסתדרות וחברי כנסת רבים - גם מהקואליציה - שהבהירו כי לא יסכימו לפגיעה באפיק שנחשב לקו הגנה חשוב לעובדים, בעיקר במעמד הביניים.
האוצר לוקח צעד אחורה - עד לפעם הבאה
בעקבות הלחץ הציבורי והפוליטי, סמוטריץ’ קטע את הדיון עוד לפני שהגיע לשולחן ועדת הכספים. “אין מקום לפגוע בהטבת המס הזאת, במיוחד עכשיו, אחרי שנה שבה הציבור נשא על כתפיו את עיקר הנטל הכלכלי של המלחמה”, אמר השר בדיון פנימי במשרדו. לדבריו, “לא נכון לבטל הטבה שחוסכת לעובדים כסף אמיתי ומעודדת חיסכון דווקא כשהם מנסים להתאושש”.
- סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למעשה, מדובר בשחזור של תסריט שחוזר כמעט מדי שנה ניסיון מצד הדרג המקצועי באוצר לצמצם את עלות ההטבות, שמסתיים בהבהרה מצד הדרג הפוליטי שהנושא ירד מהפרק. קרנות ההשתלמות, שהחלו בשנות ה-50 כקרן השתלמות למורים ועובדי מדינה, הפכו עם השנים לכלי חיסכון רחב לשכירים ועצמאים, שמאפשר למשוך את הכסף אחרי שש שנים ללא מס.

