הסיכונים האורבים לצמיחה הגלובלית - הם שלובים
מצבה של הכלכלה הגלובלית מושפע מההתפתחויות במדינות המובילות המפותחות (ארה"ב, גוש האירו ויפן) והמתפתחות (סין והודו). כדי להעריך את תרומתן הצפויה של מדינות אלו לצמיחה הגלובלית, יש לבחון את הסיכונים והסיכויים המאפיינים אותן. בעוד שברוב המדינות המפותחות הבעיות הן בעיקר של צמיחה נמוכה, חששות לדפלציה וחובות עצומים, במדינות המפותחות התמונה היא כמעט הפוכה, צמיחה גבוהה, חששות לאינפלציה וחובות נמוכים יותר.
בתרשים מוצג התוצר לנפש של מדינות מפותחות (ביניהן ישראל) ומדינות מתפתחות. הפערים הגדולים בתוצר לנפש ביניהן מתבטא, כצפוי, בשיעורי צמיחה נמוכים במדינות המפותחות בהשוואה לשיעורי צמיחה גבוהים (מאוד) במדינות המתפתחות. כך, על פי קרן המטבע הבינלאומית, בארה"ב, בגוש האירו וביפן צפויים שיעורי הצמיחה בשנה הנוכחית להיות 3.3%, 1% ו-2.4%, בהתאמה, ובשנה הבאה אף פחות מכך, כאשר בסין ובהודו הם צפויים לעמוד בשנה הנוכחית על 10.5% ו-9.4%, בהתאמה, ומעט פחות בשנה הבאה.
בראייה רחבה יותר, מעריכה קרן המטבע הבינלאומית כי שיעור הצמיחה של המדינות המפותחות יעמוד על 2.6% וזה של המדינות המתפתחות על 6.8%, כך שהתוצר העולמי יצמח השנה ב-4.6%. מכיוון שהתוצר לנפש במדינות המפותחות הוא יחסית נמוך כמו גם משקל יחסית נמוך (בדרך כלל) של הצריכה פרטית ביחס לתוצר, הרי במדינות אלו צפויה צמיחה כלכלית גבוהה גם בשנים הקרובות. יתירה מכך, בעוד שאוכלוסיית ארה"ב, יפן והאיחוד האירופי מהוות כ-14% מסך האוכלוסייה העולמית, אוכלוסיית סין והודו מהוות כ-37%. המשמעות היא שבשנים הבאות, בהן צפויה צמיחה נמוכה במדינות המפותחות המובילות, לסין ולהודו יהיה תפקיד מרכזי בקביעת הצמיחה הגלובלית, אף מעבר לתפקידן בשנים האחרונות.
האינפלציה בשנה האחרונה בשלושת הגושים המפותחים הגדולים נמוכה משמעותית מהיעדים הפורמלים והלא פורמלים. ביפן קיימת דפלציה מזה מספר שנים, כאשר בשנה האחרונה ישנה דפלציה של כאחוז, ובארה"ב וגוש האירו אינפלציית הליבה נמוכה ועומדת על כאחוז. בארה"ב אף עלו בתקופה האחרונה החששות מפני דפלציה.
בהתאם לכך, הריביות בשלושת הגושים הללו נמוכות (בגוש האירו) עד אפסיות (יפן וארה"ב). על פי הנתונים של החודשים האחרונים, נראה כי הלחצים האינפלציוניים ימשיכו להיות נמוכים, בין היתר מחולשה מתמשכת בשוקי העבודה, ולכן המדיניות המוניטרית בשלושת הגושים הללו צפויה להיות מרחיבה עוד תקופה ארוכה. בסין והודו המצב שונה לחלוטין, שם אחד מהסיכונים המרכזיים היא האינפלציה - בסין היא עמדה בשנה האחרונה על כ-3.5% ובהודו על כ-10%. כתוצאה מכך במדינות אלו חלה מגמה של עלייה בריבית לרמה של 5.3% בסין ו-6% בהודו.
סיכון מרכזי נוסף, שעליו כבר דובר רבות, הוא היקף החובות הפיסקליים בעיקר במדינות המפותחות. כדי להבין את גודל הבעיה, די להזכיר כי חובה של ממשלת ארה"ב הוא כ-100% תוצר ביפן הוא חצה את גבול ה-200% ובגרמניה הוא עומד על מעט פחות מ-80%. במדינות המתפתחות בעיה זו פחותה יותר, אם כי ישנן מדינות כדוגמת הודו שחובן הפיסקלי הוא גבוה מאוד. בסין החוב הממשלתי הוא יחסית נמוך, אך עקב המשבר הפיננסי הוא צפוי לצמוח בקצב מואץ, מה גם שחלק מהסיכון המערכתי בסין נותר בידי הבנקים.
למרות שבחלוקה למדינות מפותחות ומתפתחות הסיכויים והסיכונים ברובם נראים שונים, להשפעות ההדיות ביניהן ישנו משקל רב על הצמיחה הגלובלית. כך לדוגמא חלק ניכר מהיצוא הסיני הוא לארה"ב (כ-20%), האיחוד האירופי (כ-20%) ויפן (8.3%), והיצוא האמריקאי, לאחר קנדה ומקסיקו הוא לסין (6.6%) ויפן (4.8%). מכאן, למרות שקצבי הצמיחה במדינות המתפתחות ימשיך להיות גבוה, הרי הוא יהיה מתואם חיובית עם קצבי המדינות המפותחות. לגבי המשק הישראלי, הצמיחה בשנה הנוכחית ובשנה הבאה צפויה להיות גבוהה מרוב קצבי הצמיחה במשקים המפותחים. חלק מכך יתאפשר על ידי תהליך, שעל פי בנק ישראל, החל לאחרונה - הסטת חלק מהיצוא הישראלי ממדינות אירופה וארה"ב למדינות אסיה ומדינות מתפתחות אחרות.

