דיסקונט: "ישראל לא צפויה להיות שחקן משמעותי בתחום הגז"

גילוי מאגרי גז בישראל סיפק לאחרונה מספר רב של כותרות בהקשר של גובה התמלוגים מחד והשפעה שוק המניות מאידך, אך קיימים גם היבטים כלכליים הנגזרים מתגליות הללו.

הכלכלנית הראשית של בנק דיסקונט, נירה שמיר, מעריכה בסקירתה כי צורכי המשק הישראלי לגז הטבעי ב-20 שנים הקרובות יעמדו על כ-230 BCM וזאת כנגד הפוטנציאל הגלום בעתודות הנפט שהתגלו המסתכם ב- 730 BCM.

שמיר מניחה כי אם הביקוש לגז בישראל ימשיך לצמוח בשיעור של 6%-7% בשנה, אזי העתודות הקיימות, בהנחה שמרנית שלא ימצאו מאגרים חדשים, יספיקו עד אמצע שנות הארבעים. למרות זאת, שמיר מסייגת את דבריה, "מאחר והביקוש השנתי נמוך מיכולת הפקת הגז השנתית , מתכננות החברות לייצא את העודפים, כך שבפועל עתודות הגז הקיימות יספקו את הביקוש המקומי לפרק זמן קצר משמעותית."

בפרספקטיבה העולמית שמיר מציינת את העובדה כי "עתודות מהוות רק 0.4% מעתודות הגז בעולם, כאשר הפקת הגז העולמית בשנת 2009 עמדה על כ-300 BCM, לכן, לא נראה כי ישראל צפויה להיות שחקן משמעותי בתחום הגז".

קללת משאבי הטבע

לדבריה של שמיר, בבחינה היסטורית, להכנסות ממשאבי טבע קיים גם צד שני, המכונה קללת משאבי הטבע (מדינות עתירות משאבי טבע שצמיחתן נפגעה כתוצאה מכך), כאשר התסמינים העיקריים של אותן המדינות הם פגיעה ביצוא, כתוצאה מהתחזקות המטבע המקומי, הכנסות תנודתיות בתקציב המדינה, עימותים טריטוריאליים ועלייה בשחיתות במוסדות המדינה, על רקע הענקת רישיונות וחלוקת תמלוגים.

במילים אחרות שמיר מזהירה גם מפני "המחלה ההולנדית". מונח כלכלי המנסה להסביר את הקשר לכאורה בין ניצול של משאבי טבע או חומרי גלם לבין ירידה של הסקטור היצרני ושקיעה של הכלכלה.