לקנות או לא לקנות (דולרים) - זו השאלה
ביום חמישי שעבר, ה- 7.10.2010, נפל הדולר לרמה של מתחת ל- 3.6 שקלים ושערו היציג נקבע על 3.591 שקלים. בכך השלים הדולר ירידה של כ-5% מול השקל מתחילת שנת 2010, ונמצא בשפל של למעלה משנתיים מול השקל.
גם הפעם לוותה היחלשות הדולר בהתערבות אגרסיבית מצד בנק ישראל במסחר במט"ח - במטרה לחזק את שער המטבע האמריקני. באותו ביום חמישי רכש בנק ישראל 700 מיליון דולרים (!) - אך, כאמור, לא הצליח לשנות את מגמת המסחר.
ירידת שער הדולר נובעת משתי סיבות עיקריות:
- סיבה גלובאלית: חולשת הדולר מול מטבעות נוספים בעולם. כך, לדוגמא, נחלש הדולר מול האירו ב-11% בחודש האחרון (בארץ נחלש הדולר ב-4.7% בלבד בחודש האחרון). חולשה זו של הדולר בעולם מוסברת בגירעונות הענק של ארה"ב וכן בקצב ההתאוששות האיטי מהצפוי של הכלכלה הגדולה בעולם מהמשבר העולמי.
- סיבה מקומית: העלאת הריבית במשק. נגיד בנק ישראל העלה לאחרונה את הריבית לרמה של 2%, בניגוד לדעתו של שר האוצר ד"ר יובל שטייניץ, ובכך הרחיב את פער הריביות מול הדולר ל-2%. הדבר גורם, כמובן, למכירת דולרים ע"י גופים זרים (בנקים, קרנות גידור וכד') ולרכישת שקלים - אשר מאיצים את היחלשותו של הדולר.
מצד אחד, מנסה בנק ישראל לסייע לתעשיינים וליצואנים, הנפגעים הגדולים מהתיסוף בשערו של השקל ולפיכך נוקט במדיניות רכישת הדולרים משנת 2008 - אז צלל הדולר לרמה של 3.2 שקלים בלבד. פגיעה בתעשיינים וביצואנים עלולה לגרום לגל של פיטורים במשק ולהאט את קצב הצמיחה המקומי.
מצד שני מנסה נגיד בנק ישראל לשמור על אינפלציה נמוכה שלא תחרוג מ-3% (שוק ההון צופה אינפלציה של 2.9% בשנה הקרובה). בנוסף לכך מנסה הנגיד לצנן את בועת הנדל"ן - המעל ה את האינפלציה - על ידי העלאת הריבית במשק.
מדיניות כוללת זו מזכירה לי את האמרה העתיקה לגבי פלוני המעוניין גם לאכול מן העוגה וגם לשמור על שלמותה - משימה בלתי אפשרית בעליל...
רכישת דולרים על-ידי בנק ישראל אינה יכולה לבדה להעלות את שערו של הדולר מול השקל. כעת בוחנים בנק ישראל ומשרד האוצר מהלך משולב בשוק המט"ח, בכדי להקטין את תנועות ההון (לטווח הקצר) - המובילות להתחזקות השקל מול הדולר.
האם ימשיך הדולר להיחלש מול השקל?
בימים האחרונים קראנו על-כך שלהערכת כלכלני BANK OF AMERICA שוויו האמיתי של שער הדולר הינו -.3 שקלים וכלכלנים אחרים העריכו שהדולר יחלש לרמה של 3.2 שקלים. בין אם הצדק עימם ובין אם לאו, אינני יכול שלא להיזכר בכך שאך לפני חודשים ספורים, בשיא המשבר באירופה, נפל האירו מול הדולר לרמה של 1.19 דולר לאירו וכלכלנים רבים העריכו שהאירו ימשיך להתרסק מול הדולר (היו אף כאלה שהעריכו שגוש האירו יתמוטט).
ההמשך ידוע - מאז הספיק האירו להתחזק בקרוב ל-17% (!) מול הדולר. דוגמאות אלה ממחישות כי לא ניתן בדרך-כלל לחזות באם צפוי הדולר להתחזק או להיחלש מול השקל.
האם כדאי לרכוש דולרים כהשקעה?
בשל היחלשותו המתמשכת של הדולר, פער הריבית ההולך וגדל בין השקל לדולר, והסיכון הגדול הכרוך (תמיד) בהשקעה במט"ח מכל סוג שהוא - אני ממליץ למשקיעים שלא להשקיע בתקופה הנוכחית במט"ח בכלל ובדולר בפרט.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות -המעניק ייעוץ השקעות מקצועי ובלתי תלוי לבתי-אב, חברות ולגופים עסקיים. סיון ליימן בעל ניסיון של מעל ל- 11 שנים בשוק ההון והוא בוגר תואר שני של הקריה האקדמית, קרית אונו
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 1.אברהם 08/03/2020 22:23הגב לתגובה זויש לי חסכון במטבע זר. האם כדאי להמיר את החיסכון לשקלים ולשמור בפק"מ
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
