לקנות או לא לקנות (דולרים) - זו השאלה
ביום חמישי שעבר, ה- 7.10.2010, נפל הדולר לרמה של מתחת ל- 3.6 שקלים ושערו היציג נקבע על 3.591 שקלים. בכך השלים הדולר ירידה של כ-5% מול השקל מתחילת שנת 2010, ונמצא בשפל של למעלה משנתיים מול השקל.
גם הפעם לוותה היחלשות הדולר בהתערבות אגרסיבית מצד בנק ישראל במסחר במט"ח - במטרה לחזק את שער המטבע האמריקני. באותו ביום חמישי רכש בנק ישראל 700 מיליון דולרים (!) - אך, כאמור, לא הצליח לשנות את מגמת המסחר.
ירידת שער הדולר נובעת משתי סיבות עיקריות:
- סיבה גלובאלית: חולשת הדולר מול מטבעות נוספים בעולם. כך, לדוגמא, נחלש הדולר מול האירו ב-11% בחודש האחרון (בארץ נחלש הדולר ב-4.7% בלבד בחודש האחרון). חולשה זו של הדולר בעולם מוסברת בגירעונות הענק של ארה"ב וכן בקצב ההתאוששות האיטי מהצפוי של הכלכלה הגדולה בעולם מהמשבר העולמי.
- סיבה מקומית: העלאת הריבית במשק. נגיד בנק ישראל העלה לאחרונה את הריבית לרמה של 2%, בניגוד לדעתו של שר האוצר ד"ר יובל שטייניץ, ובכך הרחיב את פער הריביות מול הדולר ל-2%. הדבר גורם, כמובן, למכירת דולרים ע"י גופים זרים (בנקים, קרנות גידור וכד') ולרכישת שקלים - אשר מאיצים את היחלשותו של הדולר.
מצד אחד, מנסה בנק ישראל לסייע לתעשיינים וליצואנים, הנפגעים הגדולים מהתיסוף בשערו של השקל ולפיכך נוקט במדיניות רכישת הדולרים משנת 2008 - אז צלל הדולר לרמה של 3.2 שקלים בלבד. פגיעה בתעשיינים וביצואנים עלולה לגרום לגל של פיטורים במשק ולהאט את קצב הצמיחה המקומי.
מצד שני מנסה נגיד בנק ישראל לשמור על אינפלציה נמוכה שלא תחרוג מ-3% (שוק ההון צופה אינפלציה של 2.9% בשנה הקרובה). בנוסף לכך מנסה הנגיד לצנן את בועת הנדל"ן - המעל ה את האינפלציה - על ידי העלאת הריבית במשק.
מדיניות כוללת זו מזכירה לי את האמרה העתיקה לגבי פלוני המעוניין גם לאכול מן העוגה וגם לשמור על שלמותה - משימה בלתי אפשרית בעליל...
רכישת דולרים על-ידי בנק ישראל אינה יכולה לבדה להעלות את שערו של הדולר מול השקל. כעת בוחנים בנק ישראל ומשרד האוצר מהלך משולב בשוק המט"ח, בכדי להקטין את תנועות ההון (לטווח הקצר) - המובילות להתחזקות השקל מול הדולר.
האם ימשיך הדולר להיחלש מול השקל?
בימים האחרונים קראנו על-כך שלהערכת כלכלני BANK OF AMERICA שוויו האמיתי של שער הדולר הינו -.3 שקלים וכלכלנים אחרים העריכו שהדולר יחלש לרמה של 3.2 שקלים. בין אם הצדק עימם ובין אם לאו, אינני יכול שלא להיזכר בכך שאך לפני חודשים ספורים, בשיא המשבר באירופה, נפל האירו מול הדולר לרמה של 1.19 דולר לאירו וכלכלנים רבים העריכו שהאירו ימשיך להתרסק מול הדולר (היו אף כאלה שהעריכו שגוש האירו יתמוטט).
ההמשך ידוע - מאז הספיק האירו להתחזק בקרוב ל-17% (!) מול הדולר. דוגמאות אלה ממחישות כי לא ניתן בדרך-כלל לחזות באם צפוי הדולר להתחזק או להיחלש מול השקל.
האם כדאי לרכוש דולרים כהשקעה?
