לקנות או לא לקנות (דולרים) - זו השאלה

מדוע הדולר נמצא בשפל והאם כדאי לראות דווקא בו אפיק השקעה ראוי?
סיון ליימן | (1)

ביום חמישי שעבר, ה- 7.10.2010, נפל הדולר לרמה של מתחת ל- 3.6 שקלים ושערו היציג נקבע על 3.591 שקלים. בכך השלים הדולר ירידה של כ-5% מול השקל מתחילת שנת 2010, ונמצא בשפל של למעלה משנתיים מול השקל.

גם הפעם לוותה היחלשות הדולר בהתערבות אגרסיבית מצד בנק ישראל במסחר במט"ח - במטרה לחזק את שער המטבע האמריקני. באותו ביום חמישי רכש בנק ישראל 700 מיליון דולרים (!) - אך, כאמור, לא הצליח לשנות את מגמת המסחר.

ירידת שער הדולר נובעת משתי סיבות עיקריות:

- סיבה גלובאלית: חולשת הדולר מול מטבעות נוספים בעולם. כך, לדוגמא, נחלש הדולר מול האירו ב-11% בחודש האחרון (בארץ נחלש הדולר ב-4.7% בלבד בחודש האחרון). חולשה זו של הדולר בעולם מוסברת בגירעונות הענק של ארה"ב וכן בקצב ההתאוששות האיטי מהצפוי של הכלכלה הגדולה בעולם מהמשבר העולמי.

- סיבה מקומית: העלאת הריבית במשק. נגיד בנק ישראל העלה לאחרונה את הריבית לרמה של 2%, בניגוד לדעתו של שר האוצר ד"ר יובל שטייניץ, ובכך הרחיב את פער הריביות מול הדולר ל-2%. הדבר גורם, כמובן, למכירת דולרים ע"י גופים זרים (בנקים, קרנות גידור וכד') ולרכישת שקלים - אשר מאיצים את היחלשותו של הדולר.

מצד אחד, מנסה בנק ישראל לסייע לתעשיינים וליצואנים, הנפגעים הגדולים מהתיסוף בשערו של השקל ולפיכך נוקט במדיניות רכישת הדולרים משנת 2008 - אז צלל הדולר לרמה של 3.2 שקלים בלבד. פגיעה בתעשיינים וביצואנים עלולה לגרום לגל של פיטורים במשק ולהאט את קצב הצמיחה המקומי.

מצד שני מנסה נגיד בנק ישראל לשמור על אינפלציה נמוכה שלא תחרוג מ-3% (שוק ההון צופה אינפלציה של 2.9% בשנה הקרובה). בנוסף לכך מנסה הנגיד לצנן את בועת הנדל"ן - המעל ה את האינפלציה - על ידי העלאת הריבית במשק.

מדיניות כוללת זו מזכירה לי את האמרה העתיקה לגבי פלוני המעוניין גם לאכול מן העוגה וגם לשמור על שלמותה - משימה בלתי אפשרית בעליל...

רכישת דולרים על-ידי בנק ישראל אינה יכולה לבדה להעלות את שערו של הדולר מול השקל. כעת בוחנים בנק ישראל ומשרד האוצר מהלך משולב בשוק המט"ח, בכדי להקטין את תנועות ההון (לטווח הקצר) - המובילות להתחזקות השקל מול הדולר.

האם ימשיך הדולר להיחלש מול השקל?

בימים האחרונים קראנו על-כך שלהערכת כלכלני BANK OF AMERICA שוויו האמיתי של שער הדולר הינו -.3 שקלים וכלכלנים אחרים העריכו שהדולר יחלש לרמה של 3.2 שקלים. בין אם הצדק עימם ובין אם לאו, אינני יכול שלא להיזכר בכך שאך לפני חודשים ספורים, בשיא המשבר באירופה, נפל האירו מול הדולר לרמה של 1.19 דולר לאירו וכלכלנים רבים העריכו שהאירו ימשיך להתרסק מול הדולר (היו אף כאלה שהעריכו שגוש האירו יתמוטט).

ההמשך ידוע - מאז הספיק האירו להתחזק בקרוב ל-17% (!) מול הדולר. דוגמאות אלה ממחישות כי לא ניתן בדרך-כלל לחזות באם צפוי הדולר להתחזק או להיחלש מול השקל.

האם כדאי לרכוש דולרים כהשקעה?

בשל היחלשותו המתמשכת של הדולר, פער הריבית ההולך וגדל בין השקל לדולר, והסיכון הגדול הכרוך (תמיד) בהשקעה במט"ח מכל סוג שהוא - אני ממליץ למשקיעים שלא להשקיע בתקופה הנוכחית במט"ח בכלל ובדולר בפרט.

הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות -המעניק ייעוץ השקעות מקצועי ובלתי תלוי לבתי-אב, חברות ולגופים עסקיים. סיון ליימן בעל ניסיון של מעל ל- 11 שנים בשוק ההון והוא בוגר תואר שני של הקריה האקדמית, קרית אונו

* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אברהם 08/03/2020 22:23
    הגב לתגובה זו
    יש לי חסכון במטבע זר. האם כדאי להמיר את החיסכון לשקלים ולשמור בפק"מ
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.