לקנות או לא לקנות (דולרים) - זו השאלה
ביום חמישי שעבר, ה- 7.10.2010, נפל הדולר לרמה של מתחת ל- 3.6 שקלים ושערו היציג נקבע על 3.591 שקלים. בכך השלים הדולר ירידה של כ-5% מול השקל מתחילת שנת 2010, ונמצא בשפל של למעלה משנתיים מול השקל.
גם הפעם לוותה היחלשות הדולר בהתערבות אגרסיבית מצד בנק ישראל במסחר במט"ח - במטרה לחזק את שער המטבע האמריקני. באותו ביום חמישי רכש בנק ישראל 700 מיליון דולרים (!) - אך, כאמור, לא הצליח לשנות את מגמת המסחר.
ירידת שער הדולר נובעת משתי סיבות עיקריות:
- סיבה גלובאלית: חולשת הדולר מול מטבעות נוספים בעולם. כך, לדוגמא, נחלש הדולר מול האירו ב-11% בחודש האחרון (בארץ נחלש הדולר ב-4.7% בלבד בחודש האחרון). חולשה זו של הדולר בעולם מוסברת בגירעונות הענק של ארה"ב וכן בקצב ההתאוששות האיטי מהצפוי של הכלכלה הגדולה בעולם מהמשבר העולמי.
- סיבה מקומית: העלאת הריבית במשק. נגיד בנק ישראל העלה לאחרונה את הריבית לרמה של 2%, בניגוד לדעתו של שר האוצר ד"ר יובל שטייניץ, ובכך הרחיב את פער הריביות מול הדולר ל-2%. הדבר גורם, כמובן, למכירת דולרים ע"י גופים זרים (בנקים, קרנות גידור וכד') ולרכישת שקלים - אשר מאיצים את היחלשותו של הדולר.
מצד אחד, מנסה בנק ישראל לסייע לתעשיינים וליצואנים, הנפגעים הגדולים מהתיסוף בשערו של השקל ולפיכך נוקט במדיניות רכישת הדולרים משנת 2008 - אז צלל הדולר לרמה של 3.2 שקלים בלבד. פגיעה בתעשיינים וביצואנים עלולה לגרום לגל של פיטורים במשק ולהאט את קצב הצמיחה המקומי.
מצד שני מנסה נגיד בנק ישראל לשמור על אינפלציה נמוכה שלא תחרוג מ-3% (שוק ההון צופה אינפלציה של 2.9% בשנה הקרובה). בנוסף לכך מנסה הנגיד לצנן את בועת הנדל"ן - המעל ה את האינפלציה - על ידי העלאת הריבית במשק.
מדיניות כוללת זו מזכירה לי את האמרה העתיקה לגבי פלוני המעוניין גם לאכול מן העוגה וגם לשמור על שלמותה - משימה בלתי אפשרית בעליל...
רכישת דולרים על-ידי בנק ישראל אינה יכולה לבדה להעלות את שערו של הדולר מול השקל. כעת בוחנים בנק ישראל ומשרד האוצר מהלך משולב בשוק המט"ח, בכדי להקטין את תנועות ההון (לטווח הקצר) - המובילות להתחזקות השקל מול הדולר.
האם ימשיך הדולר להיחלש מול השקל?
בימים האחרונים קראנו על-כך שלהערכת כלכלני BANK OF AMERICA שוויו האמיתי של שער הדולר הינו -.3 שקלים וכלכלנים אחרים העריכו שהדולר יחלש לרמה של 3.2 שקלים. בין אם הצדק עימם ובין אם לאו, אינני יכול שלא להיזכר בכך שאך לפני חודשים ספורים, בשיא המשבר באירופה, נפל האירו מול הדולר לרמה של 1.19 דולר לאירו וכלכלנים רבים העריכו שהאירו ימשיך להתרסק מול הדולר (היו אף כאלה שהעריכו שגוש האירו יתמוטט).
ההמשך ידוע - מאז הספיק האירו להתחזק בקרוב ל-17% (!) מול הדולר. דוגמאות אלה ממחישות כי לא ניתן בדרך-כלל לחזות באם צפוי הדולר להתחזק או להיחלש מול השקל.
האם כדאי לרכוש דולרים כהשקעה?
בשל היחלשותו המתמשכת של הדולר, פער הריבית ההולך וגדל בין השקל לדולר, והסיכון הגדול הכרוך (תמיד) בהשקעה במט"ח מכל סוג שהוא - אני ממליץ למשקיעים שלא להשקיע בתקופה הנוכחית במט"ח בכלל ובדולר בפרט.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות -המעניק ייעוץ השקעות מקצועי ובלתי תלוי לבתי-אב, חברות ולגופים עסקיים. סיון ליימן בעל ניסיון של מעל ל- 11 שנים בשוק ההון והוא בוגר תואר שני של הקריה האקדמית, קרית אונו
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 1.אברהם 08/03/2020 22:23הגב לתגובה זויש לי חסכון במטבע זר. האם כדאי להמיר את החיסכון לשקלים ולשמור בפק"מ
.jpg "ביטוח לאומי")
קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?
ביטוח לאומי ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.
לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב.
אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.
מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים?
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל.
אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב
על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'
תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים
ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד
לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.
"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.
"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.
"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.