בשל היחלשותו המתמשכת של הדולר, פער הריבית ההולך וגדל בין השקל לדולר, והסיכון הגדול הכרוך (תמיד) בהשקעה במט"ח מכל סוג שהוא - אני ממליץ למשקיעים שלא להשקיע בתקופה הנוכחית במט"ח בכלל ובדולר בפרט.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות -המעניק ייעוץ השקעות מקצועי ובלתי תלוי לבתי-אב, חברות ולגופים עסקיים. סיון ליימן בעל ניסיון של מעל ל- 11 שנים בשוק ההון והוא בוגר תואר שני של הקריה האקדמית, קרית אונו
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 1.אברהם 08/03/2020 22:23הגב לתגובה זויש לי חסכון במטבע זר. האם כדאי להמיר את החיסכון לשקלים ולשמור בפק"מ
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
רפאל בתוצאות שיא; יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה: חנכנו בארה"ב את מפעל ייצור מיירטי "כיפת ברזל" הראשון מחוץ לגבולות ישראל בשיתוף פעולה עם חברת ריית'און. מפעל זה יחזק את כושר הייצור שלנו על מנת לעמוד ביעדים"
תוצאות טובות לרפאל ברבעון השלישי. רפאל שוברת מדי רבעון שיא, וזה לא צפוי להשתנות. ברבעון השלישי ההכנסות הסתכמו ב-5.2 מיליארד שקל, עליה של 14.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. צבר ההזמנות עומד על 72.3 מיליארד שקל.
הרווח הנקי ברבעון עומד על סך של 311 מיליון שקל, לעומת 189 מיליון שקל ברבעון המקביל ב- 2024. היקף המכירות בסיכומם של תשעת החודשים הראשונים של השנה עומד על סך של 14,550 מיליון שקל עלייה של 17.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ההזמנות בתקופה הגיעו לסך של 23 מיליארד שקל עלייה של 18% לעומת התקופה המקבילה וצבר ההזמנות עומד על כ- 72.3 מיליארד שקל לעומת 60 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי בסיכומם של תשעת החודשים הראשונים של 2025 עומד על 922 מיליון שקל , כלומר עלייה של כ- 67% לעומת הרווח בתקופה המקבילה בשנת 2024.
יו"ר רפאל, ד"ר יובל שטייניץ, אמר על רקע הדוחות: ״רפאל ממשיכה לצמוח ומסכמת רבעון נוסף עם התוצאות הטובות בהיסטוריה, עם עלייה משמעותית במכירות, וביקושים גוברים למערכות שלה בארץ ובעולם. העולם כולו נחשף לעליונות הטכנולוגית שרפאל מביאה לשדה הקרב המודרני. ברבעון האחרון סיכמנו גם סדרת ניסויים מבצעית מוצלחת ביותר במערכת הלייזר "אור איתן" שהנה הראשונה מסוגה בעולם. התוצאות הביטחוניות והכלכליות המדהימות הם פרי עמלם של עובדי ועובדות רפאל, הפועלים במקצועיות ובנחישות כדי לשרת את מדינת ישראל ולהפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי. בשמי ובשם הדירקטוריון אני רוצה להודות לעובדות ולעובדים על כך שעשייתם הביטחונית והמבצעית באה לידי ביטוי גם בצמיחה עסקית וכלכלית חסרת תקדים".
מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן: "שנת 2025 מסתמנת כשנה המוצלחת ביותר בביצועיה של רפאל- גם בתרומת מערכות רפאל בשדה הקרב וגם בהיבטים העסקיים ובצמיחה. לצד הצמיחה העסקית המתמשכת המשכנו ברבעון האחרון ביתר שאת לתמוך את מערכת הביטחון בשלל מערכות ואמצעים מתקדמים, ואנו נערכים למסירה סופית של מערכת הלייזר בסוף חודש דצמבר. השבוע חנכנו בארה"ב את מפעל ייצור מיירטי "כיפת ברזל" הראשון מחוץ לגבולות ישראל בשיתוף פעולה עם חברת ריית'און. מפעל זה יחזק את כושר הייצור שלנו על מנת לעמוד ביעדים. רפאל ממשיכה במגמת ההתרחבות ומאז תחילת השנה קלטנו כ- 1100 עובדים חדשים באתרים השונים ברחבי המדינה. אני מבקש להודות ולהביע הערכה עמוקה לעובדות ועובדי רפאל, מקצוענותם, התגייסותם ומסירותם אפשרו לרפאל לספק למערכת הבטחון יתרון איכותי ולאפשר צמיחה משמעותית גם בשעת מלחמה. אני מבקש להודות גם לכל החברות הבנות בקבוצת רפאל, בארץ ובעולם, על שגשוג וצמיחה יוצאי דופן".
- חברת רפאל וריית'און האמריקאית חנכו מפעל לייצור מיירטים בארקנסו
- רפאל משיקה את משפחת ה-L-SPIKE: דור חדש של טילים וחימושים משוטטים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שאלות ותשובות על רפאל
מה תחום עיסוקה העיקרי של רפאל?
רפאל היא חברה ממשלתית ישראלית לפיתוח מערכות לחימה מתקדמות. היא עוסקת בין היתר בפיתוח וייצור של מערכות הגנה אווירית, טילים, מערכות לוחמה אלקטרונית, פתרונות סייבר ואמצעים אלקטרו-אופטיים לצרכים ביטחוניים.
כמה עובדים מועסקים ברפאל?