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

הצבר של רפאל ירד, אבל צפוי לעלות בהמשך - "נגיע לצבר של 75 מיליארד שקל"
ההכנסות הסתכמו ב-4.7 מיליארד שקל, לעומת כ-4.6 מיליארד שקל ברבעון הראשון - קצב הצמיחה מאט, אבל החברה קיבלה הזמנות גדולות אחרי הרבעון
רפאל מערכות לחימה מדווחת על מכירות בהיקף של 4,735 מיליון שקלים, עליה של כ-20.4% מהתקופה המקבילה אשתקד, הרווח הנקי ברבעון עומד על סך של 340 מיליון שקל, לעומת 132 מיליון שקל ברבעון המקביל ב- 2024. בהשוואה לרבעון קודם מדובר על צמיחה נמוכה יחסית - מ-4.62 מיליארד שקל - כלומר כ-2%. בולט יותר הצבר שהגיע בסוף הרבעון הראשון ל-67 מיליארד שקל וירד ל-65.7 מיליארד שקל.
היקף המכירות במחצית הראשונה עמדו על 9,358 מיליון שקל, עלייה של 19.5% לעומת מחצית מקבילה. ההזמנות במחצית הגיעו לסך של 11,359 מיליון שקל, לעומת 14,259 מיליון שקל במחצית המקבילה. הרווח הנקי במחצית הראשונה עומד על 612 מיליון עלייה של כ-68% מהרווח במחצית הראשונה של השנה. הנהלת רפאל מדגישה את העלייה בצבר ביחס לשה קודמת, אז הוא עמד על 59 מיליארד שקל, אך כאמור ביחס לרבעון קודם יש ירידה.
יו"ר רפאל, ד"ר יובל שטייניץ: ״רפאל מסכמת את המחצית הראשונה של 2025 עם תוצאות כספיות מרשימות, עלייה של עשרות אחוזים במכירות וביקוש שיא למערכותיה בארץ ובעולם. מלחמת "חרבות ברזל" בכלל ומבצע "עם כלביא" בפרט, המחישו את תרומתה של רפאל לביטחון הלאומי ואת עליונותה הטכנולוגית בשדה הקרב. ההישגים המבצעיים הם פרי עמלם של עובדי ועובדות רפאל, הפועלים בנחישות ובמסירות יומיומית כדי לשרת את מדינת ישראל מתוך כוונה להוות נדבך משמעותי בביטחונה, להיות תמיד בקדמת הטכנולוגיה ולהפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי. בשמי ובשם הדירקטוריון אני מברך על כך שהעשייה הביטחונית והמבצעית באה לידי ביטוי גם בצמיחה עסקית וכלכלית חסרת תקדים".
מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן: "בסיכום החציון הראשון של השנה, רפאל מציגה המשך של מגמת הצמיחה המהירה של החברה. רפאל עמדה באופן מלא ביעדיה העסקיים בחציון זה. מערכות רפאל במבצע "עם כלביא" בהגנה, בהשגת העליונות האווירית והמודיעינית ובהתקפה פעלו בהצלחה יוצאת דופן והביאו לידי ביטוי את תרומתה המכרעת של רפאל לעליונות הטכנולוגית של מדינת ישראל. רפאל הגבירה את השקעתה בפיתוח טכנולוגיות ומוצרים מתקדמים, תוך השקעה רבה בתשתיות המדעיות ופיתוח יכולות פורצות דרך כגון מערכת הלייזר רב-העוצמה "מגן אור". רפאל ממשיכה במגמת ההתרחבות והיא קלטה מאז תחילת השנה מאות עובדים חדשים בכל רחבי מדינת ישראל. אני מבקש להודות ולהביע הערכה עמוקה לעובדות ועובדי רפאל, מקצוענותם התגייסותם ומסירותם אפשרו לרפאל לספק למערכת הבטחון יתרון איכותי. קבוצת רפאל הכוללת עשרות חברות בארץ ובעולם, תמשיך להוביל ולהביא יתרון מבצעי וטכנולוגי מכריע לשותפנו בארץ ובעולם".
- רפאל מוכרת לגרמניה מערכות למטוסי קרב ב-350 מיליון אירו
- רפאל ו"לולב ספייס" ישתפו פעולה בפיתוח מערכת ליירוט רחפנים וכטב"מים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הזמנה גדולה מגרמניה
אתמול דיווחה החברה כי הפרלמנט הגרמני אישר את רכישת 90 פודי תצפית והכוונה מדגם Litening 5 מתוצרת רפאל עבור מטוסי ה-Eurofighter Typhoon. מהלך זה ממחיש את השותפות ארוכת השנים בין רפאל וגרמניה ואת האמון במערכות רפאל, במקביל למגמה גלובלית לאימוץ סנסורים רב‑גליים ויכולות תקיפה מדויקות מטווח מבטחים במרחבי אוויר מאוימים.